שיקים מס' 5,7
23. המערערת טוענת כי בעת הצגת שיקים אלו הייתה יתרת זכות מספיקה. משום מה טוענת היא בנשימה אחת כי היה על הבנק לפרוע את השיקים גם אם לא הייתה יתרת זכות ואולם טענה זו לא הובהרה. ככל שהכוונה הייתה לנוהג מחייב לפיו הפקדה ביום למחרת תביא לכיבוד השיק, הרי שהטענה נדחתה לעיל והדברים יפים גם כאן. ביחס לטענה בדבר קיומה של יתרת זכות, הרי שהיא נסתרת מהאמור בדפי החשבון. אין מקום אפוא לגרוע שיקים אלו מרשימת השיקים שסורבו.
24. ביחס לטענה בדבר טעות בחתימה (שיק מס' 7), הרי שהטענה הופנתה לשיק מס' 5001413 בעוד שדומה שהשיק הנכון לטענה זו הוא אחר (ראה נספח ג' לנספחי המערערת לפיו מדובר בשיק מס' 5001439). שיק זה אינו חלק מהודעת הערעור.
סיכום
25. המערערת לא הוכיחה שקיימת עילה בדין לביטול שיק כלשהו ממניין השיקים שסורבו. לא התעלמתי מכך שהבנק לא הגיש תצהיר. אכן, אין מוטלת על הבנק חובה להגיש תצהיר (תקנה 6(ג) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981) אך עדין יתכנו מצבים בהם היעדר תצהיר יצדיק מסקנה כי טענות המערער לא נסתרו, או שטענות הבנק לא הוכחו. במקרה זה, לאור היעדר הוכחה ולו לכאורה של טענות המערערת, והיעדר פירוט בסיסי של העובדות הנדרשות ושמות המעורבים, לא ראיתי בהיעדר תצהיר מטעם הבנק כנתון בעל משקל ראייתי.
26. הערעור נדחה אפוא. המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪. בחישוב ההוצאות הבאתי בחשבון גם את מחדליה הדיוניים של המערערת לאורך ניהול ההליך. העיכוב הזמני בתחילת ההגבלה מבוטל. בהתאם לסעיף 10א(א)(2) לחוק, התקופה בה עמדה ההגבלה בתוקף לא תובא במניין תקופת ההגבלה. סכום הפיקדון יועבר למשיב, באמצעות בא כוחו, ע"ח סכום ההוצאות שנפסק.
ניתן היום, ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.
יוסי טורס