61. אלא שאין במכתבים האמורים, עליהם הצביעה דיאליט, כדי לעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח שהרר הפעיל לחץ או דרש דרישה מסהג'ננד להפר את תניית השיפוט שבהסכם ההפצה. לא למותר לציין כי אין באפשרותו של התובע, שעל כתפיו מוטל נטל השכנוע, להעביר נטל זה לנתבע, שעה שהוא עצמו אינו נתמך בראיות מספקות ומתאר סיפור בהתבסס על נסיבות גרידא. מסיבה זו יש גם לדחות את טענת דיאליט לפיה היה על הרר להביא לעדות את נציגי סהג'ננד.
62. אם כן, מכל האמור עולה כי כדין נדחתה תביעתה של דיאליט ביחס לגרם הפרת חוזה. למען הסר ספק, יצוין כי אין באמור כדי להכריע במחלוקת במישור היחסים שבין דיאליט לסהג'ננד, בהתחשב בין היתר בכך שסהג'ננד לא צורפה להליך, והמחלוקת ביניהן מתבררת בגדרי תביעה נפרדת.
3.2. ת"א 2081-08-07; ת"א 32621-11-07
3.2.1. קניין רוחני – כללי
63. כאמור, טענותיה של דיאליט במסגרת התביעה השנייה והתביעה השלישית עניינן במכונת ה-GS ובמכונות הבלוקר והלוח. עילות התביעה במסגרת תביעות אלה – הפרת זכויות יוצרים, הפרת פטנט, הפרת מדגם וגניבת עין – חוסות כולן בצִלם של דיני הקניין הרוחני.
64. למערכות השונות שבדיני הקניין הרוחני מטרות שונות. דיני זכויות היוצרים תכליתם עידוד הגיוון בביטויים ובידע הקיים והעשרת עולם הביטויים והיצירות המקוריות. זאת, באמצעות הגנה על זכויותיו הכלכליות של היוצר, תוך הקטנת מרחב התמרון של יוצרים עתידיים (ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S. A., פ"ד מח(4) 133, 163-162 (1994) (להלן: עניין אינטרלגו)). מטרתם של דיני הפטנטים הינה הענקת הגנה להמצאות טכנולוגיות שיש בהן, בין היתר, חדשנות והתקדמות המצאתית (פרק ב' לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967; ע"א 11487/03 August Storck KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פ"ד סב(4) 1, פסקה 13 (2008). עוולת גניבת העין תכליתה הגנה על זכותו הקניינית של התובע במוניטין שרכש מפני פגיעה הנובעת ממצג שווא של הנתבע (ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 לפסק דינו של השופט י' עמית (30.5.2013) והאסמכתאות שם (להלן: עניין אנג'ל)). דיני המדגמים נועדו לספק הגנה לאסתטיקה ולעיצוב החזותי של חפצים שעיצובם אינו נגזר ישירות מהפונקציונאליות שלהם (ע"א 1248/15 Fisher Price Inc. נ' דוורון - יבוא וייצוא בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה ל"א (31.8.2017) (להלן: עניין פישר פרייס).
65. המטרות השונות העומדות בבסיס המערכות בדיני הקניין הרוחני מצמיחות גם, כלשונו של הנשיא מ' שמגר, "מבחני קבלה שונים שנועדו להגשים אותן" (עניין אינטרלגו, עמ' 186), ומבחנים שונים שנועדו למנוע את סיכולן. כך למשל, בעוד שדיני הפטנטים ודיני המדגמים דורשים רישום לצורך כינונה של הזכות, זכות היוצרים ועוולת גניבת העין מעניקות הגנה ללא דרישת רישום שכזו. כך גם למשל, בעוד שדיני הפטנטים ודיני המדגמים מעניקים הגנה מונופוליסטית, המנותקת מן השאלה האם ידע המפר על קיום הפטנט או המדגם או אם לאו, בדיני זכויות היוצרים נדרשת הוכחת העתקה ובעוולת גניבת העין נדרשת הוכחת חשש להטעיה. עם זאת, לזכויות השונות הנכללות בדיני הקניין הרוחני מכנה משותף עיקרי: היותן זכויות שליליות, המעניקות לבעליהן זכות למנוע מאחרים דבר מה.
