בעמ"ש 27677-03-18 הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' ע. אליאס) מיום 30.1.18 בו נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות 5-6 ונתן צו הורות פסיקתי שתוקפו החל משעת הלידה, זאת אף שהבקשה הוגשה קודם ללידת העובר (תמ"ש 29058-01-18).
בעמ"ש 45111-05-18 הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' ע. אליאס) מיום 28.3.18 בו נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות 7-8 ונתן פסק הורות פסיקתי שתוקפו החל משעת הלידה, זאת אף שהבקשה הוגשה קודם ללידת העובר (תמ"ש 51726-02-18).
בעמ"ש 25660-04-18 הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' ע. אליאס) מיום 8.2.18 במסגרתו נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות 9-10 ונתן צו הורות פסיקתי שתוקפו החל משעת הלידה, זאת אף שהבקשה הוגשה קודם ללידת העובר (תמ"ש 44625-11-17).
בבסיס פסקי הדין הנזכרים של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת, הן אלה שניתנו ע"י כב' הש' י. גרינוולד-רנד והן אלה שניתנו ע"י כב' הש' ע. אליאס, עמדו הנימוקים הבאים – בית המשפט שוכנע כי עסקינן בבנות זוג המנהלות חיי זוגיות ממושכים כתא משפחתי, הורתו של העובר הייתה בהחלטה משותפת של בנות הזוג ומתוך כוונה כי שתיהן תשמשנה כהורה לקטין לכשייולד, טובת הקטין היא כי זהות הוריו תקבע בשלב המוקדם ביותר, ובענייננו מיד עם היוולדו. לבד מטובתו של הקטין, צו הורות פסיקתי הניתן מיד עם לידת העובר מתבקש מתוך עקרון השוויון בין המינים כאשר אין לאבחן בין בני זוג חד מיניים לבני זוג אחרים.
2. עמדת המערער, ב"כ היועמ"ש, היא כי בהתאם לדין הקיים, לא ניתן לדון בבקשה ליצירת הורות משפטית ולהכריע בה בטרם בא הקטין לעולם. כך, כדוגמה, כעולה מהוראות החוק, אין לעובר כל זכויות קודם להיוולדו (סע' 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 (להלן – חוק הכשרות והאפוטרופסות); סע' 11 לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו 1996 (להלן- חוק הפונדקאות), חוק אימוץ ילדים התשמ"א -1981 (להלן- חוץ האימוץ) וכך גם על פי פסיקת בתי המשפט אין אף מעמד להורה הביולוגי הנוסף, זה אשר אינו נושא את העובר, בכל הקשור לקבלת החלטות בעניינו. ראוי להשוות את כלל ההסדרים הנוגעים להורות שאינה ביולוגית לפיכך בהשוואה לחוק האימוץ ולחוק הפונדקאות ואין כל מקום למתן צו הורות קודם ללידה.
עוד טוען ב"כ היועהמ"ש כי נפלה שגגה אצל בית משפט קמא בקבעו כי צו ההורות הפסיקתי הוא דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי, היינו הצהרתי ולא מכונן, וזאת בניגוד לפסיקה של בתי המשפט המחוזיים.