58. כבר בשלב זה אציין כי נוסף על מצבה הכלכלי, הצביעו הנתבעים על קשיים שונים בהיבט התפעולי – טכנולוגי ושיווקי ואולם, הואיל וגם התובעות מודות בכך שקשיים אלו הוצפו בפניהן, הרי שאינני נדרשת לבחינתם.
עוד אינני מוצאת להידרש לטענה ולפיה החברה הייתה חברה ריקה מתוכן, הואיל וכלל פעילותה הועברה לחברת סקורפיד. בהקשר זה, הרי שהנני מוצאת לקבל הטענה ולפיה, העברת הפעילות לסקורפיד הייתה חלק משלבי ההיערכות לקבלת רישיון למסחר מאת CySec, כי הנתבעים ראו בכל קבוצת החברות כקבוצה אחת ומשכך, כי לא היה בהפרדה כאמור בכדי לגרוע מזכויות התובעות, ככל שהיו משלימות את הליך ההשקעה.
מכאן אפנה לבחון את המצגים אשר הוצגו לתובעות אל מול מצבה של החברה כפי שהוצג לעיל.
59. מצבה הכלכלי של החברה – האם אמנם הוצג מצג ולפיו החברה מרוויחה בכלל ומרוויחה 100,000$ בפרט?
כאמור, טוענים הנתבעים שלא זו בלבד שהחברה לא הרוויחה 100,000$ לחודש, אלא שהיא הייתה חברה גרעונית, אשר עשתה שימוש בכספי לקוחותיה ובהלוואות קצרות מועד על מנת לשמש להוצאותיה השוטפות. דא עקא, שכפי שיפורט להלן, על אף האמור, הוכח להנחת דעתי שהמצגים אשר הוצגו לתובעות היו רחוקים ממצבה האמיתי כ"רחוק המזרח מן המערב", באשר – כפי שנטען על ידי התובעות- הוצג להן מצג ולפיו החברה מרוויחה, מידי חודש, סכומים ניכרים ובחודשים הסמוכים להעברת הכספים אף הרוויחה כ- 100,000$ לחודש.
60. תימוכין ראשון למצג השווא כנטען על ידי התובעות, ניתן למצוא בהודעת הדואר האלקטרוני שהעביר גוטמן ליסעור ביום 19/4/13 (נספח 4 לתצהיר יסעור) בה הוא "מבשר" ליסעור כי החברה פותחת סבב קצר של השקעה לפי שווי חברה של "שמונה מיליון דולר". אציין כי על מצג בדבר שוויה זה של החברה חזר גוטמן גם בהודעת דואר אלקטרוני מיום 2/5/13 ליסעור, אליה צירף את טבלת ההחזקות המעודכנת של החברה והציע כי התובעות תשקענה בחברה סך של 1.3 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 8 מיליון דולר (ראו נספח 10 לתצהיר יסעור). הנני סבורה כי עצם הצגת החברה – אשר מוסכם היום כי הייתה בגירעונות עצומים ולא הייתה רווחית מעולם- כחברה אשר שוויה שמונה מיליון דולר, יש בו בכדי להציג מצג ולפיו מדובר בחברה רווחית ובוודאי שלא גרעונית. יתרה מכך שווי של חברה העומד על שבעה וחצי עד שמונה מיליון דולר, תומך (ויודגש - כראיה נוספת ולא בלעדית) בגרסה ולפיה מדובר בחברה המרוויחה סך של 100,000$ לחודש לפחות ולעניין זה הנני מקבלת גרסתו של יסעור ולפיה ניתן לקבוע שווי חברה גם על בסיס מכפיל רווחיה השנתיים וכי מכפיל 6 אינו בלתי סביר (ראו סעיף 60 לתצהירו).