66. ערעורה של דיאליט על פסק הדין בתביעה השנייה כולל טענות מדיני זכויות היוצרים, דיני הפטנטים ועוולת גניבת העין; וערעורה של דיאליט על פסק הדין בתביעה השלישית כולל טענות מדיני המדגמים, דיני הפטנטים ועוולת גניבת העין. בשל החפיפה הקיימת במרבית העילות המוזכרות, יידון חלק זה על פי עילות התביעה ולא על פי חלוקת התביעות.
3.2.2. הפרת זכויות יוצרים
67. דיני זכויות יוצרים תכליתם, כאמור, עידוד העשרת עולם הביטויים והיצירות המקוריות באמצעות מתן הגנה. התכלית מושגת באמצעות הגנה על זכויותיו הכלכליות של היוצר תוך שלילת יכולתם של יוצרים אחרים עתידיים להשתמש במרכיבים שזכו להגנת זכות יוצרים (עניין אינטרלגו, עמ' 163-162). על הדרך בה מגשימים דיני זכויות היוצרים תכלית זו, עמד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין בעניין פישר פרייס:
"התכלית מושגת באמצעות מתן תמריץ כלכלי בדמות הגנת זכות יוצרים. גישה זו מעמידה במרכז את הרצון לקדם את הרווחה הציבורית ולהעשיר את נחלת הכלל. לצד גישה זו, דיני זכויות היוצרים נשענים גם על הרצון להגן על האינטרסים הפרטיים של היוצר; התפיסה היא שיש לגמול ליוצר על המאמץ ועל המשאבים שהשקיע בהפקת היצירה, ולהכיר בזכותו ליהנות מפרי עמלו" (פסקה כ"ט לפסק הדין; ראו גם האסמכתאות שם).
68. זכות היוצרים אינה חלה על רעיון, כי אם על יישומו של הרעיון – ביטויו המוחשי. היא מתמקדת בהגנה על תהליך היצירה ועניינה במניעת העתקה. אין עניינה בקביעת איסור על יצירתו של מוצר זהה בהעדר העתקה (עניין אינטרלגו, עמ' 184; ע"א 23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב(3) 749, 756 (1988) (להלן: עניין הרשקו)).
69. בטרם ארד לעומקה של הזכות, יש ליתן את הדעת על הדין החל על המקרה דנן. ביום 25.11.2007 נחקק חוק זכות יוצרים 2007 ותחילתו נקבעה לששה חודשים לאחר יום חקיקתו, קרי יום 25.5.2008 (להלן: יום התחילה). החוק חל על יצירות שנוצרו לאחר יום התחילה והוא ביטל הוראות חוק שחלו עובר לחקיקתו, ביניהן חוק זכות יוצרים 1911 ומרבית סעיפי פקודת זכות יוצרים (משנת 1924) (להלן ביחד: הוראות הדין הקודם). בנוסף, החוק חל גם על יצירות שנוצרו לפני יום תחילתו, אך זאת בכפוף לסייגים שבסעיף 78 שבו. אחד הסייגים שבסעיף האמור קבוע בס"ק (ב), על פיו החוק לא יחול על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, כל עוד לא הייתה היצירה מוגנת בזכות יוצרים לפי הוראות הדין הקודם. סייג רלוונטי נוסף הוא הקבוע בסעיף 78(ג) שבו ולפיו בכל הנוגע להגנה מפני הפרת זכות היוצרים, תחולנה הוראות הדין הקודם על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בתנאי שגם על פי הוראות החוק החדש מדובר בהפרת הזכויות. מכאן, שהטוען להפרה של זכות היוצרים על יצירות שנוצרו לפני יום התחילה, נדרש להוכיח קיומה של הפרה – הן על פי הוראות הדין הקודם והן על פי החוק החדש – חוק זכות יוצרים 2007 (ע"א 8742/15 אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ נ' רון, [פורסם בנבו] פסקאות 30-29 (3.12.2017) (להלן: עניין אסטרולוג); ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נ' רביב, [פורסם בנבו] פסקה 35 (18.11.2013) (להלן: עניין סייפקום)).
