70. הנני מוצאת להדגיש כי דו"ח זה נשלח על ידי רוזנברג, בו ביום בו הועברה אל חלק מהנתבעים ובכללם אל רוזנברג, הודעת עו"ד רוזנברג (ת/1 ,אשר אוזכרה גם לעיל בסעיף 50) במסגרתה נכתב כי התובעות יבקשו לשלב במסגרת ההסכם המפורט גם מצגת בדבר חובותיה של החברה:
"current financial situation – they mentioned that in the agreement they will ask for a representation regarding the debts of the company. They are aware of the shareholder loans but they want to know if there are additional debts"
בחקירתו הנגדית, עומת רוזנברג עם הקשר הלכאורי בין העברת בקשת התובעות על ידי עו"ד רוזנברג, לבין משלוח הדו"ח באותו יום והעיד כי טבלה זו, אשר נשלחה לעו"ד כנעני, לא נשלחה במענה לדרישת התובעות מעו"ד רוזנברג, אלא שהוא לא ייחס חשיבות מיוחדת להערה זו של עו"ד רוזנברג בתכתובת האמורה (ראו - עמוד 639 שורות 3-23 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.18). עוד העיד רוזנברג כי חיזוק לכך שהודעת הדואר האלקטרוני שלו לא הייתה בתשובה לפניית עו"ד רוזנברג, ניתן למצוא גם בכך שעו"ד רוזנברג לא כתב שהתובעות "מבקשות" נתונים בדבר חובות החברה בהווה, אלא שהן "יבקשו" זאת בעתיד. כך וביתר פירוט העיד רוזנברג משורה 30 בעמוד 644 ועד לשורה 20 בעמוד 645 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.18 כי:
"ש. אבל הם ביקשו מצג שכותרתו היא "Current financial situation".
ת. אני לא רואה שהם ביקשו. כתוב פה שהם יבקשו במסגרת, שהם יבקשו Representations. המייל סיכום הפגישה הפנימי הזה שעו"ד רוזנברג שלח לי בוודאי לא נתפס בעיניי כדרישת רפרזנטציות ומצגים מאודי כנעני. אודי כנעני ידע לפנות אלי, ידע לפנות ברשימה מאד, היה יכול לפנות ברשימה מאד מסודרת, שאומרת אנחנו מבקשים אחת, שתיים, שלוש, ארבע.
כב' השופטת: אז תגיד לי, מתי ציפית שהם יבקשו? רשום שהם מבקשים. אתה אומר הם לא ביקשו באותו זמן. מתי יבשיל המועד לבקש את הפרזנטציה הזו?
ת. אין לי מושג.
כב' השופטת: לפחות לפי מה שכתוב פה.
ת. אין לי מושג. האמת שגם בשלב הזה התחושה שלנו הייתה שעשינו רפרזנטציות מקיפות ורחבות, הרבה מעבר לכל מה שהיינו רגילים. באותו זמן,
כב' השופטת: אז תחליט בבקשה. כי כתוב שהם יבקשו פרזנטציה בנושא הסמנטי[צ"ל "פיננסי" ל.ב.] בכל מה שנוגע במיוחד למצב החובות. אתה אומר, אני הבנתי שהם עוד לא ביקשו, שהם יבקשו. שהם יבקשו מתי? לכאורה אתה אומר מתי הם יבקשו? מתי הם אמורים לבקש? לפי הבנתך את המסמך.
ת. אני חייב לומר שכשאני קורא את הדברים פה, אני לא יכול לזכור מה עבר בראשי באותו רגע כשהגיע הסיכום הזה.
כב' השופטת: כן, אבל אתה מפרש את זה היום.
ת. אני מפרש את זה היום.
כב' השופטת: אתה נותן היום בדיעבד.
ת. כן.
כב' השופטת: הם לא ביקשו. הם יבקשו. השאלה היא מתי לדעתך הם יבקשו, מתי הם אמורים לבקש?
ת. אני מניח במסגרת ההסכמים שנחתמו.
כב' השופטת: מתישהו במסגרת ההסכמים שנחתמו הם צריכים לבקש את הפרזנטציה?
ת. כן.
כב' השופטת: מתישהו העברתם להם פרזנטציה מעבר למה שהעברת בשלב הזה?
ת. לא.
כב' השופטת: אז אולי הם לא הגיעו עדיין להסכמים?
