8. באשר להסכם המכונות, בית המשפט קבע כי כלל לא הוכח שנכרת הסכם מחייב בין דיאליט לסהגננ'ד ולכל היותר נוהל משא ומתן לכריתת הסכם אשר לא הבשיל. במסגרת המשא ומתן דנו סהג'ננד ודיאליט במחיר הרכישה, תוך שסהג'ננד ציינה לא פעם שתתקשה לעמוד במקדמה המבוקשת ובתשלום שדרשה דיאליט עבור כל מכונה. מכאן, שהמשא ומתן לעריכת החוזה כשל מחמת הפערים המסחריים, הכספיים והמימוניים שבין הצדדים, ולא כתוצאה ממעשיו של הרר. בית המשפט דחה אפוא את תביעתה זו של דיאליט, ופסק הוצאות לטובת הרר בסך של 150,000 ש"ח.
9. יצוין כי תביעתו שכנגד של הרר נדחתה אף היא על ידי בית המשפט, תוך שפסק הוצאות לטובת דיאליט בסך 50,000 ש"ח. משעה שלא הוגש ערעור בנדון זה אמנע מלפרט אודותיה.
10. 1.2. ת"א 2081-08-07 התביעה השנייה נסובה סביב שלוש מכונות מתוצרת דיאליט: מכונת ה-GS, מכונת ה-Super Blocker (להלן: מכונת הבלוקר) ומכונת ה-Super Table (להלן: מכונת הלוח). מכונת הבלוקר תפקידה עיצוב המבנה הראשוני של היהלום, ומכונת הלוח תפקידה ללטש את המשטח העליון (להבדיל מפאה) של היהלום. שתי המכונות מותקנות על גבי אותה פלטפורמה. לטענת דיאליט, מכונת ה-FP מתוצרת חברת היהלום הועתקה ממכונת ה-GS של דיאליט, ומכונות הבלוקר ("Fully Automatic Blocking Machine") ומכונות הלוח ("Diamond Table Polishing Machine") הישנות מתוצרת חברת היהלום (להלן: המכונות הישנות), הועתקו ממכונות הלוח והבלוקר מתוצרת דיאליט. בגין העתקות נטענות אלה, תבעה דיאליט במספר עילות.
תביעה זו הוגשה גם נגד אשתו של הרר, אך בית המשפט דחה את התביעה על הסף משום שדיאליט לא הצליחה להוכיח ולבסס עילת תביעה נגדה.
11. בטרם תפורטנה הטענות בתביעה זו יצוין כי במקביל להגשתה, הגישה דיאליט בקשה למתן סעדים זמניים ובכללם בקשות לצו מניעה זמני, צו תפיסה, צו כינוס נכסים זמני וצו איסוף ומסירה של "מוצרים מפרים" (ת"א 2303/03) [פורסם בנבו] וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. בית המשפט (השופט ע' בנימיני) הורה ביום 11.1.2004 על צו מניעה זמני, במסגרתו נאסר על הרר לעשות כל שימוש או פעולה במכונות הישנות מתוצרתו, וכן הורה על צווי תפיסה וכינוס זמניים ביחס למכונות אלה.
12. תחילה, דיאליט טענה כי הרר הפר את זכויות היוצרים שלה בנוגע לחלקי מכונת ה-GS מתוצרתה עת העתיק אותם למכונות ה-FP שלו, ובעשרות שרטוטים המתייחסים לחלקים אלה. בהקשר זה נטען כי השרטוטים אשר הציג הרר בתצהירו מפוברקים ולא שימשו אותו לשם ייצור המכונות, אלא הופקו לצרכי התביעה בלבד. נוסף על כך, טענה דיאליט (לא בתביעתה, כי אם רק בסיכומים שהוגשו מטעמה) להפרת פטנט מספר 147100, הכולל 43 תביעות, שנרשם לטובתה ביום 13.12.2001 (להלן: הפטנט). המדובר בפטנט שעניינו "מערכת ושיטה לליטוש אוטומטי של אבני חן" (כך בתעודת הפטנט, מוצג 58 למוצגי דיאליט), המשלבות תנועה אנכית ותנועה זוויתית של זרוע המכונה. פטנט זה יושם במכונות הבלוקר והלוח מתוצרתה של דיאליט ולא במכונת ה-GS. לטענת דיאליט, מכונות הבלוקר והלוח מתוצרת חברת היהלום מפרות את עיקר האמצאה של כל אחת מ-43 תביעות הפטנט שנרשם כאמור. פטנט זה ראוי להגנה, שכן מדובר באמצאה חלוצית וראשונית, ומכל מקום מתקיימת חזקת תקפות תעודת הפטנט הרשום. כמו כן, נטען כי המכונות הישנות מפרות מדגם רשום מספר 35948 שנרשם לטובתה ביום 13.12.2001 (להלן: המדגם), שכן קווי הצורה והדמות זהים בין המכונות הישנות למכונות הבלוקר והלוח של דיאליט, וכי הרר ביצע נגדה עוולה של גניבת עין בכך שמכר את המכונות, נוכח קיומו של חשש להטעיית הציבור.