פסק דין
1. על הפרק תביעת המבקשות למתן פסק דין הצהרתי או צו הורות פסיקתי, אשר יצהיר על המבקשת מס' 1 כאמם של הקטינים בהתאם לסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולרישומה ככזו. לחילופין מינויה כמבקשת 1 כאפוטרופסית נוספת לקטינים, יחד עם אמם הביולוגית ויחד עם אביהם הביולוגי של הקטינים, קרי, עותרות המבקשות להכרה בשלושה הורים לקטינים.
רקע
2. המדובר בבנות זוג (והלן: "המבקשות") אשר נישאו בשנת 2013 ובטרם הבאת הקטינים לעולם, נחתם הסכם להורות משותפת בין המבקשת 2 לבין משיב מס' 1, אשר קיבל תוקף של פסק דין 10.12.2013 (נספח א' לכתב התביעה). בהתאם להסכם נקבע כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת וחזקת האם עד מלאת להם שנתיים ולאחר מכן יהיו הילדים במשמורת משותפת.
עוד נקבע בהסכם כי היה והורי הקטינים ילכו לעולמם, יהיו הקטינים במשמורת בת זוגה של האם (מבקשת 1 )נוכח אמונת הצדדים כי מדובר בדמויות משמעותיות בחייהם של הקטינים.
3. בין הצדדים תלויה ועומדת מחלוקת נוספת, באשר לזמני השהות של הקטינים עם האב ולאופי המשמורת על הקטינים, אולם אין זו עניינו של פסק דין זה.
תמצית טענות המבקשות
4. התובעות החליטו לאחר 7 שנות זוגיות להביא ילדים לעולם. שתי התובעות רצו כי הקטינים שיולדו להן יכירו את אביהם ולפיכך התקשרו בהסכם הורות משותפת עם האב, עוד קודם לידתם. האב ידע קיבל ואישר את העובדה ששתי התובעות הן בנות- זוג וההתקשרות בהסכם נעשתה על דעתם ועל רצונם של כולם ומתוך הבנה ברורה כי התובעות הן בנות זוג נשואות, אשר יגדלו את הקטינים כשתי אימהות ואבא אחד, במשפחה מיוחדת (יובהר כי ההסכם חתום ע"י תובעת 2 ועל ידי נתבע 1 בלבד ולא על ידי שלושתם).
5. מסיבה זו, קבעו בהסכם הורות משותפת, כי רק שלושת ההורים "יהיו רשאים לקבל החלטות לגבי הילדים המשותפים ולקבוע את מסגרות חייהם וש"כל ההחלטות הנוגעות לחינוכם וגידולם של הילדים המשותפים לרבות טיפולים רפואיים ואחרים להם יזדקקו, החלטות באשר למוסדות החינוכיים בהם ילמדו , החלטות בעניינים כספיים ורכוש הנוגעות לילדים" יתקבלו במשותף על ידי שלושת ההורים.
6. הילדים רואים בתובעת 1 הורה לכל דבר והיא מהווה הורה אף לפי מבחנים משפטיים רבים, לרבות "הורה פסיכולוגי" ו "הורה פונקציונלי" משמעותי בחייהם. הילדים מכנים את התובעת 1 בשם "אמא" ואת תובעת 2 בשם "מאמא".
7. בדין הישראלי אין הגדרה של הורות או הוראה הקובעת מהו מספר ההורים שיכולים להיות לילד. העובדה שהרוב המכריע של המשפחות מורכבות מאב ביולוגי ומאם ביולוגית אין משמועתה כי המשפט אוסר הכרה במצבים מיוחדים של יותר משני הורים .
8. לא זו בלבד שבמשפט הישראלי אין איסור על הכרה של שלושה הורים, אלא שהמשפט הישראלי כבר מכיר באפשרות לפיה לילד יהיו יותר משני הורים משפטיים.
9. מכוח זכות יסוד להורות, שהיא חלק מזכות כבוד האדם וחירותו ובזכות הילדים לזהות והשתייכות .