ת. אני לא יודע."
אשר לעדותו זו של רוזנברג ולפיה התובעות טרם ביקשו את טבלת החובות והנכסים ומשכך, לא סבר שהוא מעביר את הטבלה במענה לדרישה זו- הרי שכבר בשלב זה הנני מוצאת להטיל ספק רב במהימנות גרסתו זו וזאת, הן בשים לב לכך שמדובר בטבלה אשר הועברה לעו"ד כנעני- בא כוחן של התובעות- יום לאחר שדרישה זו הועברה על ידי עו"ד כנעני לעו"ד רוזנברג ובו ביום בו עו"ד רוזנברג העביר הדרישה לנתבעים והן, בשים לב לכך שאין חולק שמלבד פירוט זה, לא הועבר לתובעות כל פירוט הנוגע לחובות וזכויות של החברה. לאור האמור, הנני קובעת כי הטבלה הועברה באופן שיש בו בכדי להציג מצג ולפיו מדובר בטבלת נכסים וחובות של החברה.
71. זאת ועוד, אשר להערתו של רוזנברג בנוגע להפרדת כספי הלקוחות, כפי שמצאה ביטויה במסגרת מכתב הלוואי להעברת הטבלה, הרי שהנני סבורה כי הערה זו "גילתה טפח וכיסתה טפחיים", באשר לא זו בלבד שאין בה בכדי לגלות את התנהלותה של החברה, אשר בשיגרה עשתה שימוש בכלל כספי לקוחותיה לשם כיסוי הוצאותיה השוטפות, אלא שאף נובע ממנה- כפי שטוענות התובעות- שקיימים די כספים על מנת להפריד את כספי הלקוחות. כך, בהקשר זה העיד זלצמן בעמוד 82 שורות 4-13 ובהמשך בשורות 28-31, לפרוטוקול הדיון מיום 11.3.18 כי:
"ש: לא הבנתי אז אם כך. אם הכל מתנהל, תסכים איתי אם כך שאתה ידעת שהכל מתנהל בחשבון אחד.
ת: כן.
ש: אז מאיפה חשבת שמוציאים את ההוצאות אם זה רק חשבון אחד?
ת: זה אני דברים שונים לגמרי, מכיוון שהחברה במסגרת רגולציה, צריכה לשים את כספי הלקוחות בחשבון נפרד. במקרה הזה לפני שהם היו תחת רגולציה, כל הכספים של החברה ושל הלקוחות, היו באותו חשבון, אבל זה לא אומר שהשתמשו באותם כספי לקוחות, זה לא אומר. זה שזה באותו חשבון, זה לא אומר שהם משתמשים. אם משאירים רזרבה שזה כספי הלקוחות, אז אין בעיה...."
............................................
"ת: וזה מאוד מרגיע שבאמת הכספים של הלקוחות נמצאים בתוך החשבונות של החברה אמנם, אבל יש אותם, זה לא שהשתמשו בכספים של הלקוחות לצרכים השוטפים. יש את הכספים האלה, הם לא בחשבון נפרד, אבל הם נמצאים."
ובעמוד 84 שורות 27-31:
" כב' השופטת: אז מזה אתה למד,
ת: שיש מספיק כסף.
כב' השופטת: שבחשבון יש מספיק כסף בכדי שאפשר יהיה להפריד מתוכו את כספי הלקוחות.
ת: נכון. מה שבדיעבד התברר כלא נכון בענק. "
וכן העיד יסעור בעמוד 185 שורות 19-28 לפרוטוקול הדיון מיום 27.3.18 כדלקמן:
"ש: יפה. ואתה חשבת שה-1.3 מיליון האלו זה כספים שהם של החברה, לא הכספים של הלקוחות?
ת: ברור, זה גם מה שכתוב פה.
ש: ברור. יפה.
A: Debt and assets,
אין חובות.
ש: יפה.
ת: זאת אומרת מה שחשבתי זה שכספי הלקוחות.
ש: איפה הם?
ת: בצד, כמו שירדן יודע מ'888'."
(ראו בנוסף עדותו של יסעור בעמוד 184 שורות 22-28 לפרוטוקול הדיון מיום 27.3.18).
