29. ביום 24.7.2019, על רקע דיון ההוכחות, מזה, וכתב ההגנה ותצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת, מזה, אפשר בית הדין לצדדים להגיש תוך 24 שעות תרגום של שני סעיפים (ס' 1.3 וס' 1.4) של תוכנית המניות המוגבלות אשר צורפה לכתבי הטענות של הנתבעת (נ/13).
30. ביום 25.7.2019 הגישה הנתבעת תרגום של שני הסעיפים.
ביום 28.7.2019 הגיש התובע "הודעה" מטעמו, וליתר דיוק סיכומים משלימים, מבלי שניתנה רשות לכך, אשר עיקרה כי לא הובאו ראיות כלשהן למסירתו של הסכם זה ו/או תקנון זה לידי התובע, התובע לא היה חלק מההסדר העולה מן התקנון; כי התקנון אינו יכול לשמש כראיה כלל; כי התובע מתנגד להגשתו של מסמך זה, לתרגומו החלקי, לפרשנות העולה ממנו ו/או להיותו ראיה כלל בתיק ולמשקל שיש לתת לראיה זו.
מכאן הכרעתנו.
דיון והכרעה
פיטורים שלא כדין?
31. לטענת התובע, הליך השימוע לא נעשה מתוך כוונה אמיתית וכנה לאפשר לו להעלות טענות שיאפשרו לו את שינוי החלטת הנתבעת, אלא למראית עין; שכן המחליף שלו כבר בנה את המחלקה ולקח את התפקיד לעצמו ומי שזומן לבצע את השימוע היה המנהל החדש בגוף ה- Delivery ומנהלת משאבי אנוש. לפיכך, לדידו של התובע, מתבקשת המסקנה שלפיה, השימוע שכביכול נעשה לו, אינו כדין ונפלו בו פגמים מהותיים, היורדים לשורש ההליך עצמו, עד כדי המסקנה שלמעשה לא נערך שימוע כלל. מסקנה זו מבוססת, בין היתר, על הדברים הבאים: הנתבעת לא נתנה לו הזמנה כדין לשימוע; הנתבעת לא נתנה לו הודעה מראש על מה יהיה נושא השימוע; הנתבעת לא נתנה לו הודעה שהוא יהיה רשאי להיות מיוצג בשימוע בידי עורך דין; הנתבעת לא נתנה לו זמן סביר להתארגן לקראת השימוע; הנתבעת לא נתנה לו אחרי השימוע, מכתב הכולל את התייחסות הנתבעת לטענותיו בשימוע ועוד דברים נוספים.
32. לטענת הנתבעת, התובע היה מודע היטב להליך הפיטורים הנרחב שהחברה נאלצה לערוך במסגרת הליך השינוי הארגוני והצמצומים בעניינם של עובדים רבים; ההחלטה בדבר סיום העסקתו של התובע התקבלה רק לאחר שהתקיימה ישיבת שימוע, בה נשמעו טענות התובע בלב פתוח ובנפש חפצה, במסגרתה נמסר לו כי החברה תאלץ לבחור מנהל אחד, שיידרש למלא את התפקיד "הממוזג", ולמרבה הצער תיאלץ לשקול את סיום העסקתם של המנהלים שלא יבחרו לתפקיד האמור. נוכח בקשת התובע, בישיבת השימוע השתתף מר רוזנפלד, שהיה הממונה העקיף של התובע והממונה הישיר של מר חולי. הטענה שלפיה השימוע נערך ב"בהילות" היא טענה כבושה, שכן התובע בזמן אמת לא ביקש לדחות את ישיבת השימוע. בנוסף, על מנת לנהוג ברגישות יתירה ולמנוע מצב שבו מנהלים בנתבעת מוזמנים לישיבת השימוע לצד העובדים עליהם הם ממונים, הוחלט לזמן לשיחת שימוע את המנהלים, ביניהם הנתבע, מספר ימים לפני זימון יתר העובדים. כמו כן, התובע שהיה מיוצג בסמוך לאחר סיום העסקתו, לא פנה וביקש עותק מהתרשומת (נ/1) שנערכה במהלך ישיבת השימוע ולא ברורה טענתו בעניין.