האנייה הגישה לבית משפט השלום בקשה לסילוק על הסף, בטענה שלמילובר תערובות אין עילת תביעה כנגדה, משום שלפי שטרי המטען שהונפקו, הנשגר הוא "מילובר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ" (להלן: מילובר אגש"ח) ולא מילובר תערובות. בהתאם, נפסק כי מילובר תערובות אכן אינה צד לשטר מטען, אינה בעלת המטען, אינה הגורם שמכר את המטען כניצולת ואינה המבוטחת שקיבלה תגמולי ביטוח בגין הנזק הנטען וכי אין לה זכות תביעה כנגד האנייה.
מילובר תערובות טענה כי ניתן לתקן את כתב התביעה כך שהתובעת תהא מילובר אגש"ח, אלא שהאנייה השיבה כי גם במצב דברים זה, אין עילת תביעה כנגדה בגין הנזק שנגרם למטען, שכן חלה התיישנה מהותית. הוראת ההתיישנות החלה על המקרה מופיעה בסעיף III(6) לכללי האג-ויסבי המעוגן בפקודת הובלת טובין בים, והיא קובעת כדלקמן (בנוסחה בשפה העברית, כפי שהיא מופיעה בתוספת לפקודת הובלת טובין בים):
בכפוף להוראות סימן 6א, יהיו המוביל וכלי השיט פטורים, בכל מקרה, מאחריות כלשהי לגבי הטובין, אלא אם כן הוגשה תביעה לבית משפט תוך שנה אחת ממועד מסירת הטובין או מן המועד אשר בו אמורים היו להימסר; אולם, ניתן להאריך את התקופה האמורה, אם הסכימו על כך הצדדים לאחר שנוצרה עילת התביעה (ההדגשה הוספה).
יושם אל לב, לשון הסעיף הרלוונטי מתייחסת לפטור מאחריות המותנה בהגשת תביעה, דהיינו להתיישנות מהותית, כפי שיובהר בהמשך.
האנייה טענה בפני בית משפט השלום כי כלל לא הוגשה בקשה לשינוי או תיקון כתב התביעה, וממילא, גם לו זו תוגש, אין בכך כדי לסייע למילובר תערובות או למילובר אגש"ח. המטען יובא לארץ ביום 13.05.2015 ובהתאם להוראת ההתיישנות האמורה, המועד האחרון להגשת תביעה כנגד האנייה בגין נזק למטען חלף, לכל המאוחר, כשנה לאחר מכן. מאחר שתקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) קובעת כי לעניין התיישנות, במקרה של הוספת או החלפת בעל דין בכתב התביעה, יראו במועד התיקון כמועד פתיחת ההליך, הרי שגם אם כתב התביעה יתוקן כך שמילובר אגש"ח תהא התובעת, מועד התיקון יהיה לאחר מועד התיישנותה של התביעה. עוד הודגש על-ידי האנייה כי התיישנות מכוח כללי האג-ויסבי אינה התיישנות דיונית פרוצדורלית אלא התיישנות מהותית שפירושה שזכות התביעה פקעה ואינה קיימת עוד ומכאן שיש לפרשה בזהירות.
מילובר תערובות טענה בתגובה כי תכלית הוראת ההתיישנות המעוגנת בכללי האג-ויסבי, המגבילה את תקופת הגשת התביעה לשנה, היא לאפשר למוביל הימי לגבש את ראיותיו ובמקביל למנוע ממנו לקבוע תקופת התיישנות קצרה יותר במסגרת שטרי המטען. לטענתה, מאחר שהאנייה גיבשה ושמרה את הראיות המתאימות, בין היתר נוכח התנהלותה לאחר האירוע וכן משום שהוגשה כנגדה תביעת הפניקס בטרם חלפה שנה מהמועד שבו המטען יובא לארץ, אין הצדקה לקבוע כי התביעה כנגדה התיישנה. עוד נטען כי כללי האג-ויסבי קובעים כי התביעה כנגד האנייה תתיישן לאחר שנה, אלא אם כן "הוגשה תביעה לבית משפט תוך שנה", וכי יש בתביעת הפניקס כדי למלא אחר תנאי זה ובכך להביא לפקיעתו של כל פטור העומד לאנייה. בנוסף, נטען כי הואיל ואין בתיקון כתב התביעה על-ידי הוספת או החלפת תובעת כדי לשנות את עילת התביעה, אין לראות את מועד התיקון כמועד הרלוונטי למניין תקופת ההתיישנות.