72. מן המרוכז עולה כי הטבלה הוצגה כטבלת נכסים וחובות של החברה. דא עקא, אין חולק והנתבעים אף מודים בכך מפורשות, כי לא היה בטבלה זו בכדי לשקף את מצבת הזכויות והחובות של החברה באופן אמיתי. כך, בהקשר זה העיד גוטמן משורה 7 בעמוד 363 ועד לשורה 11 בעמוד עמ' 364 לפרוטוקול הדיון מיום 10.4.18 כי:
"עו"ד מאיר: שאלתי שאלה. האם זה לדעתך, ושוב אני אומר האם לדעתך ואתה, אני בכוונה משאיר את השאלה נורא פתוחה. האם לדעתך המסמך הזה מתעד נאמנה את מצבת ההתחייבויות והחובות של I option לאותו מועד? זה הכל.
כב' השופטת: את החובות ואת הנכסים.
עו"ד מאיר: אני, אבל אני בכוונה שאלתי גבירתי,
כב' השופטת: ואת ההתחייבויות ואת החובות.
עו"ד מאיר: ואת החובות ואת ההתחייבויות של I option נכון לאותו מועד. לנכסים נגיע תכף.
ת: לא.
ש: לא.
ת: לא.
ש: האם לדעתך מה שמופיע כאן מייצג נאמנה את מצבת הנכסים של I option נכון לאותו מועד?
ת: זה קשה לי להגיד.
ש: קשה לך להגיד.
ת: זה אינני יודע, אבל אני רואה בנושא התחייבויות לדוגמה אין פה, לא מצויין כאן משכורות בארץ, לא מצויין פה התחייבויות ל- affiliate ששיווקנו, זאת אומרת זה ברור לי שיש פה הרבה סעיפים שלא מופיעים בדו"ח הזה.
ש: אני נאלץ,
ת: כן,
ש: אני נאלץ להסכים איתך. אני מאוד נאלץ להסכים איתך בעניין הזה. האמת, באמת לצערי אני אומר את זה שאני נאלץ להסכים איתך אבל אתם,
כב' השופטת: אבל ובעיקר חסר את החובות ללקוחות.
עו"ד מאיר: אני אשאל,
ת: חסר גם החוב של הלקוחות, אמת.
ש: עכשיו,
כב' השופטת: וגם יותר מזה. אם אנחנו מסתכלים על הנכסים, זה באמת נכסים שלכם או שהם גם ערבוב של נכסים שלכם וכספי לקוחות?
ת: בוודאי. הכספים האלה זה בכלל, הדו"ח הזה הוא דו"ח שאין לו שום, הוא לא נערך חשבונאית, אני לא יודע על סמך מה ירדן שלח אותו, אבל זה ברור שהוא לא משקף, זה לא דו"ח משקף ומלא שכל מצב של החברות גם יש פה בעצם תמונה של ארבע חברות. יש שתי חברות קפריסאיות, חברה ישראלית, חברה BVIית, זה לא משקף את תמונת המצב הכוללת של הקבוצה. "
בדומה העיד גם רוזנברג עצמו משורה 20 בעמוד 641 ועד לשורה 28 בעמוד 642 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.18 כי:
"ש. אז כשאתה כותב במוצג 10 לצורך העניין, שזה המייל מה-9 במאי, Summary of the company's debts and assets, אלה מבחינתך כל החובות והנכסים של החברה?
ת. לא.
ש. לא.
ת. לא. בשום צורה זה לא יכול להיות כל. אין שם לא שכירות, לא חובות של משכורות. אף אחד עם איזשהו ניסיון עסקי מינימלי לא היה מבין שזה כל ההתחייבויות וכל החובות של החברה. אני לא חושב שיש מישהו שהניח את זה, לא באופן הזה ולא בתפיסה הזאת הועבר המסמך הזה. הייתה העברת מסמכים שוטפת. מה שהיה לי, העברתי.
ש. זאת אומרת, שכשהכותרת היא iOption debts and assets updated 30.4.2013, הכותרת הזו לא נכונה?
ת. אני לא כתבתי אותה. אני לא יודע אם היא נכונה או לא נכונה. זה לא אני ערכתי את המסמך הזה. אני קיבלתי אותו. קיבלתי אותו אני מניח או ממתן או מרון. הנחתי שהוא נכון והעברתי אותו הלאה.
כב' השופטת: אבל ראית אותו לפני זה?
