בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 56338-09-11 שטייניץ הנדסת תאורה (1996) בע"מ נ' TRILUX GmbH &Co. KG
לפני כב' השופטת צילה צפת, סגנית נשיא
תובעת
שטייניץ הנדסת תאורה (1996) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אביאל פלינט
נגד
נתבעת
TRILUX GmbH & Co. KG
ע"י ב"כ עו"ד מאיר קלינגר
פסק דין
תביעה לתשלום פיצויים, בסך של 6,000,000 ₪ (לצרכי אגרה), בטענה לנזק שנגרם בשל אי-מתן הודעה מוקדמת בעת ביטול הסכם הפצה בלעדי שהתקיים בין הצדדים משך כ-8 שנים.
הצדדים, רקע עובדתי בתמצית
1. התובעת, שטייניץ הנדסת תאורה (1996) בע"מ (להלן: "שטייניץ") הינה חברה פרטית אשר עסקה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, במתן פתרון כולל בתחום התאורה לשוק המוסדי, העסקי והפרטי.
בזמנים הרלוונטיים לתביעה נמנתה שטייניץ על קבוצת אלקו (הכוללת בין היתר את: חברת אלקטרה בע"מ, חברת אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ, חברת אלקו התקנות ושירותים (1973) בע"מ ועוד).
2. בשנת 2003 רכשה שטייניץ את פעילותה של חברת TTI, אשר הייתה עד למועד זה היבואנית הבלעדית של מוצרי חברת TRILUX GmbH &Co. KG (היא הנתבעת, להלן: "טרילוקס").
3. לאחר רכישת חברת TTI, ביום 25.7.2003 נחתם הסכם הפצה הבלעדי בין שטייניץ לטרילוקס (נספח 1 לתביעה, להלן: "הסכם ההפצה"). תוקפו המקורי של ההסכם עמד על שנה בלבד (החל מיום 26.6.2003) אולם אין מחלוקת בין הצדדים כי הוא הוארך בהתנהגות, בהסכמתם, עד לביטולו על ידי טרילוקס ביום 16.5.2011.
4. בין השנים 2011-2007 סיפקה שטייניץ את מוצרי טרילוקס לגופים רבים: בניין הטכנולוגיות החדש של אוניברסיטת באר שבע, קניון לב העיר אשדוד, בית אלביט בנתניה, מתחם הסינמה-סיטי החדש בראשון לציון, בית חולים איכילוב, בית חולים הדסה עין-כרם ועוד.
5. בסוף שנת 2009 שקלה שטייניץ אפשרות למכור את פעילותה לצד ג'. לפיכך, ניהלה משא ומתן עם מספר גורמים, ביניהם חברת אינטר אלקטריק התקנות (1983) בע"מ, אשר פעילותה הועברה לימים לחברת לירד הנדסת תאורה בע"מ (להלן: "לירד").
6. באגוסט 2010 ביקר בישראל מר גונתר קרויץ (להלן: "גונתר"), מנהל המכירות האזורי של טרילוקס לאזורי מזרח ודרום מזרח אירופה. במהלך שהותו בישראל הוזמן גונתר לבקר במפעלה של לירד בנצרת ביום יום 11.8.10. במועד זה נודע לטרילוקס לראשונה על כוונת שטייניץ למכור את פעילותה.
ביום 16.8.2010, מספר ימים לאחר הביקור במפעל לירד, שלח גונתר מכתב (נספח 5 לכתב התביעה) לרפאל בן-נון, מנכ"ל שטייניץ דאז, בו ציין כי הופתע כששמע בביקורו על כוונת שטייניץ למכור את פעילותה ללירד וכי טרילוקס מודאגת מרעיון זה וממידת ההשפעה של צעד כזה על העתיד העסקי שלה בישראל, כן הודיע כי טרילוקס שומרת לעצמה את כל הזכויות לאתר חלופות אחרות להפצת מוצריה בשוק הישראלי.
7. ביום 19.10.2010 נחתם הסכם למכירת הפעילות של שטייניץ לידי אינטר אלקטריק התקנות בע"מ ולירד הנדסת תאורה בע"מ (להלן: "הסכם המכר", נספח 8 לתצהיר יהושע בלייר) (אינטר אלקטריק ולירד יכונו להלן "לירד").
8. הסכם המכר ללירד קובע כי הוא יכנס לתוקף החל מיום 1/3/11 ("מועד ההשלמה") וכלל תנאי, המתלה את קיומו של המכר בהסכמת טרילוקס למכירת פעילותה ללירד (סעיף 11.1.3 להסכם המכר).
9. עפ"י האמור בהסכם המכר, שטייניץ מכרה ללירד את "פעילותה", הכוללת:
9.1. תקבולים עתידיים ("מכלול החובות העתידיים של הלקוחות לשטייניץ בקשר עם צבר ההזמנות").