61. נוסף על כך, נטען על ידי התובעות כי בחודש מרץ 2013, התקיימה פגישה בין יסעור, גוטמן, בנבנישתי וווהב במסגרתה הוצגו על ידי הנתבעים ליסעור נתונים ולפיהם החברה במגמת עליה, רווחית, שפעילותה במשך הרבעון מגלמת רווח שנתי של למעלה ממיליון דולר, נעדרת חובות ונדרשת להון על מנת להרחיב את פעילותה (ראו תצהירו של יסעור בסעיפים 29-30). אל מול טענתן זו של התובעות, הנתמכת בעדותו זו של יסעור, בדבר המידע אשר נמסר בפגישה זו - העיד ווהב שבפגישה זו נבחנה רק אפשרות לשיתוף פעולה עסקי בין החברה לבין חברת ריף מדיה וכי לא נדונה בה אפשרות להשקעה של יסעור בחברה (ראו עמוד 493 שורות 22-25 , כן החל משורה 31 בעמוד 494 ועד לשורה 10 בעמוד 495). אלא, שעדותו זו של ווהב התבררה כלא קוהרנטית אל מול עדותו של בנבנישתי, אשר העיד ( החל משורה 31 בעמוד 559 ועד לשורה 14 בעמוד 560 ) – בנוגע לאותה פגישה בדיוק – כי :
" ת: ידענו שאנחנו נפגשים כי אבנר בוחן,
כב' השופטת: מי זה ידענו? מי ידע?
ת: אני וסמי.
כב' השופטת: ומה המטרה של ההשקעה, ידעתם שאבנר רוצה להשקיע, בוחן אפשרות להשקיע בחברה?
ת: נכון.
כב' השופטת: והשיחה, והפגישה הזו נסבה על כך שאתם עושים איתו הכרות כדי שהוא ידע יותר על החברה או על האנשים שבה הוא רוצה להשקיע, אז גם אם לא דובר על ההשקעה שלו באופן קונקרטי, כמה הוא השקיע, המטרה של החברה, של הפגישה הזו הייתה לגייס אותו כמשקיע?
ת: המטרה של הפגישה הזו הייתה לספק לו את הנתונים גם ברמה האישית מי אנחנו, וגם מבחינה אופרטיבית מה פחות או יותר ההיקפים של החברה, כי זה היה חלק מהבחינה שהוא עשה.
כב' השופטת: כי זה היה ברור לך ולסמי כשאתם הולכים לפגישה שזו המטרה של הפגישה?
ת: כן, כן. "
[ההדגשות שלי- ל.ב.].
62. זאת ועוד ביום 24/4/13 התקיימה פגישה במשרדי החברה ברמת גן בה נכחו – יסעור, בנבנישתי, ווהב, בארינבוים וזלצמן. התובעות טוענות כי במסגרת פגישה זו הוצגו להן מצגים ולפיהן החברה מרוויחה 100,000 דולר בחודש. בהקשר זה, כלל העדים מטעם התובעות העידו כי באותה פגישה הפנה אליהם ווהב את מסך המחשב שלו, הציג להם טבלאות אקסל אשר הכילו את נתוני הרווחיות של החברה ואלו הצביעו על רווח של 100,000 $ (ראו עדותו של זלצמן - בעמוד 74 שורות 15-16 וכן בעמוד 75 שורות 2-3 ושורות 24-27; עדותו של יסעור – בעמוד 148 שורות 5-9; ועדותו של בארינבוים – בעמוד 272 שורות 2-6). זאת ועוד, כתימוכין לפרטים אלו אשר נמסרו להן, צירפו התובעות את התרשומות אשר ערך זלצמן במסגרת אותה פגישה (נספח 3 לסיכומי התובעות) אשר עיון בהם מעלה כי צוין על ידו שההכנסות נטו עומדות על מיליון ₪ וכי ה "abitda" עומדת על 10% מה"net" – קרי עומדת על 100,000$.
