13. באשר לטענת הפרת זכויות היוצרים השיב הרר כי מדובר בהרחבת חזית, שכן כל הטענות ביחס למכלולים הפנימיים של המכונות (להבדיל מהחזות החיצונית) נטענו לראשונה רק בתצהיר העדות הראשית של פורת ולא בכתב התביעה. עוד נטען כי שרטוטים לייצור תעשייתי אינם נהנים מהגנה של זכויות יוצרים מפני שאינם מהווים "יצירה מוגנת" במובן חוק זכויות יוצרים, 1911 (להלן: חוק זכות יוצרים 1911), ואף אם כן – דיאליט כלל לא הוכיחה שמדובר בשרטוטים מקוריים. עוד טען הרר כי הוא כלל לא עשה שימוש בשרטוטי מכונת ה-GS ולא קיבל אותם מהשרטטים, וכי בידיו מצויים שרטוטים מקוריים השייכים לו. בנוסף, קיימים הבדלים בין מכונת ה-GS של דיאליט למכונת ה-FP שלו, וכי אף אם ישנם חלקים זהים, הדבר אינו מצביע בהכרח על שימוש בשרטוטי דיאליט. כמו כן, טען הרר כי יש לדחות את טענת דיאליט להפרת הפטנט. ראשית, מדובר בהרחבת חזית אסורה, שכן טענה זו נטענה רק בשלב הסיכומים. שנית, דיאליט לא הוכיחה הפרה של הפטנט, שכן לא הוכח שהפטנט מגן על מכונה מסוימת או שייך לה, להבדיל משיטה. בנוסף, הרר טען כי יש לדחות את טענת דיאליט להפרת המדגם ולגניבת העין ביחס למכונות הישנות, וכי הוא רשאי וזכאי היה לייצר מכונות אלה הואיל והוא זה שהגה את הרעיון מאחוריהן כבר בשנת 1997. אף על פי כן, הוא ציין כי חדל לייצר מכונות אלה עקב צו מניעה שניתן במסגרת הבקשה לסעדים זמניים שהוגשה נגדו, ומכאן שאף מדובר בתובענה תיאורטית שנועדה למנוע ייצור מכונה שאינה מיוצרת עוד.
1.2.1. פסק דינו של בית המשפט המחוזי
(א) זכויות יוצרים
14. בית המשפט הבהיר תחילה כי מאחר והמסכת העובדתית מושא התובענה ארעה קודם לכניסתו לתוקף של חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: חוק זכות יוצרים 2007), יש לדון בטענות הצדדים בהתאם לחוק זכות יוצרים 1911. בית המשפט דחה את טענת הרר כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, וכן את הטענה כי השרטוטים אינם מהווים יצירה מוגנת משעה שנועדו לייצור מוצר תעשייתי. נקבע כי שרטוטי הייצור של מכונת ה-GS מהווים מלאכת אמנות פונקציונלית, שעל מנת שתזכה להגנת זכויות יוצרים, עליה לעמוד בשלוש דרישות: מקוריות, אומנותיות וזכאות (היות המוצר מושא השרטוט זכאי להגנת זכויות יוצרים). משנקבע שלאדם זכות יוצרים ביחס ליצירה מסוימת, בהתאם לסעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים 1911, שימוש ביצירה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה לבעל הזכות, מהווה הפרה. כך, העתקה של חלקים ממשיים ומהותיים מן היצירה מהווה הפרה, אולם לא הכמות היא זו שקובעת כי אם האיכות.