9.2. צבר הזמנות ("כל ההזמנות לביצוע עבודות במסגרת הפעילות בתחום, על פי הסכמים או הזמנות, בכתב או בעל-פה, של הלקוחות, אשר טרם יושמו/נענו/בוצעו במועד ההשלמה, או אותו חלק מהן אשר טרם יושם/נענה/בוצע במועד ההשלמה, לרבות פרוייקט בתי החולים").
9.3. מלאי ("מלאי המוצרים, חומרי הגלם, החלפים והפריטים המוחזק בבעלותה וברשותה של שטייניץ במקום עסקיה בקשר עם הפעילות")
9.4. עובדים מועברים ("כל העובדים המועסקים על ידי שטייניץ במסגרת הפעילות נכון למועד החתימה")
9.5. רכוש קבוע ("הציוד המשמש את שטייניץ נכון למועד החתימה בקשר עם הפעילות כפי שהופיע בספרי שטייניץ נכון ל 30 יוני 2010, בניכוי הפחת הרבעוני הרגיל")
9.6. נציגויות ("כל החברות העוסקות בייצור מוצרים ו/או מתן שירותים בתחום, ואשר עמן יש לשטייניץ קשרים עסקיים בתחום נכון למועד החתימה, מכוחם מונתה שטייניץ כסוכן ו/או כנציג ו/או משווק מורשה של החברות הנ"ל")
9.7. השם שטייניץ והמוניטין ("השם שטייניץ הנדסת תאורה (1996) בע"מ והמוניטין הצמוד לשטייניץ נכון למועד החתימה, לרבות כוחו של השם במשיכת לקוחות, המתבסס על שמה של שטייניץ, איכות מוצריה ועובדיה, ולמעט ככל הנוגע להליכים משפטיים המתנהלים במועד החתימה על ידי שטייניץ").
9.8. פרויקט בתי החולים ("פרויקט של שטייניץ לביצוע עבודות עבור אלקו בבתי החולים איכילוב והדסה").
(ראו: סעיף ההגדרות וכן סעיף 2.1 להסכם המכר).
10. שטייניץ טוענת, כי נוכח החששות שהביע גונתר במכתבו מחודש אוגוסט 2010, נקבע בהסכם כי 4 נציגויות שונות, ביניהן נציגות טרילוקס, ייוותרו בבעלותה של שטייניץ לתקופת מעבר של 3 שנים, או כל תקופה אחרת שתיקבע על ידי לירד, ובתקופה זו לירד תשמש כמפיצה בלעדית של שטייניץ כמפורט בסעיף 2.9 להסכם המכר :
"החל ממועד ההשלמה ועד למוקדם מבין שני המועדים שלהלן: (א) חלוף שלוש שנים ממועד ההשלמה; או (ב) מתן הודעה כתובה של אינטר לשטייניץ על רצונה בתום תקופת המעבר (כהגדרתה להלן) (להלן: "תקופת המעבר" ו"הודעת אינטר על סיום תקופת המעבר", בהתאמה), יוותרו הנציגויות שלהלן: TRILUX-LENZE GMBH... (להלן: "ארבע הנציגיות") בבעלותה של שטייניץ. במהלך תקופת המעבר, תשמש אינטר כמפיצה בלעדית של שטייניץ בהתייחס להתקשרויות מול ארבע הנציגיות, וזאת על פי הוראות הסכם הפצה בנוסח שיוסכם בין הצדדים ואשר יצורף כנספח להסכם זה; הסכם ההפצה ייחתם במועד ההשלמה, כחלק מהשלמת העסקה נשוא הסכם זה (להלן: "הסכם ההפצה"). (הדגשה שלי צ.צ)
11. ביום 3.11.2010, כשבועיים לאחר חתימת הסכם המכר בין שטייניץ ללירד, ביקרו נציגי שטייניץ ואלקו – מר בני אזולאי סמנכ"ל הרכש והלוגיסטיקה של חברת אלקו, מר יהושע בלייר סמנכ"ל הכספים דאז של חברת אלקו ומר אליעזר רוטנשטרייך נציג חברת לירד – במפעל טרילוקס בגרמניה.
הפגישה נועדה להציג בפני טרילוקס את היתרונות הגלומים בעסקה שבין שטייניץ ללירד. נציגי שטייניץ אף הציגו בפני גונתר מצגת במטרה להראות את מתווה העסקה ואת שיתוף הפעולה העתידי הצפוי (נספח 2 לתצהיר גונתר).
[יש להצטער על נוסח התביעה המטעה כאילו פגישה זו קדמה לחתימת הסכם המכר בין שטייניץ ללירד וכאילו טרילוקס נתנה את ברכת הדרך למכר].
בפועל, נסיעת נציגי שטייניץ ולירד למפעל טרילוקס בגרמניה ביום 3.11.2010, על מנת "לשכנעה" ביתרונות המכר, התקיימה לאחר שמעשה המכר היה עשוי ותוך העלמת עובדה זו מטרילוקס. באותה העת, טרילוקס יודעת רק על הכוונה למכור ולא ידעה כי הסכם המכר נחתם. לטענת גונתר, גם בפגישה זו הוא שב וציין כי טרילוקס חוששת להפקיד את ייצוגה בישראל בידי לירד והיא בודקת חלופות אחרות (סעיף 28 לתצהיר גונתר).
