זאת אף זאת, במסגרת חקירתו הנגדית עומת רוזנברג גם עם כך שבמסמך הכוונות לא נכתב שהוא מחייב אלא להיפך שהוא לא מחייב ומשנשאל, מדוע לא עמד על תיקון האמור כך שיקבע שהמסמך מחייב השיב (בעמוד 688 שורות 24-29):
"ת. הבקשה התקבלה. הבקשה התקבלה מאודי. לא אהבתי את זה. העליתי את זה בפני אודי. אודי אמר לי תשמע, אנחנו רוצים את זה ככה והלכתי אתו. לא עצרנו לעשות משא ומתן.
עו"ד מאיר: כי רצית את הכסף. נכון?
ת. קודם כל, החברה הייתה צריכה את הכסף. כי היה ברור לכל אורך הדרך."
עיננו הרואות, תשובתו מלמדת על שניים- ראשית על כך שהיה מודע לכך שמסמך הכוונות אינו מחייב ואף הסכים לכך. זאת ועוד, מתשובתו נמצאנו למדים כי אמנם הופעל לחץ לשם קבלת הכסף על ידי הנתבעים, באופן שהם היו נכונים לחתום גם על דברים שלטעמם לא משקפים את ההסכמות ובלבד שיוכנס כסף לחברה.
נוסף על כך, ניתן למצוא תיעוד ללחץ אשר הופעל על ידי רוזנברג להכנסת כספים לחברה במהירות, ניתן למצוא גם בהודעת דואר אלקטרוני אשר נשלחה ביום 15/5/13 על ידי עו"ד כנעני, במענה לפנייתו של רוזנברג אשר הובאה לעיל מאותו יום, במסגרתה מציע עו"ד כנעני את הסדר החתימה על הסכם ההלוואה ומכתב הכוונות וכותב בין היתר כי:
"בהנחה שנגיע לנוסח מוסכם ביום חמישי הקרוב או בשישי (אני מזכיר שאלו רק שני מסמכים קצרים מאוד ופשוטים), הכסף יועבר ביום שישי או לכל המאוחר ביום שני הקרוב. אני מקווה שזה מספיק מהר מבחינתכם ושהצעתי מקובלת עליכם" [ההדגשות שלי ל.ב.].
52. אציין כי התובעות מודעות לכך שבמסגרת הודעת טקסט, לאחר החתימה על המסמכים, אמנם כתב יסעור לגוטמן כי: "אנחנו שותפים" ואולם, לטענתן מדובר באמירה שנכתבה כלאחר יד בין חברים ואינה יכולה לגבור על הוראות כתובות ומפורשות. בהקשר זה האחרון ניתן אף להפנות לעדותו של יסעור (משורה 33 בעמוד 207 ועד לשורה 16 בעמוד 208) שם הוא מסביר שכאשר נקב במילה "שותפים" מבחינתו הדבר שיקף אל הלך הרוח שלו שההתקשרות תסיים בהשקעה.
יתרה מכך, התובעות מפנות לכך שהנתבעים עצמם לא התייחסו אל עסקת ההשקעה כמושלמת ובכלל זה בפרט- לא הקצו לתובעות את המניות אשר היה עליהם להקצות להן לאור עסקת ההשקעה. בהקשר זה מפנות התובעות לכך שמוצג 16 למוצגי הנתבעים המהווה לכאורה Cap Table ובו נכללות התובעות כבעלי מניות, הוא מסמך אשר קדם לחתימת ההסכמים (וזאת, הואיל והוא משקף שיעור החזקה שונה מזה שהוסכם עליו לבסוף - ראו עדותו של רוזנברג בעמוד 669 שורות 11-25 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.18) ומשכך, לא ניתן להתייחס אליו כמגלם זכויותיהן של התובעות לאחר החתימה על ההסכמים.