ת. הוא עבר אצלי במייל. העברתי, הסתכלתי, לא ניתחתי אותו באופן, לא ביקרתי אותו ולא בדקתי את המספרים. קיבלתי אותו. ראיתי מה המסמך מכיל והעברתי אותו הלאה.
כב' השופטת: אתה אומר שכל מי שיש לו הבנה מינימלית יכול לדעת שזה לא מייצג נכון. אז למה לא מצאת להעיר שום דבר? לא צריך יותר מזה. לא צריך יותר מדי. כל מי שיש לו הבנה מינימלית יודע שזה לא ממצה את כל החובות. הסתכלת. אתה לא אומר שלא הסתכלת. אם היית אומר העברתי, לא הסתכלתי אפילו. אתה אומר הסתכלתי. זה קופץ הרי לעין. אז הערת משהו?
ת. אני חושב שמה שקפץ לי לעין היה שאין שם כספי לקוחות. ולכן, בהערה היחידה שהוספתי למייל, שימו לב, בתוך זה כספי לקוחות.
עו"ד מאיר: בתוך זה כספי לקוחות?
ת. רגע. אני רוצה להשלים. בסטייט אוף מיינד, בהבנה שהייתי באותו רגע, לא היה תהליך שבו עכשיו אנחנו באיזה חקירה בבית המשפט האם כל הנקודות וכל החובות עד הסוף נמצאים. זה ביטא את המהות של ההתחייבויות של החברות. המידע שהבנתי שרוצים לראות אותו או שהועבר אלי באותו רגע, העברתי אותו הלאה. לא נראה לי אותו רגע, לא עלה בדעתי בכלל לעבור עליו במובן הזה של האם המסמך הזה הוא מסמך סופי, משפטי, שמבטא הכל. הדבר היחידי שעלה בדעתי ובא לידי ביטוי בשני המיילים האלה היה שנכון להעיר הערה לגבי כספי לקוחות."
73. ריכוז האמור מלמד כי על ידי הנתבעים הועברה טבלה המוצגת כטבלת ריכוז הנכסים והחובות של הלקוחות ואולם, לא זו בלבד שהטבלה אינה משקפת נכונה את מצב הנכסים וההתחייבויות של החברה ואף רחוקה ממנו מרחק כספים וחובות רבים, אלא שהנתבעים אף ידעו שאין בה בכדי לשקף את המצב באופן אמיתי ויחד עם זאת, לא זו בלבד שלא הבהירו את הדברים נכונה, אלא שבגילוי החלקי בו נקט רוזנברג, היה בכדי להוסיף למסכת מצגי השווא.
74. העמדת הלוואות קצרות טווח;
במסגרת סיכומיהם, טענו הנתבעים כי חלק ממצבה האמיתי של החברה היה שלחברה היו קשיי תזרים מזומנים ומשכך, היא נעזרה לשם פעילותה השוטפת להעמדת הלוואות קצרות מועד על ידי בעלי מניותיה. הנני סבורה כי גם נושא זה לא גולה לתובעות באופן מספק. כך, אמנם טבלת הנכסים והחובות פירטה הלוואות קצרות טווח בסך של 328,015 ₪ ו – 100,000$ ואולם, לא הובהר כי זו הייתה הנורמה הנוהגת בחברה וכי הלוואות בעלים קצרות מועד היו ניתנות לחברה כחלק מהתנהלותה השוטפת. כך, לעניין התנהלות זו העיד גוטמן בעמוד 409 שורות 7-16 לפרוטוקול הדיון מיום 10.4.18:
" ת: התזמון של קבלת הכספים מהספקים הוא לא מסודר. ספקים שונים, והכספים עברו בתאריכים שונים, והמנכ"ל היה מודיע פתאום יומיים לפני- אנחנו צריכים לשלם משכורות, הסולקים לא העבירו כסף.
והמשמעות היא או שהחברה נסגרת או שאחד מבעלי המניות נותן הלוואת גישור כדי לגשר את הפער בין זה שהסולק נותן. אם אתה אומר שזה קרה יותר זה קרה יותר. אני זוכר לפחות ארבע פעמים שזה קרה, אבל אם זה קרה יותר זה קרה יותר. זה היה חלק מההתנהלות של החברה.
ש: זה היה חלק מההתנהלות השוטפת של החברה.