70. כאמור בתחילת פסק-דין זה, דיאליט טוענת לקיומן של זכויות יוצרים בשרטוטי וחלקי מכונת ה-GS ובחלקי המכונה עצמם, אשר נוצרו לכל המאוחר במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת. מכאן, שיש לבחון תחילה את זכאות דיאליט להגנה לפי חוק זכות יוצרים 1911, וככל שיימצא שהיא זכאית להגנה לפי חוק זה, יש לבחון את זכאותה להגנת חוק זכות יוצרים 2007. לאחר מכן, יש לבחון את הפרת הזכות בבחינה כפולה, גם כן – הן לפי חוק זכות יוצרים 1911 והן לפי חוק זכות יוצרים 2007 (עניין אסטרולוג, פסקה 31).
71. חוק זכות יוצרים 1911 כולל קטגוריות של יצירות הזכאיות להגנה. חלקי הסעיפים הרלוונטיים לענייננו קובעים כדלקמן:
"1(1). בכפיפות להוראות חוק זה, תהיה זכות יוצרים קיימת בכל חלקי מושבות המלך שחל עליהן חוק זה למשך המועד הנזכר להלן לגבי כל יצירה מקורית ספרותית, דרמטית, מוזיקלית ואמנותית...
35(1). בחוק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר —
'יצירה ספרותית' כוללת מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות, וליקוטים;
'יצירה אמנותית' כוללת יצירות ציור, שרטוט, פיסול ומלאכת אמנות ומעשי-אמן אדריכליים ופיתוחים וצילומים;"
(ההדגשה הוספה – ד.מ.)
מלשון סעיף 1(1) עולה כי על כל יצירה המתבקשת לגביה הגנה לפי חוק זכות יוצרים 1911 לעמוד תחילה בדרישת הסף למקוריות. דרישת המקוריות מורכבת משלושה מבחני משנה: מבחן ההשקעה, מבחן היצירתיות ומבחן המקור (עניין אינטרלגו, עמ' 169; עניין סייפקום, פסקה 12). על פי מבחן ההשקעה, על מנת שיזכה היוצר בזכות לפירותיה של היצירה, יש לעמוד על מידת ההשקעה שהשקיע בה היוצר, ולהראות כי היוצר השקיע בעצמו עמל ביצירה, אף אם מינימלי (ע"א 8485/08 The FA Premier League Limited נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, [פורסם בנבו] פסקה 26 (14.3.2010) (להלן: עניין פרימייר ליג)). על פי מבחן היצירתיות, יש לעמוד על אופייה של ההשקעה, בשונה מכמותה, ולבחון כיצד זו תורמת לתכלית דיני זכויות היוצרים (פרימייר ליג, פסקאות 27, 34). על פי מבחן המקור, יש לעמוד על כך שמקורה של היצירה ביוצר עצמו המבקש את ההגנה ולא ביוצרים אחרים (עניין סייפקום, פסקה 12). יצוין כי המדובר במבחנים מצטברים והכרחיים, וכל אחד מהם כשלעצמו אינו מהווה תנאי מספיק (עניין סייפקום, פסקה 15; עניין פרימייר ליג, פסקה 38).
