"בתוך שבעה ימים מיום כניסתו של הילד לישראל, יגישו ההורים המיועדים בקשה למתן צו הורות בהתאם להוראות סע' 11; בית המשפט רשאי לתת צו הורות גם למי שפנה בבקשה למתן צו כאמור יחד עם הורה מיועד יחיד, ובלבד שניתן לפונה כאמור אישור מאת ועדת האישורים כי מתקיימים לגביו התנאים הנדרשים מהורה מיועד..."
גם בעניין זה, אפוא, אין מקום להגשת הבקשה קודם ללידתו של הקטין.
17. אכן אין להתעלם מכך שבפונדקאות נוצר ניתוק בין העובר לאם הנושאת, מה שאין כן בנדון, ועל אף שכך דומה כי ראוי ליצור הסדר אחיד ודומה בנוגע לכלל צווי ההורות הפסיקתיים הנוגעים לייחוסו של ילוד למי שאינו הורהו הביולוגי ואין מקום לחלק בין צו ההורות הנוגע לנולד לפונדקאית מצו הורות לזה הנולד להורה שאינו ההורה הביולוגי (וראו עמ"ש 23003-12-16 פלוני נ. היועהמ"ש (2016)).
יתר על כן, מתן צו קודם ללידה, גם אם הוא מותנה בלידה עצמה, עשוי ליצור זיקה משפטית לכאורית בין ההורה שאינו ההורה הנושא לבין העובר, ואף בכך יש כדי להוות סטייה וחריגה מההסדרים הקיימים בדין, שכן על פי חוק אין לאב גנטי מעמד לקבל החלטות ביחס לעובר במהלך ההיריון. כך בע"א 413/80 פלונית נ. פלוני [פורסם בנבו] (1981), כדוגמה, דחה בית המשפט העליון בקשתו של אב למנות אותו לאפוטרופוס לעובר אך ורק על מנת שיוכל להופיע לפני ועדת ההריונות שדנה בהפלות (וכן ראו – בע"מ 5082-05 היועהמ"ש נ. פלוני[פורסם בנבו] (2006); דנ"א 2401-95 נחמני נ. נחמני [פורסם בנבו] (1996). בדומה נדחתה בקשת אב להורות לאם להפסיק את הריונה תוך שהובהר שלאב אין זכות בהחלטות הקשורות בהריון (תמ"ש 10708-02-09 פלוני נ. פלונית [פורסם בנבו] (2009)).
18. נסכם ונאמר - אנו סבורים כי מתן צו הורות פסיקתי המכונן את ההורות בין בן הזוג שאינו בן הזוג הביולוגי לבין הקטין הוא מכשיר נכון וראוי לחיזוק התא המשפחתי באמצעות גושפנקא משפטית המכוננת את החיובים והזכויות המשפטיות שבין ההורים לקטין. ואולם, מעת שניתן בידנו מכשיר זה אין להפריז ולעשות בו שימוש החורג מגבולותיו. כיוון שעסקינן בצו מכונן, חלותו , ככלל, היא מעת הינתנו – לא קודם לכך (אלא אם כן התקיימו נסיבות המצדיקות הקדמתו כמפורט בעניין סול) ולא למפרע, אין כל עילה והצדקה להידרש לצו הורות קודם ללידת הקטין, בעודו בשלב העוברי, תוך יצירת זיקה או אפשר אף מערכת חובות וזכויות משפטיות הנוגעות לעובר – אשר אינן קיימות ביחס לבני זוג שאינם חד מיניים. ואם כן, כשם שבמערכות היחסים המשפחתיות בין זוגות הטרוסקסואלים הסתפקו בתי המשפט בנקיטת סעדים זמניים לשמירת עניינו של העובר עד ללידה ונמנעו ממתן זכויות למי שטרם בא לעולם, כך באשר לזוגות חד מיניים ינתן הצו לכל המוקדם ממועד הלידה, ככל שתהיינה נסיבות המצדיקות זאת (וראו לעניין הנסיבות והשיקולים את האמור בעניין סול ועניין פלונית). ואם יקום צורך מיוחד, דוגמת צורך רפואי של הילוד, יינתן המענה בדרך של סעדים זמניים ולא בקביעה גורפת המעניקה צו הורות מעת הלידה.