נתונים אלו, אשר נתמכו בעדויות העדים מטעם התובעות וכן, בתרשומת כאמור לעיל, מתחזקים בתשובות אשר ניתנו על ידי ווהב במסגרת תצהיר תשובות לשאלון אשר הופנה אליו, שם הוא מצהיר כי: "במהלך הפגישה במשרדי החברה בחודש אפריל 2013 הוצגו כל נתוני החברה, לרבות נתונים בדבר הרווח התפעולי, על בסיס נתוני דו"ח P&L של החברה לאותה תקופה. עברנו על נתוני הדו"ח שוחחנו על נתוני החברה כפי שעלו ממנו. באותם חודשים הדו"ח אכן הצביע על נתוני רווח תפעולי של החברה." בהמשך לכך אף הוסיף ווהב וחידד כי :"באותם חודשים הדו"ח אכן הצביע על נתוני רווח תפעולי של כמאה אלף דולר בחודש" [ההדגשות שלי - ל.ב.](התצהיר צורף כנספח 1 לסיכומי התובעות). קרי תצהירו זה של ווהב יש בו בכדי לחזק את טענת התובעות ולפיהן במפגש באפריל 2013, הוצג לנציגי התובעות מצג ולפיו רווחי החברה עומדים על 100,000$ לחודש.
63. מסמך מפתח נוסף אשר יש בו בכדי לתמוך בגרסת התובעות בדבר מצג שווא הנסב על רווחיה של החברה הוא דו"ח ה – P&L אשר הועבר לראשונה ביום 29/4/13 על ידי ווהב אל יסעור (נספח 7 לתצהיר יסעור).
אשר לדו"ח זה, הרי שאין חולק כי הגם שהוא נושא כותרת P&L – קרי דו"ח רווח והפסד, בפועל הוא אינו דו"ח רווח והפסד, אלא שהוא דו"ח המשקף תזרים מזומנים פנימי של החברה ויתרה מכך, הוא אף לא כולל אף את תזרים המזומנים המלא של החברה. עדות לאמור, ניתן למצוא בעדותו של גוטמן משורה 14 בעמוד 367 ועד שורה 4 בעמוד 368 ולפיה:
"ש: האם אתה יכול להפנות אותי למקום שבו קיימת התייחסות לבונוסים?
ת: אני לא רואה בכלל סעיף כזה. הדו"ח הזה בפועל זה היה דו"ח בעצם תזרים מזומנים שהחברה התנהלה על פיו.
ש: כלומר זה לא דו"ח P&L.
ת: זה לא דו"ח P&L.
ש: עכשיו כשסופרים כאן את ה- deposit amount,
ת: כן,
ש: זה כולל בונוסים או בלי בונוסים?
ת: אני לא יודע, אני משער שזה ללא בונוסים, שזה בגלל שזה הדו"ח הזה התייחסו אליו כדו"ח תזרים מזומנים, אני למיטב זכרוני זה ממש הפקדות בפועל של כסף שנכנס לחשבון. זה בעצם נתן איזושהי תמונת מצב תזרימית מה קורה, והוא לא כולל בונוסים.
ש: כן אבל זה גם לא באמת התזרים, אתה מסכים איתי היום שזה גם לא נותן תמונת מצב תזרימית.
ת: זה לא, זה פחות או יותר נותן תנועת מצב תזרימית של החברה, יש את הכספים, ההתנהלות של החברה באותה תקופה היתה הפקדות של לקוחות מינוס משיכות, זה כסף שהיה זמין לשימוש של החברה, מינוס הוצאות זה היה תמונת המצב התזרימית של החברה, זה מה שהדו"ח הזה נתן למנהלים."
בדומה, אף ווהב הודה בחקירתו, כי דו"ח ה – P&L אינו משקף נתוני רווח והפסד. יתרה מכך, ווהב אף הוסיף והעיד כי במסגרת הדו"ח מצויים בעירבוביה נתוני החברה והחברה הישראלית. כך משורה 21 בעמוד 475 ועד לשורה 19 בעמוד 276 העיד ווהב:
"כב' השופטת: יש פה משהו עקרוני, שאני רוצה להבין, אתה מציג פה נתונים של החברה הישראלית?
ת: נכון.
כב' השופטת: לא של החברה הקפריסאית.
ת: נכון.
כב' השופטת: מי מקבל את ההפקדות?
ת: החברה הקפריסאית.