ת: זה היה חלק מההתנהלות של החברה והיו שלושה או ארבעה בעלי מניות שהם פנו אליהם והם נתנו את הלוואות הגישור האלה כחלק,
ש: האמת שהיו בעיקר שניים- ירדן ועדי.
ת: ירדן ועדי, או.קיי."
ודוקו – אמנם, בהודעת דואר אלקטרוני אשר שלח רוזנברג לעו"ד כנעני ביום 13/5/13 (מוצג 11 לתיק המוצגים של הנתבעים), הוא מציין שקיימות לחברה הלוואות קצרות מועד אשר ניתנות לה על ידי בעלי מניותיה, מפעם לפעם, בשל בעיית תזרים מזומנים ואולם, הנני סבורה כי גם לעניין זה, מדובר בגילוי טפח וכיסוי טפחיים, באשר ברי כי אין בגילוי זה בכדי לשקף את מצבה האמיתי של החברה ובכלל זה את ההלוואות הרבות אשר ניתנו לה באופן שוטף ושיגרתי על ידי בעלי מניותיה. על מנת להמחיש את כמות ההלוואות אשר ניתנו, ניתן להפנות לתשובותיו של רוזנברג, במסגרת תצהיר תשובות לשאלון אשר הופנה אליו, שם בסעיף 5 הוא מפרט את ההלוואות קצרות המועד אשר הוא העביר לחברה כדלקמן:
"תשובה לשאלות 44.4 – 44.6 : ביום 5.6.2012 העברתי סך של 100,000 ₪ לחשבון של חברת איי אופשן (2010) בע"מ [בבנק הפועלים מס' חשבון 629165076]; ביום 9.12.2012 העברתי סך של 130,000 ₪ לחשבון של חברת איי אופשן (2010) בע"מ [בבנק הפועלים מס' חשבון 629165076]; ביום 10.6.2013 הוחזר לי סך של 244,953 ₪ מחברת איי אופשן (2010) בע"מ [בבנק הפועלים מס' חשבון 629165076] הכולל קרן בסך של 230,000 ₪ וריבית בסך של 14,953 ₪; ביום 12.4.2013 העברתי סך של 100,000 דולר לחשבון של חברת Ioption Group Limited בבנק UBS [מס' חשבון T024085115460]; ביום 22.4.2013 הוחזרה אלי קרן ההלוואה בסך 100,000 דולר בנוסף לסך של 2,000 דולר ריבית ובסך הכל 102,000 דולר, מחשבון חברת Ioption Group Limited בבנק UBS [מס' חשבון T024085115460]; ביום 7.5.2013 העברתי סך של 100,000 דולר לחשבון חברת Ioption Group Limited בבנק UBS [מס' חשבון T024085115460]; ביום 21.5.2013 העברתי סך של 100,000 דולר לחשבון חברת Ioption Group Limited בבנק UBS [מס' חשבון T024085115460]; ביום 11.6.2013 הוחזרה אליי הקרן של שתי ההלוואות בנוסף לריבית בסך 2,000 דולר ובסך הכל סך של 202,000 דולר מחשבון חברת Ioption Group Ltd [בבנק volksbank חשבון מס' 1833973101]."
דא עקא, התנהלות זו, בנוגע להלוואות ובמיוחד תכיפותן של ההלוואות והעובדה שהחברה הייתה תלויה בהן לשם המשך תפקודה לא גולו והמחדל מגילוי זה, מהווה נתבך נוסף במסכת של מצגי שווא ומחדלים ומגילוי נתונים משמעותיים הנדרשים על מנת להתחקות אחר מצבה האמיתי של החברה.
בנוגע להלוואות, מוסיפות התובעות וטוענות כי הנתבעים התחייבו כלפיהן שהכספים אשר מופקדים על ידן ייועדו לפיתוח החברה ולא לכיסוי חובותיה ואילו הנתבעים מכחישים התחייבות זו ומוסיפים וטוענים כי זו לא הוכחה. בהקשר זה, הרי שאמנם לא הוצגה בפני, מלבד עדות נציגי התובעות, כל ראייה ישירה התומכת בטענה זו. יחד עם זאת, הטענה עולה בקנה אחד עם המצגים כפי שהוצגו על ידי הנתבעים ובכלל זה שמדובר בחברה רווחית, אשר נדרשת להשקעה נוספת לשם פיתוחה ומשכך, הנני נוטה ליתן בה אמון.