זאת אף זאת, לטענת התובעות, גם ככל שתתקבל טענת הנתבעים ולפיה לא ניתן היה להקצות לתובעות מניות בפועל, הרי שלדידן, לו אמנם היה מדובר בעסקת השקעה מושלמת, אשר בשל נושא פרוצדורלי לא לבשה "בגדי הסכם" רשמיים, היה מקום להתייחס לתובעות בפועל כאל משקיעות ובעלות מניות ובכלל זה לעדכן אותן על פעילות החברה, לזמן את נציגיהן לישיבות החברה ולשתפן בקבלת החלטות קריטיות- כל אלו לא עשו הנתבעים. נוסף על כך, גם בטיוטת ההסכם למכירת מניות החברה אשר הועברה ביום 13/10/13 מגוטמן לפטר שעימו נוהל משא ומתן למכירת החברה, במועד המאוחר למועד בו הועברו הכספים על ידי התובעות(נספח A לסיכומי התובעות) לא מופיעות התובעות כבעלות מניות בחברה. ויתרה מכך, במסמכים הנלווים להצעת המכירה לפטר, מופיעות התובעות כ"מלוות" "Lenders " ואילו ההסכם שנחתם בין התובעות לבין החברה מופיע כ"הסכם הלוואה" (ראו מוצג 47 לתיק המוצגים מטעם הנתבעים והתובעים שכנגד).
53. מאידך, מצדו השני של המתרס קיימות והוצגו ראיות אשר יש בהן בכדי לתמוך בטענת הנתבעים.
כך וראשית, לעיל הובאה הודעת הדואר האלקטרוני אשר הועברה על ידי עו"ד כנעני לתובעות, התומכת לכאורה בטענה ולפיה מדובר אמנם בעסקת הלוואה וכי ככל שלא ייחתם הסכם השקעה, מכל סיבה שהיא, ניתן יהיה "לקרוא לכסף בחזרה". מנגד להודעה זו ויודגש -מיד בסמוך, העביר עו"ד כנעני הודעת דואר אלקטרוני ביום 15/5/13 אל הנתבעים (ההודעה מסומנת כמוצג 12 למוצגי הנתבעים) במסגרתה מתוארת העסקה כדלקמן:
"....1. ביום חמישי (מחר) אשלח לכם מכתב כוונות (לא מחייב) של עמוד אחד המתאר את ההסכמות העיקריות של ההשקעה (בעיקרון זה הסיכום שלכם עם אבנר עם חידודים והבהרות שלי).
2. בנוסף, אשלח הסכם הלוואה קצר מאוד לישות המשפטית הרלוונטית כרגע. ההסכם יהיה לחודש ימים ובלא כל ריבית מתוך כוונה לתת לנו את "הצידוק המשפטי" להעברת הכסף מיד, כאשר עם השלמת מבנה החברות המוסכם, יחתם הסכם השקעה ובעלי מניות קצר וההלוואה תועבר מהישות הנוכחית לחדשה (כפרעון של ההלוואה אלינו והעברה שלנו לישות החדשה) ברור לי שנוכל להשלים את המבנה בפחות מחודש אבל ללא ספק שזה יקח קצת יותר משבוע [...] " (הדגשה שלי – ל.ב.)
מהודעה זו עולה לכאורה כי הסיבה היחידה בעטיה לא נחתם הסכם ההשקעה כפי שהוצגה לנתבעים על ידי עו"ד כנעני - היא מבנה החברות המוסכם ויתרה מכך מובהר לכאורה, על ידי עו"ד כנעני, כי מיד לאחר הסדרת המבנה ייחתם הסכם ההשקעה. קרי בהודעה זו יש תימוכין לכך שמדובר לכאורה בעניין טכני וכי עסקת ההשקעה אמנם כבר הושלמה מבחינת פרטיה וכוונת הצדדים להתקשר בה.
