5. המשיב פנה לוועדה בבקשה לשנות את החלטתה וזו השיבה את פניו ריקם. המשיב לא אמר נואש ועתר נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בד-בבד, ביקש המשיב מבית המשפט צו מניעה זמני האוסר על המערערים לעשות כל פעולה שתסכל את זכייתו במכרז ובית המשפט נענה לבקשה.
פסק דינו של בית משפט קמא
6. לאחר דיון, קיבל בית משפט קמא את העתירה והעניק למשיב את מבוקשו למרות שהלה לא היה זכאי להיבנות מהחריג לכלל התשלום במועד אשר נקבע בעע"מ 7256/08 שריקי נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים [פורסם בנבו] (30.6.2009) (להלן: הלכת שריקי). לפי חריג זה, רשות שלטונית, בכושרה כבעלת המכרז, איננה רשאית למנוע מהזוכה במכרז את זכייתו בשל איחורו בתשלום או בהפקדה של סכום כסף אם האיחור נבע מטעות שהרשות תרמה לה על ידי מסירת מידע לא מדויק או מטעה לזוכה תם-הלב. בית משפט קמא קבע כי חריג זה איננו חל על המשיב מאחר שרמ״י לא הציגה בפניו מצג בלתי מדויק ועל כן לא ניתן להאשימה, ולו במקצת, בתקלה שקרתה. חרף זאת, בית המשפט קבע כי מדובר בטעות טכנית מצד המשיב, שכאמור איחר לשלם לרמ"י סכום קטן יחסית: 5% מסך התמורה שהיה עליו לשלם בעד המגרש – וזאת לאחר שהמשיב כבר הפקיד בידי רמ״י, בהתאם לתנאי המכרז, 95% מהתמורה וגם שילם למערער 2, משרד הכלכלה, סכום נכבד עבור הוצאות הפיתוח. בקבעו כך, בית משפט קמא התבסס על פסק הדין שניתן בעת"מ (חי') 11693-01-12 גולדווין נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה [פורסם בנבו] (9.9.2012) (להלן: עניין גולדווין), אשר השאיר את זכיית העותר במכרז על כנה למרות האיחור בתשלום. כמו כן קבע בית משפט קמא, כי העמידה הדווקנית של ועדת המכרזים על מועדי התשלום חרף מכתבו של הבנק ולקיחת האחריות לקרות התקלה חורגת ממתחם הסבירות, שכן אין בהתנהלותו של המשיב פגיעה בעיקרון השוויון בהליכי המכרז. בית המשפט הוסיף וקבע, כי נוכח תום הלב של המשיב, הנזק הבלתי הפיך אשר עלול להיגרם לו כתוצאה מביטול זכייתו במכרז, ושאר נסיבות המקרה, היה מקום לנקוט כלפיו בגישה "עניינית ומקלה".
מכאן הערעור.
הערעור
7. ביום 15.7.2018, הגישו המערערים לבית משפט זה את ערעורם על פסק הדין קמא. בד-בבד, ביקשו המערערים לעכב את ביצועו של פסק-הדין ולהשהות את מימוש זכייתו של המשיב במכרז עד להכרעה בערעור. ביום 7.8.2018, קיבל בית משפט זה (השופטת י' וילנר) את הבקשה באומרו כי "לא ניתן לומר שסיכויי הערעור קלושים" וכי מאזן הנוחות הכולל מצדיק את עיכוב הביצוע המבוקש עד להכרעה בערעור, בכפוף לכך שהמערערים יקפיאו את המצב הקיים באופן שיאפשר למשיב לממש את זכייתו במכרז אם הערעור יידחה.