פסקי דין

עעמ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל נ' מוחמד סלימאן

03 ינואר 2019
הדפסה
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 5409/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט א' שטיין המערערים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. משרד הכלכלה נ ג ד המשיב: מוחמד סלימאן ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי נצרת בעת"ם 17415-05-18 [פורסם בנבו] מיום 31.05.2018 שניתן על-ידי השופט א' קולה תאריך הישיבה: כ"ט בחשון התשע"ט (7.11.2018) בשם המערערים: עו"ד רנאד עיד בשם המשיב: עו"ד נחום פישהנדלר

פסק-דין

השופט א' שטיין:

1. לפנינו ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"מ 17415-05-18 [פורסם בנבו] (השופט א' קולה), אשר ביטל את החלטת ועדת המכרזים של המערערת 1 – רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י או הרשות) – לבטל את זכייתו של המשיב במכרז צפ/2017/100, שפורסם על-ידי המערערים, והצהיר כי הזכייה בעינה עומדת.

העובדות

2. ביום 8.6.2017 פרסמה רמ"י את מכרז צפ/2017/100 לחכירת שני מגרשים באזור תעשייה ציפורית-נצרת עלית בייעוד מעורב א' – מבני ציבור ומסחר, לפי תכנית ג/בת/125 (להלן: המכרז). המשיב הגיש טופס הצעה למכרז בו ביקש לחכור את אחד המגרשים תמורת סך של 5,300,000 ₪ בתוספת מע"מ (6,201,000 ₪ כולל מע"מ). בהתאם לתנאי המכרז, להצעה צורפה ערבות בנקאית בסך של 711,000 ₪. ביום 10.9.2017, ועדת המכרזים הכריזה על המשיב כזוכה במכרז. בהתאם לכך, ולאחר מימוש הערבות, הנפיקה רמ״י למשיב שובר לתשלום של יתרת דמי החכירה עבור המגרש, אשר עמדה על סך של 5,490,000 ₪. לפי תנאי המכרז, המשיב נדרש לשלם סכום זה עד יום 10.12.2017.

3. ביום 5.12.2017, שילם המשיב למערער 2 את הוצאות הפיתוח עבור המגרש בסך של 7,134,252 ₪. ביום 7.12.2017, שילם המשיב לרמ"י סכום של 4,770,000 ₪. לאחר תשלום זה, נשאר המשיב חייב לשלם לרמ״י בעד המגרש את יתרת דמי החכירה בסך של 720,000 ₪. המשיב שילם סכום זה לרמ״י רק ביום 14.12.2017: ארבעה ימים לאחר חלוף המועד האחרון שנקבע לתשלומו בתנאי המכרז (10.12.2017). המשיב פנה למערערת 1 במכתב בו ביקש להסביר את האיחור בתשלום כטעות בתום לב. המערערת 1 העבירה את פנייתו לדיון בפני ועדת המכרזים (להלן: הועדה). במכתביו לוועדה, העלה המשיב גרסאות שונות בנוגע לסיבות האיחור. ראשית, טען המשיב כי הוא סבר שיש לשלם את המע"מ בתאריך הקבוע בחוק להגשת דו"חות מע"מ (15 לחודש קלנדרי) ולא במועד תשלום התמורה בעד המגרש, ועל כן הוא שילם את התמורה ללא תוספת מע"מ (ראו מש/5, מכתבו של המשיב מיום 14.12.2018). בהמשך, טען המשיב כי הסיבה לאיחור נעוצה בבנק שביצע את ההעברה הבנקאית למערערת 1. לדברי המשיב, הבנק לקח בחשבון, בשגגה, את סכום הערבות שמומשה כאמור לעיל והפחיתו מהסכום הכולל אשר נתבקש להעביר למערערת 1 (ראו מש/8, מכתבו של המשיב מיום 10.1.2018).

4. ביום 25.2.2018, קבעה ועדת המכרזים כי זכייתו של המשיב במכרז בטלה מאחר שהלה לא שילם את מלוא התמורה בעד המגרש במועד שנקבע לכך בתנאי המכרז. החלטה זו התבססה על האמור בסעיף 3.1.1. לתנאי המכרז אשר קבע כי "סכומי ומועדי התשלום עבור הקרקע [...] הינם, בין היתר, תנאים יסודיים למימוש הזכייה במכרז זה והם יחולו על אף האמור בכל מקום אחר במסמכי המכרז, ובמקרה של איחור כלשהו תהיה הזכייה במכרז בטלה ומבוטלת" (ההדגשות הוספו – א.ש.). הוועדה הסתמכה גם על סעיף 3.1.2. לתנאי המכרז אשר קבע כי "חוזה החכירה ייחתם עם הזוכה אך ורק לאחר שהזוכה יעמוד בכל תנאי חוברת המכרז [...] ובכללם תשלום מלוא התמורה בגין הקרקע [...]" (ראו מש/2, הוראות המכרז).

1
2...11עמוד הבא