נוסף על כך, כאמור טוענות התובעות כי חלק מהסיבות בעטיין לא נחתם הסכם מפורט הוא רצונן וכוונתן לערוך בדיקת נאותות לחברה. אלא, שלעניין זה, אמנם – כטענת הנתבעות - לא הוצגו כל ראיות המעידות על כך שבפרק הזמן שחלף ממועד החתימה על המסמכים ועד למועד בו עתרו התובעות להשבת הכסף אשר העבירו, ביצעו התובעות בדיקת נאותות ("Due Diligence") או עתרו להצגת מסמכים חשבונאיים נוספים על אלו שהומצאו להן עד לאותו מועד. בהקשר זה, אישר זלצמן בחקירתו הנגדית כי למיטב ידיעתו לא קיימת פנייה בכתב בדרישה למסמכים נוספים או לבדיקת נאותות (ראו עדותו בעמוד 53 שורות 12-31). בדומה העיד גם בארינבוים (החל משורה 16 בעמוד 288 ועד לשורה 5 בעמוד 289), שבפרק הזמן ממועד החתימה על המסמכים ועד למועד הדרישה להשבת הכספים לא הוצאה כל דרישה בכתב לקבלת מסמכים וכן שהוא אישית לא פנה לשם קבלת מסמכים נוספים. זאת ועוד, אמנם עלה שיסעור החל לעבוד בחברה, לאחר החתימה על המסמכים ויחד עם זאת, הובהר כי הוא עבד והתמקד בחלקים התפעוליים בחברה ואין כל תיעוד לבדיקות פיננסיות נוספות אשר ביצע או אשר ביקש לבצע.
נוסף על כך, עיון במסמכים אשר נחתמו מעלה כי אין בהם תיעוד לכוונה לעריכת בדיקות נוספות על אלו שבוצעו. זאת ועוד, גם בפנייתו של עו"ד כנעני מיום 15/5/13 כאמור לא מוזכרת דרישה למסמכים נוספים.
זאת אף זאת, תימוכין לכך שנקשרה בין הצדדים עסקת השקעה מוגמרת ולא הייתה כוונה לעתור להשבת כספי ההלוואה, ניתן למצוא בפנייה של עו"ד רוזנברג אל עו"ד כנעני מיום 22/5/13 (מוצג 13)במסגרת נכתב מפורשות:
"למען הסר ספק אני מבקש להבהיר כפי שעשיתי בשיחתנו אתמול כי במידה וזהות המשקיעים הסופיים תהיה שונה מזו של המלווים לא יידרש החזר הלוואה בפועל לצורך הסדרת ההשקעה, וההתחשבנויות הפנימיות יוסדרו באמצעות מסמכים בלבד".
קרי, נובע ממנה שהלך הרוח היה שההלוואה לא תוחזר בפועל.
יתרה מכך, כאמור, בין הראיות התומכות בכך שהעברת הכספים בשלב זה הייתה רק במסגרת הלוואה, הצבעתי לעיל על דחיפות אשר הוצגה בפני התובעות לקבלת הכספים בהקדם וקודם להשלמת הבדיקות, דחיפות אשר הובילה ליצירת מנגנון ביניים עד להשלמת כל ההליכים הנדרשים לשם חתימת הסכם מפורט. יחד עם זאת, מצדו השני של המתרס, הגרסה הנוגעת לדחיפות אינה נקיה מספקות. כך, כאמור נטען על ידי התובעות כי הלחץ נבע מהצורך בהפקדת סך 200,000 אירו לשם קידום הליך הרגולציה ומשכך, ניתן להקשות – אם אמנם נדרש רק סך 200,000 אירו באופן מיידי, מדוע הועבר כהלוואה סך של 800,000$?!
נוסף וכהשלמה לכך ניתן אף לראות, כראייה המחזקת הטענה ולפיה לא הייתה כוונה לפעול בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה ולעתור להשבת הכספים, את העיתוי בו עתרו התובעות להשבת כספי ההלוואה. בהקשר זה, הרי שאין חולק שמועד פירעון ההלוואה, לפי המוסכם בין הצדדים, חל ביום 20/6/13 ולמרות זאת, עתרו התובעות להשבת ההלוואה רק ביום 23/6/13 וזאת, רק לאחר שקיבלו לידן דו"ח P&L הכולל נתוני חודשים אפריל ומאי ונוכחו בתוצאות הכספיות השליליות בחודשים אלו. בנושא המועדים ניתן אף לציין שנציגי התובעות אישרו בעדותם שבדיקת נאותות אורכת כשלושה חודשים וגם בעדותם זו יש לכאורה כדי לשלול קשר בין פרק הזמן הנקוב בהסכם ההלוואה- חודש בלבד- לבין הצורך בקיום בדיקת נאותות האורכת לכאורה זמן רב יותר.