12. רק בחודש ינואר 2011 הודיעו שטייניץ ולירד לטרילוקס, על ההסכם שנכרת בין שטייניץ ללירד למכירת כל ה "light objects business" שיכנס לתוקפו ב 1.3.2011 או במועד מאוחר יותר. מנוסח המכתב (נספח 3 לתצהיר גונתר) עולה ברורות כי זו ההודעה הראשונה בדבר ההסכם שנכרת ביום 19.10.2010 ושהובא לידיעת לטרילוקס כאמור רק בינואר 2011, כך עולה גם מנוסח המענה של טרילוקס מיום 4.2.2011 (נספח 7 לתביעה).
13. במענה להודעה זו, שלחה טרילוקס ביום 4.2.2011 מכתב חריף, בגדרו הביעה את עמדתה החד משמעית, כי הסכם ההפצה בינה לבין שטייניץ אינו מאפשר לשטייניץ למנות מפיץ אחר למוצרי טרילוקס ועל כן ההסכם שנחתם ללא הסכמתה הוא חסר תוקף והיא אינה מחויבת על פיו. במכתבה זה ציינה טרילוקס את מכתבה מיום 16.8.2010, בגדרו הביעה כבר אז את דאגתה מההתפתחויות בקידום המכר של שטייניץ ללירד וכי טרילוקס שומרת על זכויותיה ביחס לשוק הישראלי. כן הזכירה גם את ביקור נציגי שטייניץ ולירד בגרמניה ביום 3.11.2010, עת גם בפגישה זו חזרה טרילוקס והביעה את דאגתה, שלא השתנתה, ביחס למכר זכויות שטייניץ. בנסיבות אלו הודיעה טרילוקס כי הסכם המכר בין שטייניץ ללירד ביחס לזכויות ההפצה של טרילוקס אינו ראוי וחסר בסיס וכי יש בכוונתם להגיע להחלטה ביחס לשוק הישראלי בהקדם ולהודיע להם על כך (נספח 7 לתביעה).
14. ביום 1.3.2018 נערך "פרוטוקול ישיבת קלוזינג" של הסכם המכר בין שטייניץ ללירד (נספח 1 לסיכומי טרילוקס). מן האמור בסעיף 1.1 לפרוטוקול עולה כי הצדדים להסכם המכר ויתרו על קיום התנאי המתלה הקבוע בסעיף 11.1.3 להסכם ככל שהוא נוגע לטרילוקס, באופן שההסכם המכר יושלם על אף התנגדותה של טרילוקס להסכם.
זאת ועוד, סעיף 1.2 לפרוטוקול מחריג את חובת השיפוי של לירד כלפי שטייניץ, בכל הנוגע לנזק שמקורו במינויה של לירד כמפיצה של טרילוקס במקום שטייניץ. נקבע כי ההחרגה מהשיפוי תחול באופן שלירד תחויב בשיפוי של שטייניץ בגין 50% בלבד מכל נזק.
15. ביום 16.5.2011 הודיעה טרילוקס לשטייניץ כי בהמשך למכתב מיום 4.2.2011, ולאחר שהודיעה בגדרו כי הסכם המכר אינו מקובל עליה, היא מודיעה כעת על ביטולו המיידי של הסכם ההפצה הבלעדי שביניהן וכי החל מיום משלוח הודעת הביטול לא תתקבל כל הזמנה של שטייניץ או של לירד (להלן: "הודעת הביטול", נספח 8 לכתב התביעה).
עוד דרשה טרילוקס בהודעת הביטול, כי שטייניץ תשלם לה סך של 609,396.74 אירו בגין מוצרים שהוזמנו על ידי שטייניץ עובר לביטול ההסכם, וכן תשלום בסך של 27,285.10 אירו בגין מוצרים שהוזמנו על ידי שטייניץ וטרילוקס התכוונה לספקה.
16. הצדדים ניהלו התכתבויות ביניהן בהתייחס להודעת הביטול (נספח 9 לכתב התביעה). שטייניץ ניסתה "לשנות את רוע הגזירה" וטענה בפני טרילוקס כי ביטול ההסכם, ללא הודעה מוקדמת זמן סביר מראש, מנוגד לדין ולהסכם שביניהם. טרילוקס, מנגד, עמדה על ביטול ההסכם ואף שלחה לשטייניץ ולאלקו ביום 7.8.2011 דרישה נוספת להסדרת חובה של שטייניץ כלפיה (נספח 10 לכתב התביעה).
בתגובה, שלחה שטייניץ לטרילוקס ביום 8.8.2011 הודעת קיזוז על סך 609,396.74 אירו (נספח 11 לכתב התביעה).
מכאן התובענה שבפניי.