כב' השופטת: הקפריסאית, אתה מקבל רק הוצאות תפעוליות, למה בעצם ההפקדות הם חלק מדו"ח שלך בכלל? זה פשוט שאלה שאני לא מצליחה, זה דבר שאני לא מצליחה להבין אותו, הרי אתה באופן עקרוני ממציא דו"ח שלך, אתה אמרת עד עכשיו שאתה לא בקיא בחברה,
ת: נכון.
[...]
כב' השופטת: אבל זה לא, זה בטח לא דו"ח רווח והפסד של חברה שלך, נכון? זה לא P.N.L, בשום ווריאציה זה לא של החברה שלך.
ת: נכון."
ובהמשך משורה 29 בעמוד 477 ועד לשורה 11 בעמוד 479 הוא מעיד:
"כב' השופטת: כל מה שיש בזה מבחינתך זה איזה שהוא מסמך, אני לא יודעת איך לקרוא לו אפילו, שמציג מצד אחד את כל ההפקדות בחודש אחד, את ההוצאות שלך שאנחנו עדיין לא יודעים אם זה Cost +6% או לא +6%, ואיזה משיכות היו.
ת: כן.
כב' השופטת: אז יכלו, אז המסמך הזה יכל להיות רק אם שלוש שורות, ובכל זאת יש בו הרבה יותר שורות, שאנחנו מבינים לאט לאט, שהם לא ממש מדויקות.
ת: למה?
כב' השופטת: אפילו לא לגישתך, כי א', זה העודף התזרימי הוא בכלל לא אצלך, הוא אצל איזה שהיא חברה אחרת.
ת: נכון.
כב' השופטת: אנחנו לא יודעים איזה עוד הוצאות היו לחברה האחרת, אז אנחנו גם בכלל לא יודעים אם באמת נוצר אצלה עודף תזרימי, העודף התזרימי, ואנחנו אפילו לא יודעים ה-Cost זה פלוס 6% שאתה גובה או לא, אז אנחנו בכלל לא יודעים אם יש פה עודף תזרימי. או אין פה עודף תזרימי ולמי יש עודף תזרימי. אז אם הדו"ח היה כולל רק 3 שורות, שזה אומר כמה הפקדות היו באותו חודש, כמה הוצאות לך היו באותו חודש, הוצאות שלך באותו חודש, וכמה משיכות באותו חודש, ניחא, אבל הדו"ח הזה כולל עוד כמה וכמה שורות שעל פניו מה הן? מה הן אומרות? יש בהן איזה שהן פעולות של חיסור וחיבור שהכניסו נוסחה בדו"ח אקסל אבל מה הכותרות שלהם אומרות? הם נכונות היום? כשאתה מסתכל עליהם, יש קשר בינם לבין מה שכתוב פה?
ת: כשאני מסתכל על נטו breaking income, ו-P.N.L זה כנראה לא המינוח הנכון שהיה צריך להיכנס כאן.
עו"ד מאיר: אז מה כן המינוח הנכון?
ת: אני אמרתי, זה לא P.N.L, זה יתרה תזרימית.
ש: אבל אתה קודם,
כב' השופטת: של מי?
עו"ד מאיר: כן, סליחה.
ת: של החברה, של החברה הקבוצה מלמעלה.
כב' השופטת: איך אתה יודע? שזה יתרה תזרימית שלה, אמרתי לך לפני שעה, אתה אפילו לא יודע,
ת: נכון אני לא יודע.
כב' השופטת: אתה אפילו לא יודע אם ההוצאות שלך זה Cost + 6,
ת: אני לא יודע.
כב' השופטת: אפילו את זה אתה לא יודע אם זה יתרה תזרימית שלהם כי הרי כשהיתרה תזרימית שלהם קשורה למה שמעבירים לך. מה שמעבירים לך זה הוצאות + 6%,
ת: נכון.
כב' השופטת: את זה אתה לא יודע, אתה לא יודע איזה עוד הוצאות יש להם,
ת: נכון, אני לא יודע, אני בסופו של דבר, תפקידי היה להעביר את הנתונים של ישראל, למתן ורון והם בנו את האקסל הזה, לתת לי אינדיקציה האם ה-100,000 דולר מכיל הוצאות אחרות שהיו לחברה הקפריסאית אני לא יודע לענות על זה.