הנתבעים אף מפנים לכך במסגרת תכתובת מייל מיום 21/5/13 בין עו"ד רוזנברג לבין עו"ד כנעני ההתייחסות אל התובעות היא כאל "משקיעים" ולא כאל מלוות. זאת ועוד, בהודעת טקסט אשר העביר יסעור לגוטמן, לאחר העברת הכספים, כתב יסעור לגוטמן :"זהו אנחנו שותפים :)" ואילו גוטמן ענה: "איזה יופי!! שמח מאוד שאנחנו שותפים!!!!" (מוצג 42 למוצגי הנתבעים). בהודעות אלו ניתן לראות לכאורה שגם הצדדים עצמם התייחסו האחד אל השני, לאחר העברת הכספים, כאל שותפים ולא כאל מלווים ולווים.
54. כפי שפורט לעיל בהרחבה, הקביעה האם מדובר בהסכם הלוואה או בהסכם השקעה מוגמר, אינה נקייה מספקות וראיות קיימות ואף הוצגו לכאן ולכאן. יחד עם זאת, הנני סבורה כי משמונחות הראיות כפי שהוצגו ופורטו על המאזניים, נוטות אלו לכיוון גרסת התובעות וזאת, בהינתן שלטעמי, הראיות אשר הוצגו בתימוכין לכך שמדובר בהסכם הלוואה להלכה ולמעשה ולא למראית עין, הן ראיות אשר אולי כמותן דומה או זהה לאלו התומכות בטענה הנגדית ואולם, משקלן הסגולי גדול יותר מאלו של הנוגדות. בהקשר זה לדידי, ראש וראשונה לא ניתן להתעלם מלשונם המפורשת של ההסכמים אשר נחתמו ובכלל זה הן מכך שההסכם האחד הוכתר מפורשות כהסכם הלוואה ואולם, גם מכך שבמכתב הכוונות נכתב שהוא אינו מחייב – תוספת אשר לכאורה אינה נחוצה ככל שאמנם הוסכם על השקעה ואולם, לא הוסכם על המבנה של החברות אליהן תועבר או בהן תתקבל השקעה זאת.
לכך יש להוסיף את קיומה של היכרות מוקדמת ויחסי חברות ואמון בין הצדדים מחד ומאידך לחץ אשר הופעל על ידי הנתבעים להעברת הכספים באופן מיידי – שילוב אשר הוביל ליצירת מנגנון מיוחד של מתן הלוואה, טרם סיום הבדיקות הנדרשות לשם ביצוע ההשקעה. הנני סבורה כי תימוכין לכך, קרי לכך שרק בשל יחסי האמון המיוחדים והלחץ כאמור נוצר מנגנון זה וכי מנגנון זה מהווה ביניים – ניתן למצוא באופן מפורש בראיות כפי שהובאו ובכלל זה בפרט בתכתובת שבין עו"ד כנעני לתובעות ולנתבעים.
כפי שפורט, לא נעלמו מעיניי הראיות מאידך גיסא ואולם, הנני סבורה כאמור כי אין בהן בכדי להטות את המאזניים באופן משמעותי. כך, אמנם קיים תיעוד להתייחסות באמירות של מי מבין נציגי התובעות אל הצדדים כאל שותפים ואולם, אינני מוצאת ליחס לכך משקל משמעותי, בשים לב לכך שאמנם, בסופו של יום, אין עוררין כי הכוונה של התובעות הייתה לבצע השקעה. זאת ועוד, לכך שלא בוצעו בדיקות במהלך התקופה, גם כן לא מצאתי לייחס חשיבות משמעותית וזאת, בהינתן שכעולה מת/1, הובאה דרישה למצגת פיננסית מפורטת במסגרת ההסכם, דרישה אשר הונחה ב"מגרשם של הנתבעים" ולא נענתה במועדים הרלוונטיים לתביעה וזאת, בהינתן שלאור עתירת התובעות להשבת ההלוואה, ממילא לא קודם נושא החתימה. בהקשר זה האחרון אציין גם שאף רוזנברג אישר שהועברה טיוטת הסכם להערות ולמשא ומתן אשר טרם הושלמו.
