החלטה
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.12.2018 בעש"א 50697-11-18 (השופט מ' רניאל), בגדרה נמחק ערעור שהגישו המבקשים על החלטת רשם המקרקעין במחוז חיפה.
°
2. המבקשים הם בעלי זכויות בשליש מחלקת מקרקעין בכרכור (להלן: המגרש), ורשומה לטובתם הערת אזהרה על שני השלישים הנותרים במגרש. המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים) ביקשו לרכוש את הזכויות בשני השלישים הנותרים במגרש, הרשומות על שם אחרים, ולשם כך התקשרו עימם בהסכם. ההסכם נחתם ביום
--- סוף עמוד 2 ---
10.7.2017, המשיבים שילמו את התמורה הנדרשת וקיבלו חזקה במגרש. ביום 31.10.2018, אישר המשיב 1, רשם המקרקעין במחוז חיפה (להלן: הרשם), את רישומה של העסקה, והמשיבים נרשמו במרשם המקרקעין כבעלי הזכויות.
3. ביום 21.11.2018 הגישו המבקשים ערעור על החלטת הרשם לבית המשפט המחוזי בחיפה, מכוח סעיף 122 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: החוק), וביקשו להורות לרשם לבטל את החלטתו לאשר את רישום העברת הבעלות, ולרשום מחדש את הבעלות על שם הבעלים הקודמים. המבקשים טענו, כי נפל פגם בהחלטת הרשם, שכן היה עליו לקבל את הסכמתם עובר לרישום, נוכח הערת האזהרה הרשומה לטובתם על חלקו של המגרש נשוא העסקה.
4. בהחלטה מיום 13.12.2018 קבע בית המשפט המחוזי, כי אין לו סמכות עניינית לדון בערעור על החלטת הרשם, ומשכך נמחק הערעור. בית המשפט התבסס בהחלטתו על הוראות סעיפים 121 ו-122 לחוק, המסדירים את הליך ההשגה על החלטות הרשם. לפי סעיף 121(א) לחוק, מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם, רשאי בשלב ראשון להגיש ערר לממונה על מרשם המקרקעין (להלן: הממונה). בשלב שני, לפי סעיף 122 לחוק, ניתן לערער על החלטת הממונה לבית המשפט המחוזי. סעיף 121(ג) מסייג את סעיף 121(א) וקובע, כי במצבים שבהם נרשמה העסקה – לא ניתן להגיש ערר לממונה. בנדון דידן קבע בית המשפט, כי החוק מקנה לו סמכות עניינית לדון בערעור על החלטות הממונה בלבד, ולא נתונה לו סמכות לדון בערעור על החלטות הרשם, בין אם נרשמה עסקה, בין אם לאו.
5. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, בגדרה טוענים המבקשים, כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע שהסמכות העניינית לדון בערעור אינה נתונה לו. המבקשים נסמכים לעניין זה על הוראת סעיף 121(ג) סיפא לחוק, שלפיה אמנם לא ניתן להגיש ערר לממונה לאחר שנרשמה העסקה, "אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סעד אחר בקשר לרישום". לשיטתם, דברים אלו פותחים פתח להשגה על החלטת הרשם בדרך של הגשת ערעור במישרין לבית המשפט המחוזי. המבקשים מוסיפים, כי סעיף 122 לחוק מסדיר את הליך הערעור על החלטות הממונה, אך אין לראות בו משום הסדר שלילי ביחס לאפשרויות ערעור נוספות על החלטות הרשם. לצד האמור מוסיפים המבקשים וטוענים טענות שונות ביחס להחלטת הרשם גופה. טענות אלו, כפי שיפורט להלן, אינן נדרשות לצורך הכרעה בבקשה זו.