72. כמו כן, על מנת שיצירה תוגן בזכות יוצרים עליה להיכלל בגדרי אחת ההגדרות המנויות בסעיף 35(1) לחוק. בעניין זה יש להבחין בין מכונות לבין שרטוטים. על פניו, נראה כי מכונות אינן נכללות בהגדרת "יצירה ספרותית", ולפיכך יש לבחון אם הן נכללות באחת מהגדרות המשנה של "יצירה אמנותית". המלאכה פשוטה למדי בעניין זה, שכן ברי כי מכונות לא מהוות ציור, שרטוט, פיסול, מעשי-אמן אדריכליים וצילומים. נותר אפוא לבדוק האם מכונות נכנסות לגדרן של "פיתוחים" או "מלאכת אמנות". אלא כפי שנקבע זה מכבר, "פיתוחים" איננה האכסניה המתאימה למוצר מוגמר כבענייננו, אלא לשלבי הביניים שבייצורו (עניין אינטרלגו, עמ' 151). על כן, החלופה הרלוונטית היחידה לעניין סיווג מכונות היא "מלאכת אמנות".
73. ברם, גם סיווג זה מעורר קושי. המדובר במוצר מוגמר פונקציונאלי – מוצר אשר נועד לשרת מטרה מסוימת, שלא כמו יצירות אמנות "רגילות" שאין להשתמש בהן אלא לראותן בלבד. היות מכונה מוצר פונקציונאלי מעצם טבעו מעלה שאלה בדבר תחולתו של חוק זכות יוצרים 1911, ובפרט בדבר היכולת של מוצר שכזה להיכנס בהגדרת "מלאכת אמנות". בעניין זה נפסק כי הגם שאין לשלול ממוצרים פונקציונליים את האפשרות ליהנות מהגנה של זכות יוצרים, מאפייניהם מצדיקים זהירות יתר במתן ההגנה, מעבר לנדרש כלפי מוצרים שאינם פונקציונליים. מסיבה זו, על יצירה פונקציונלית הנכללת בגדרה של "מלאכת אמנות" לעמוד ב"דרישת האמנותיות", הכוללת שני מבחני משנה: "מבחן הבחירה" ו"מבחן כוונת היוצר" (עניין אינטרלגו, עמ' 152, 162-158). לשם עמידה במבחן הבחירה, יש לבחון האם ניתן היה לבטא את היצירה בדרכים נוספות, קרי – מתן תשובה לשאלה האם צורת המוצר שנבחרה היא אחת מיני מספר צורות אלטרנטיביות. יצוין כי המדובר במבחן רחב המסתפק בקיום מספר אופציות מצומצם (עניין אינטרלגו, עמ' 181-179; עניין סייפקום, פסקה 26). על פי מבחן כוונת היוצר, יש לבחון את כוונת היוצר ליצור יצירה אמנותית. במסגרת זו יש לעמוד על השיקולים שהנחו את היוצר ביצירת המוצר, ולקבוע האם באלה נכללים גם שיקולים אסתטיים, שאינם מוכתבים רק מהמטרה הפונקציונלית (עניין אינטרלגו, עמ' 175).
74. באשר לסיווגם של שרטוטים. על אף שמבחינה אינטואיטיבית שרטוטים לא מהווים "יצירה אמנותית" או "יצירה ספרותית", ההגדרות בחוק זכות יוצרים 1911 מְרַבּוׂת ומאפשרות סיווג של שרטוטים הן בקטגוריה של יצירה ספרותית ("שרטוט") והן בקטגוריה של יצירה אמנותית ("תרשימים" ו"תכניות"). ברם, על מנת ששרטוטי ייצור של מוצר המהווה יצירה אמנותית יזכו להגנת זכות יוצרים, על המוצר מושא השרטוט להיות מוגן בעצמו בזכות יוצרים (עניין אינטרלגו, עמ' 191-189). היינו, שרטוט ייצור לא יוכר כמוגן בזכות יוצרים אלא רק בתנאי שהמוצר המיוצר על פי אותו שרטוט יוגן אף הוא בזכות יוצרים. הטעם לכך נעוץ ברצון למנוע מתן הגנה של זכות יוצרים למוצר אשר כשלעצמו אינו יכול להיכנס לגדרן של ההגדרות המנויות בסעיף 35 לחוק זכות יוצרים. מתן הגנה לשרטוט במקרה שכזה יכניס את המוצר המוגמר להגנת החוק בדלת האחורית. פועל יוצא מכך שאין נפקות לשאלה האם מדובר ביצירה ספרותית או ביצירה אמנותית, שכן שרטוטים לא יזכו להגנה בהיעדר הגנה על המוצר עצמו.
