ו. סך מיליון ₪ בגין יצירת, בניית ופיתוח מוניטין ושוק מסחרי בישראל – טרם הפצת מוצרי טיימינג בישראל על ידי התובעות, לא הוכרו ולא נמכרו מוצריה בישראל. בעקבות השקעה אדירה מצד התובעות, שנפרסה על פני 16 שנים, נבנה שוק פורה למותג טיימינג בישראל והוא הפך לגורם מרכזי ביותר בשוק מוצרי הפרזול.
לצרכי אגרה העמידו התובעות את סכום התביעה על סך ארבעה מיליון ₪.
עיקר טענות הנתבעת והתובעת שכנגד
9. הסכם ההפצה נגע ליעד ולדסקו מוצרי עץ (1987) בע"מ (להלן – דסקו). טיימינג מעולם לא כרתה כל סוג של הסכם עם התובעת 2, יעד פרזול – צפון (1989) בע"מ (להלן – יעד צפון), ודין תביעתה של זו להידחות מחמת היעדר יריבות.
באשר לדסקו וליעד, נקבעו בהסכם ההפצה שני תנאים מרכזיים שעליהן לקיים: האחד, רכישת כמות מינימאלית של הזמנות ממוצרי טיימינג. השני, איסור מוחלט על התובעות לייבא מוצרים דומים לאלו שנמכרים ומשווקים על ידי טיימינג מחברות בהונג קונג או סין, אלא אם ניתן לכך אישור מראש.
10. בשנת 2013 נודע לטיימינג כי דסקו ויעד פועלות בניגוד להסכם ההפצה עת רכשו והפיצו מוצרים זהים של חברה סינית מתחרה, לאלו שמיוצרים על ידי טיימינג, מבלי שהתקבל אישור טיימינג לכך. כתוצאה מכך, היקף מכירות מוצרי טיימינג בישראל ירד ונפגע באופן משמעותי, בעוד שהיקף מכירותיה של החברה המתחרה עלה וגדל כל העת. בכך הפרו התובעות את הסכם ההפצה.
על אף שלתובעות נמסרו מספר התראות בעניין זה, הן לא סרו מדרכן והמשיכו להפיץ מוצרים זהים לאלו של טיימינג. לפיכך, התובעות הביאו לידי סיום את רכיב הבלעדיות בהסכם ההפצה. בנסיבות אלה, ואך ורק נוכח הפרת הסכם ההפצה על ידי התובעות, ראתה עצמה טיימינג משוחררת מהבלעדיות שהעניקה לתובעות והתקשרה עם אברבוך לצורך הפצת מוצריה בישראל.
11. הסכם ההפצה לא הוארך לתקופה בלתי מוגבלת. ההסכם חודש מעת לעת, בכפוף לעמידתן של דסקו ויעד בתנאי ההסכם – רכישת סחורה בהיקף גדול מטיימינג ואי רכישת סחורה שכזו ממתחרותיה. חלק מתנאי ההפצה הבלעדית שהוענקה לדסקו וליעד היה כי עליהן לשווק את מוצרי טיימינג תחת המותג של טיימינג. יצירת קטלוג מוצרים או כל פעולת שיווק אחרת שבוצעה על ידי התובעות, נעשתה על דעתן בלבד.
12. במסגרת התביעה שכנגד טענה טיימינג כי בשלהי שנת 2013 ובראשית שנת 2014 הזמינה יעד סחורה מטיימינג בשווי כולל של 80,041 דולר. אולם, התמורה בגין סחורה זו לא שולמה. במכתב ששלחה יעד לטיימינג ביום 06.03.2014, אישרה זו את קיומו של החוב, אך הודיעה לטיימינג באופן חד צדדי על קיזוזו מסכום הפיצויים אשר מגיעים לה בגין הפרת הסכם ההפצה על ידי טיימינג.
אי תשלום החוב כאמור מהווה הפרה של התחייבות יעד לשלם תמורה בגין המוצרים שסופקו לה על ידי טיימינג ומהווה התעשרות שלא כדין על חשבון טיימינג. בנסיבות אלה, עתרה טיימינג לחייב את יעד בתשלום מלוא החוב בסך 334,827 ₪ (84,043 דולר X 3.984 – שער הדולר נכון למועד הגשת התביעה שכנגד).