כב' השופטת: אבל אתה מסכים איתי, שזה גם לא יתרה תזרימית? של החברה הקפריסאית. אתה לא יודע אם זו יתרה תזרימית, זה גם לא יתרה תזרימית שלך. כי זה בכלל לא קשור אליך.
ת: נכון."
עינינו הרואות, על ידי הנתבעים הוצג דו"ח ה – P&L כדו"ח רווח והפסד של החברה ואולם, לא מיני ולא מקצתי, לא מדובר בדו"ח רווח בהפסד אלא, לכל היותר, בדו"ח תזרים מזומנים ויתרה מכך, לא מדובר בדו"ח תזרים מזומנים של החברה אלא בדו"ח המהווה "שעטנז" בין נתונים הרלוונטיים לחברה (כגון נתונים של הפקדות לקוחות), לבין נתונים הרלוונטיים לחברה הישראלית (כגון נתוני הוצאות).
64. אציין כי לא נעלמה מעיני העובדה שעיון מדוקדק בדו"ח זה, יש בו בכדי להקים סימני שאלה וספקות באשר למהותו, קרי באשר לכך שהוא אמנם דו"ח רווח והפסד. בכלל זה בפרט, ניתן לראות בו נתונים אשר מקומם לא יכירם בדו"ח רווח והפסד והם נתוני הפקדות ומשיכות של לקוחות. (במאמר מוסגר ועל מנת להמחיש את חוסר הסבירות בהבאת נתונים אלו במסגרת דו"ח רווח והפסד, נציין כי הבאתם דומה לכך שבנק יציג במסגרת דו"ח הרווח וההפסד שלו את נתוני ההפקדות והמשיכות של לקוחותיו לתוך חשבונותיהם, נתונים אשר ברי כי אינם רלוונטיים לדו"ח רווח והפסד הנוגע להכנסות ורווחים של הבנק עצמו). אשר לנתונים אלו הרי שכאמור - אין חולק שנתונים אלו מגלמים נתונים של הפקדות כספי לקוחות ומשיכות של כספים על ידי לקוחות ואולם, הדו"ח אינו מפרט זאת במפורש אלא רק מציין כי מדובר ב –"deposit amount" ו –""withdrawal amount קרי המילה "לקוחות" אינה מוזכרת בהקשר זה, אלא רק המילים "משיכות" ו"הפקדות". נוסף על כך שורות אלו ממוקמות במקומות בהם בשגרה מפורטות הכנסות והוצאות בדו"ח הרווח וההפסד, באופן אשר אף בו יש בכדי לבלבל את הצופה בדו"ח זה. זאת ועוד, מתחת לשתי שורות אלו, כשורה המוצגת כמסכמת את פעולת החיסור של אלו מול אלו נרשם :"Net deposit /Gross profit" רישום התומך בכך שלכאורה מדובר בהכנסות ולא בהפקדות לקוחות, באשר מדובר ברישום בשורה המוצגת כמתארת את הרווח הגולמי. בהמשך דו"ח זה ולאחר פירוט ההוצאות של החברה מופיעה שורה המכונה :" Net operating income (loss)" – קרי שורת רווח תפעולי נטו – ואולם, אין בה אלא, החסרת ההוצאות מיתרת כספי הלקוחות לאחר משיכות לקוחות אשר בוצעו על ידן.
בנסיבות אלו, הנני סבורה כי הגם שעיון מדוקדק בדו"ח זה יש בו בכדי להקים ספקות וסימני שאלה- הרי שהאופן בו הוצגו הדברים במסגרת הדו"ח ובכלל זה בפרט- כותרתו המטעה של הדו"ח, הימצאותם של פרטים אשר איננו מצפים לראותם בדו"ח זה במסגרת הדו"ח וכן, ציון מפורש ושקרי באשר לנתונים כי הם מהווים נתוני רווח גולמי ורווח תפעולי – יש בהם בכדי לסמא העיניים מפני הנתונים אשר יכול שבדיקה מדוקדקת יותר תציפם.