22. לטענת הנתבעים על כך שדובר בהסכם השקעה ולא בהסכם הלוואה, ניתן ללמוד מהראיות כפי שהוצגו בפני בית המשפט ובכלל זה, מתכתובות דואר אלקטרוני במסגרתן נכתב מפורשות כי עסקת ההשקעה הושלמה. זאת ועוד, לטענתם מהתכתובות עולה כי עובר לחתימה על המסמכים הוצג מצג מפורש ולפיו נחתם הסכם הלוואה רק מטעמים טכניים והובהר מפורשות כי הכסף נשוא ההלוואה לא יושב. זאת אף זאת, לטענת הנתבעים, עוד התחוור כי כל בדיקה אשר ביקשו התובעות לבצע, בוצעה קודם לחתימה על המסמכים האמורים וכי ממועד החתימה, לא נערכה על ידי התובעות כל בדיקה של נתונים פיננסיים- באופן השולל הטענה ולפיה לא נחתם הסכם מפורט, לאור בדיקה נוספת אשר נדרשה. נוסף על כך לטענתם ממועד החתימה, החל יסעור לפעול בחברה והתמקד, לא בנתונים פיננסיים אלא בבעיות תפעוליות בהן נתקלה החברה ואשר היו גלויות לתובעות עוד קודם להתקשרות. לטענת הנתבעים, עדות נוספת לכך שלא דובר בהסכם הלוואה הוא שעתירתן של התובעות להשבת הסכום אשר הועבר על ידן הייתה רק ביום 23/6/13, לאחר שקיבלו דו"ח תזרים מזומנים עדכני של החברה ובתוכו נתוני אפריל ומאי, שלימדו על פער שלילי בין ההפקדות בחברה לבין הוצאותיה ולא ביום 20/6/13 בו חל לכאורה מועד הפירעון של ההלוואה. לטענת הנתבעים, המועד בו עתרו התובעות להשבת ההלוואה מלמד על כך שהסיבה בעטיה עתרו להשבתה, הייתה נתוני החברה וירידה בתוצאותיה העסקיות ולא שאמנם דובר בהסכם הלוואה. בהקשר זה מוסיפים הנתבעים וטוענים כי התובעות עתרו להשבת הכספים שלא כדין, תוך ניצול המבנה המשפטי המלאכותי המציג את ההשקעה כהלוואה.
23. אשר לטענות התובעות ולפיהן, הוטעו או שהוצגו להן מצגי שווא על ידי הנתבעים, טוענים הנתבעים כי קודם להתקשרות בין הצדדים, לא הוצגו על ידם כל מצגי שווא לתובעות, אלא שהועבר על ידם המידע המלא והמדויק כפי שהיה בידיהם. נוסף על כך, לטענתם העניקה החברה לנציגי התובעות, ובראשם יסעור, יד חופשית לקבל ולבחון כל מידע. לטענת הנתבעים, בנסיבות אלו, הרי שלא זו בלבד שלא הוצג על ידם כל מצג שווא והם לא הטעו את התובעות, אלא שהיה בידי התובעות המידע הנכון בדבר מצבה של החברה, או למצער הוצגו בפניהם מידע וחומר אשר מתוכם יכלו התובעות לדעת את המצב לאשורו ואולם הן, "עצמו עיניהן" מלראות את המצב לאשורו.
24. ביתר פירוט בהקשר זה, במסגרת סיכומיהם טוענים הנתבעים כי עובר להתקשרות בינם לבין התובעות, החברה הייתה חברה צעירה בתחילת דרכה אשר טרם הגיעה לרווחיות קבועה; מצבה של החברה היה שברירי לאור נתוניה הכספיים ובכלל זה נכסיה אל מול התחייבויותיה; השקעה בחברה הייתה וולטילית ומגלמת סיכון גבוה והייתה תנודתיות רבה בתוצאות החברה בכל חודש בחודשו; החברה עשתה שימוש בכספים אשר הופקדו על ידי לקוחותיה לשם כיסוי הוצאותיה; היקף הוצאותיה של החברה עמד על מאות אלפי דולרים והיה מצוי במגמת עליה; החברה נמצאה בגירעון תקציבי ובהכרח לא הרוויחה מאה אלף דולר בחודש אלא שלכל היותר בחודשים מסוימים נוצר פער חיובי בין הפקדות לקוחותיה, משיכותיהם והוצאותיה; ויש לחברה קשיי תזרים מזומנים ומשכך, היא נעזרת לשם פעילותה השוטפת להעמדת הלוואות קצרות מועד על ידי בעלי מניותיה.
נוסף על מצבה הכלכלי טוענים הנתבעים כי החברה התמודדה עם קשיים שונים בהיבט התפעולי – טכנולוגי ושיווקי.
זאת ועוד, החברה הייתה מצויה בשלבי היערכות לקבלת רישיון למסחר מהגוף הרגולטורי בקפריסין וכחלק מתנאי הרישיון היה עליה לערוך הפרדה מוחלטת בין פעילות המסחר שלה אל מול לקוחותיה ממדינות אירופה אשר היוו כ 30-40% מכלל לקוחותיה. החברה הקימה את חברת סקורפיד שעתרה לקבלת רישיון CySec והייתה עתידה לנהל את פעילות המסחר של לקוחות האיחוד האירופי ואילו חברה נוספת בשם Ioption Globale Group Ltd (איי אופשין BVI) אשר התלכדה באיי הבתולה הייתה צריכה לנהל את פעילות המסחר עבור יתר הלקוחות.