75. סיכום ביניים: תחילה, על כל יצירה המבקשת את הגנת חוק זכות יוצרים 1911 לעמוד במבחני המקוריות. כמו כן, על יצירה שכזו להיכלל בגדרי היצירות המנויות בסעיף 35(1) לחוק. ככל שיצירה מסווגת כ"יצירת אמנות" מסוג "מלאכת אמנות", והיא גם יצירה פונקציונלית, עליה לעמוד גם בשלושת מבחני האמנותיות. כמו כן, על מנת ששרטוטי ייצור של מוצר המהווה יצירה אמנותית יזכו להגנת זכות יוצרים, נדרש כי המוצר הסופי מושא השרטוט יהיה זכאי אף הוא להגנה זו.
76. ומכאן לענייננו. בית המשפט המחוזי פסק כי חלקי מכונת ה-GS מהווים "מלאכת אמנות", וכי "צורתם נגזרת, באופן מלא או חלקי, מהפונקציות התפעוליות שלהם" ומכאן שהמדובר במוצרים פונקציונליים. לאור זאת, נקבע כי יש לבחון את כלל חלקי המכונה לגביהם נטענת ההפרה, ולקבוע לגבי כל חלק ממצאים ביחס לעמידתו במבחני המקוריות והאמנותיות. בהתאם לכך, בית המשפט ערך ביקור במכון של הבורסה ליהלומים בו מוצגות מכונות ליטוש היהלומים הרלוונטיות לענייננו, והודגמה בפניו פעולת מכונת הליטוש. כמו כן, ערך בית המשפט בחינה מדוקדקת של כלל החלקים והמכלולים שהובאו בפניו. בחינה זו העלתה כי למרות שקיים דמיון בין חלקים רבים במכונות דיאליט לחלקי מכונות חברת יהלום, מרביתם של חלקי מכונות דיאליט אינם עומדים במבחני האמנותיות מכיוון שתכנונם לא כלל שיקולים אמנותיים אלא פונקציונליים בלבד, וחלקם אף לא עומד במבחני המקוריות. לפיכך, בית המשפט קבע כי דינן של טענות דיאליט לגבי זכאותה לזכויות יוצרים בחלקי המכונות להידחות, ומכאן, בהתאם לעניין אינטרלגו, גם דינן של הטענות ביחס לשרטוטים להידחות.
77. הכרעותיו של בית המשפט המחוזי ביחס לעמידתם של חלקי ומכלולי מכונת ה-GS במבחני האמנותיות והמקוריות עוסקות בעניינים שבעובדה (ע"א 8393/96 מפעל הפיס נ' The Roy Export Establishment Company, פ"ד נד(1) 577 (2000)). כאמור, הלכה נושנה היא שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. זאת, מפני שבידה של הערכאה הדיונית האפשרות להתרשם מהעדים ומחקירתם על דוכן העדים, ולבחון כל ראיה וחוות דעת לעומק. התערבות ערכאת הערעור תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל פגם בהכרעתה של הערכאה הראשונה היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1026 (מהדורה שתים עשרה, 2015); ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר [פורסם בנבו] (10.3.2014); ע"א 3894/03 דויטש נ' ישראפלאורס בע"מ [פורסם בנבו] (23.8.2012)).