החלטת כב' הרשמת
11. נקבע כי המערער לא הוכיח שלמשיבה יש משרדים בישראל ועל כן אין להכיר בהמצאה על פי תקנה 484 לתקנות.
12. התקבלה פרשנות המשיבה להיגד ""owns an office in Israel, לפיה המילה office"" אינה מתארת משרד אלא "חברת תמיכה". נקבע כי יש להעדיף את הפרשנות התכליתית על פי הפרשנות המילולית כאשר פרשנות זו עולה מתוך אתר האינטרנט של המשיבה שם נכתב כי המשיבה היא זו המספקת את שירותי האירוח והחברות המקומיות תפקידן לספק שירותי תמיכה בלבד ומשרדי החברה שוכנים באמסטרדם בלבד.
13. נקבע כי יש לבכר את המציאות העובדתית, אשר מתיישבת אף עם פרשנות תצהיר 2014, כי בוקינג ישראל היא חברת תמיכה וכתובתה אינה משרדה של המשיבה בישראל. זאת, לצד טענת המשיבה לפיה תצהיר 2014 אינו יכול ללמד דבר בנוגע למצב העובדתי במועד ביצוע ההמצאה בשנת 2018.
14. נדחתה טענת המערער כי מההליכים הקשורים לרישום סימן מסחר, ניתן להסיק על קיומו של משרד בישראל; נקבע כי כתבי הטענות הפנו לסעיפים 6-5 לתצהיר 2014, ואולם בתצהיר הנ"ל לא נכתב כי למשיבה משרדים רשומים בישראל.
15. נדחתה טענת המערער לפיה תצהיר 2014 מקים השתק שיפוטי.
16. נקבע כי לא הוכחה הטענה שלמשיבה עובדים בישראל. דפים מאתר אינטרנט, שהציג המערער, אינם מהווים הוכחה לטענה הנ"ל ולא ניתן לקבלם כראיה. גם פרסום משרה בישראל על ידי המשיבה, אינו מעיד שלמשיבה משרדים בישראל.
17. נדחתה הטענה כי בוקינג ישראל היא מורשה לפי תקנה 482 לתקנות, תוך אימוץ ההנמקות שניתנו בהחלטה בת"צ (ת"א) 19529-06-14 חוטה נ' Booking.com. B.V [פורסם בנבו] (19.7.2015) (להלן: "עניין חוטה"), שם נקבע כי אין לראות בבוקינג ישראל כמורשה של המשיבה. נקבע כי המערער לא הציג ראיות הסותרות את ההחלטה הנ"ל, הן ביחס לתנאי השימוש באתר המשיבה, והן ביחס לקיומו קשר אינטנסיבי בין שתי החברות.
18. לא הוכח "ערבוב" בין עובדי המשיבה לעובדי בוקינג ישראל ולא נסתרה טענת מר פראקה כי למשיבה אין עובדים המועסקים בישראל. העובדה שהמשיבה מפרסמת משרות בישראל אינה רלוונטית לשאלת ההרשאה או אינטנסיביות הקשר ולא הוכח קשר בין המשרה שפורסמה לבין בוקינג ישראל.
19. לא הוכח קיומו של "קשר אינטנסיבי" בדרגה שנקבעה בפסיקה אשר בא לידי ביטוי בשיתוף פעולה עסקי; אינטרס כלכלי משותף או שיתוף ברווחים; תקשורת עסקית שוטפת.
טענות המערער
20. הפרשנות שניתנה למילה "office" מאולצת ועקלקלה והיה מקום להעדיף את הפרשנות האינטואיטיבית המתיישבת עם האמור, בהליכי רישום סימן המסחר.
21. יש לקבוע כי המשיבה מושתקת מלטעון טענות עובדתיות סותרות וכי ההצהרות שניתנו על ידה באמצעות בא-כוחה מחייבות אותה.
22. הוצגה מסכת ראייתית מקיפה המצביעה על עובדים בישראל המציגים עצמם כעובדי המשיבה, כשלצד זה מפרסמת המשיבה מודעות דרושים למרכז הפיתוח בת"א, אך לא ניתן משקל ראוי לראיות אלו. אף בקביעה כי העמודים מלינקדאין מהווים ראיות בלתי קבילות נפלה שגגה, שכן מגמת הפסיקה הינה מעבר לגמישות דיונית ובדיקת משקלה של ראיה ולא קבילותה, וכן פתיחות רבה יותר לקבלת ראיות שמקורן באינטרנט.
23. לכל הפחות היה מקום לקבוע כי מכלול הראיות מעלה כי ההמצאה עומדת בדרישת תקנה 482(א) לתקנות. הראיות שהובאו במסגרת הדיון בעניין חוטה נופלות מהראיות שהוצגו על ידי המערערת ויש לקבוע כי היא עמדה בנטל הנדרש.
24. לא היה מקום להשוות בין פעילותה של בוקינג ישראל לפעילותו של סוכן מכירות שאינו מורשה. בוקינג ישראל אינה קונה טובין מהמשיבה ומוכרת אותם בישראל על חשבונה אלא היא גורם הפועל עבור המשיבה ומשווק את פעילותה בישראל. יש לבחון את כלל הראיות במצטבר, ואלו מעידות על שיתוף פעולה עסקי וקשר אינטנסיבי בין החברות, החורג במידה משמעותית מפעולות תמיכה טכניות בלבד.
25. מתקיים ערבוב וזיהוי בין שתי החברות, הנלמד מכך שבאתר המשיבה, ליד ההפניה לבוקינג ישראל, מצויה כתובת בת"א בעוד שמופיע הטלפון של שירות הלקוחות של המשיבה. היעדר הבהרה באתר כי המדובר בחברה נפרדת וכי שירות הלקוחות לא ניתן בישראל, או על ידי החברה הישראלית, מעידים על היעדר קו הפרדה ברור בין השתיים ועל הטשטוש והערבוב בפעילותן. אף ממודעת הדרושים שהוצגה ומדפי העובדים בלינקדאין עולה כי אין הפרדה בין פעילות שתי החברות במשרדים בת"א.