--- סוף עמוד 12 ---
בתשובת העותרת לעמדת משרד השיכון מיום 12.7.17 ציינה היא לאמור, כי משרד השיכון לא הודיע, כפי שנתבקש ע"י בית המשפט, האם בכוונתו לערוך לעותרת בחינה עצמאית של מיצוי כושר ההשתכרות. עוד צוין כי עניינה של העותרת נדון בעבר בוועדת חריגים אשר בהחלטותיה מיום 22.6.16 ומיום 6.12.16 דחתה על הסף את זכאותה של העותרת לדיור ציבורי. לפיכך, כך נטען, קודם להעברת עניינה של העותרת לוועדת חריגים, על משרד השיכון להבהיר על פי אילו קריטריונים ייבחן עניינה של העותרת בוועדה.
העותרת בתגובתה הדגישה כי לא עתרה לכך שמשרד השיכון יערוך בחינה זהה לבחינה הנערכת במוסד לביטוח לאומי אלא שהוא עצמו יערוך בדיקה עצמאית של מיצוי כושר השתכרותה. עוד טענה כי לא ברורה טענת משרד השיכון ולפיה אין באפשרותו לערוך בדיקת מיצוי כושר השתכרות, שכן קיים במשרד השיכון מנגנון פעיל ומסודר לבדיקת מיצוי כושר השתכרות, כמפורט בסעיפים 3.1.3 ו- 5.4.2 לנוהל 08/04, נוהל הסיוע בשכר דירה. העותרת שבה על טענתה כי מחובתו של משרד השיכון, כרשות מינהלית, להקים מערך בדיקה שיאפשר לו לבחון את הבאים בשעריו ולהפעיל את שיקול דעתו באופן עצמאי, מבלי להסתמך באופן אבסולוטי על מבחני המוסד לביטוח לאומי.
בהחלטה מיום 12.9.17 הוריתי למשרד השיכון להבהיר לפי אילו קריטריונים יבחן את עניינה של העותרת, וכן האם בכוונת המדינה להחיל נוהל דומה במקרים של אימהות חד הוריות באותו המצב.
על אף האמור בהחלטה זו, בתשובתו מיום 15.11.17 לא פירט משרד השיכון את הקריטריונים המנחים, אלא חזר על עמדתו ולפיה אין בידיו הכלים לבחינת כושר השתכרותה והכנסותיה של העותרת, וכן ציין כי הוא מסתמך מזה שנים על הבחינות שמבצע המוסד לביטוח לאומי, אף כאשר מדובר בבחינת בקשה לסיוע בשכר דירה, וזאת בניגוד לנטען ע"י העותרת (וכפי שיובהר להלן, גם בניגוד לנוהל 08/04 – נוהל סיוע בשכר דירה).
משרד השיכון פירט מהם המסמכים שעל העותרת להמציא לתמיכה בטענותיה בעניין מצבה הכלכלי ואפשרויותיה למיצוי כושר השתכרותה ובפרט: מסמכים רפואיים, תלושי שכר, מסמכים המעידים על קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי וכן מסמכים המעידים על אחוזי נכות רפואית מהמוסד לביטוח לאומי.
עוד ציין משרד השיכון כי כיום עומדת לעותרת ולנשים אחרות במצב דומה אשר יש בידיהן פסק דין למזונות, האפשרות לבחור איזו קצבה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי – קצבת מזונות או קצבת הבטחת הכנסה, אפשרות שהועמדה במוסד לביטוח לאומי לאחר פנייה ופעולה משותפת של המדינה מול גורמי המוסד לביטוח לאומי, וזאת לאחר שהסוגייה הועלתה בפני המדינה ועקב הקושי האמיתי שהוצג. כיום, כך נטען, לפי הידוע למדינה, במקרים של אימהות במצבה של דבורה אלבז, שעומדת להן הזכות לבחור במסלול הבטחת הכנסה אף שיש להן פסק דין למזונות, המוסד לביטוח לאומי מיידע אותן אודות אפשרות הבחירה כבר בשלב הגשת התביעה.