לאור האמור, הנני סבורה כי דין טענתן של התובעות לעניין זה להתקבל וכי אמנם בין הצדדים לא נקשרה עסקת השקעה, אלא שבמועדים הרלוונטיים לתביעה, נקשרה רק עסקת הלוואה. האמור נובע מנטיית המאזן לכיוון גרסת התובעות ומסקנתי מתחזקת בשים לב לכך שהנטל להוכחת הטענה לפיה המערכת ההסכמית היא למראית עין בלבד, מוטל על הנתבעים אשר בהינתן נטיית המאזן, קל וחומר שלא הרימו אותו.
55. משנקבע על ידי כי בין התובעות לבין החברה נכרתה עסקת הלוואה ולא השקעה, הרי שבמישור היחסים שבין התובעות לבין החברה, קמה חובה של החברה להשבת הכספים אשר הלוו לה התובעות. יחד עם זאת, בכך לא סגי והנני מוצאת לבחון הטענות הנוספות הנסבות על מצגי שווא אשר הוצגו על ידי הנתבעים וההטעיות אשר הטעו הנתבעים את נציגי התובעות וזאת, הן כמקור נוסף וחלופי לחיוב החברה בהשבת הכספים ואולם, במיוחד בהינתן שלאורם ובשים לב לכך שהכרעה בשאלה האם הוצגו או ננקטו אם לאו, כרוכה גם השאלה האם יש להטיל אחריות אישית להשבת הכספים על ידי הנתבעים או מי מהם.
ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, הצגת מצגי שווא והטעיית התובעות על ידי הנתבעים או מי מהם;
56. בשאלה האם נוהל עם התובעות משא ומתן בחוסר תום לב, אשר במסגרתו הוצגו על ידי הנתבעים מצגי שווא וכן, הטעו הנתבעים את התובעות, טמונות וכרוכות מספר שאלות משנה ובכללן – האם אמנם הוצגו מצגי שווא או מצגים מטעים? האם ידעו הנתבעים, בעת העברת הנתונים והמסמכים על כך שאלו אינם נכונים או מדויקים והאם שומה היה עליהם לדעת זאת? האם אמנם טעו התובעות בפועל או שמא היה ידוע להן מצבה האמיתי של החברה, חרף המצגים אשר הוצגו או מתוך קריאת המסמכים אשר הועברו וכן, האם שומה היה עליהן לדעת מה מצבה האמיתי והן עצמו עיניהן מלראותו?
נקודת המוצא להכרעה בשאלה המרכזית על שאלות המשנה הכרוכות בה, היא קביעת ממצאים בדבר מצבה האמיתי של החברה, עובר למועדים הרלוונטיים לתביעה, מצב אשר לאורו נבחן את המצגים אשר הוצגו וכן, נבחן האם כפועל יוצא ממצגים אלו אמנם הוטעו התובעות.
57. אשר למצבה האמיתי של החברה, הרי שמלאכת ההכרעה בדבר מצבה של החברה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, אינה קשה וזאת, הואיל ובמסגרת סיכומיהם פורשים הנתבעים ולהלכה ולמעשה מודים, באשר למצבה של החברה כדלקמן:
דובר בחברה צעירה בתחילת דרכה אשר טרם הגיעה לרווחיות קבועה (סעיף 172 לסיכומים);
מצבה של החברה היה שברירי לאור נתוניה הכספיים ובכלל זה נכסיה אל מול התחייבויותיה( סעיף 167 לסיכומים);
השקעה בחברה היא וולטילית ומגלמת סיכון גבוה ויש תנודתיות רבה בתוצאות החברה בכל חודש בחודשו (סעיף 164 לסיכומים);
החברה עשתה שימוש בכספים אשר הופקדו על ידי לקוחותיה לשם כיסוי הוצאותיה (סעיף 169 לסיכומים);
היקף הוצאותיה של החברה עמד על מאות אלפי דולרים והיה מצוי במגמת עליה (סעיף 166 לסיכומים);
החברה נמצאה בגירעון תקציבי ובהכרח לא הרוויחה מאה אלף דולר בחודש (סעיף 168 לסיכומים);
יש לחברה קשיי תזרים מזומנים ומשכך, היא נעזרת לשם פעילותה השוטפת להעמדת הלוואות קצרות מועד על ידי בעלי מניותיה (סעיף 171 לסיכומים).