10. במקרה דנן, הילדים הובאו לעולם בידי שלושה הורים ומטופלים על ידם מינקותם והתעלמות ממציאות החיים של הילדים פוגעות בזכויות הילדים ובזכויות ההורים שאינם ההורים הביולוגיים.
11. לטענת התובעות, החוק הישראלי אינו מגדיר מיהו הורה . חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר בין היתר תפקידם של הורים , בהתאם לסעיף 14 . אולם אין הסדר חקיקתי ישיר להגדרת מיהות ההורים. בית המשפט העליון בבע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה, [פורסם בנבו] קבע כי "חסר זה מעורר קשיים בפני עצמו . ברם, לא נדרשת הגדרה של המונח "הורות" בכדי לומר שהחוק עוסק בין היתר בענייני הורות ומעמדם של הורים כלפי ילדיהם" (סעיף 18 לסיכומים).
12. ב"כ היועמ"ש מודה למעשה כי לא קיימת הגדרה של "הורה" במשפט הישראלי, אולם סבורה כי עניין הוא למחוקק לדון בו. אולם יש לקבוע כי העובדה שקיימת לאקנה בחוק מחייבת את ביהמ"ש לפסוק ולהכריע. אף קיים חסר במשפט הישראלי לגבי כמות ההורים.
13. יוזכר להלן כי נושא ההורות הוא נשא אזרחי ולא נושא דתי.
14. לטענת התובעות, הדין הישראלי כבר הכיר בריבוי הורים במקרים מיוחדים, כגון אימוץ פתוח, הולדה באמצעות פונדקאות, צו הורות פסיקתי וכן לעניין זכאותו של ילד להטבות סוציאליות הקשורות ביחסי הורות.
15. לטענת התובעות ההכרה ביותר משני הורים אינה משפיעה בהכרח על חלוקת האחריות ההורית והזכויות ההוריות בין ההורים השונים. חלוקה זו תוכרע בהתאם לעקרון העל של טובת הילד.
16. זאת ועוד. יש להכיר בהורות מכוח זיקה זוגית ולא מכוח זיקה גנטית. כך בסעיף 23 להנחיות לביצוע הזרעה מלאכותית קובע כי "במקרה של הזרעה מלאכותית עם זרע של תורם, יש צורך בקבלת הסכמת האישה ובן זוגה בכתב לביצוע ההזרעה המלאכותית וכן בהצהרת בן הזוג כי הילד שיולד ייחשב לכל דבר כאילו הוא ילדו הטבעי..."
17. כך מכוח זיקה לזיקה בעניין ממט- מגד הוכרה ההכרה בפסיקה. כך בדעת רוב ניתן צו הורות פסיקתי , המאפשר רישומו של בן הזוג כהורה של הילד (ראה סעיפים 38-39 לסיכומים).
18. יתרה מזו. עותרות התובעות להשלים את הלאקונה במשפט הישראלי בהפניה לעניינים אחרים, כגון- חוק הסכמים לנשאית עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד) הקובע כי "הורים מיועדים"- איש ואישה שהם בני זוג המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד" –ניתן להקיש כי החוק רואה במקרה דנא שלושה הורים המתקשרים ביניהם לצורך הבאת ילד לעולם מתוך רצון וכוונה לגדל אותו כהורים.
19. עוד מפנות התובעות לשיטות משפט אחרות (ראה סעיף 56 לכתב התביעה), כך למשל בארה"ב קיימת ההכרה ב"הורה למעשה", כאשר בנסיבות דנן מדובר בהורה אשר הגה את רעיון הבאת הילד לעולם יחד עם בן זוגו.
20. בין יתר טענות התובעות, יש להכיר בהורה שלישי כמתחייב מהפסיקה בנושא צו הורות פסיקתי ומכוח עיקרון השוויון (סעיף 47 לסיכומים). דחית תובענה זו יהווה אפליה בלתי מוצדקת. כך לדוגמא היה וניתן צו הורות פסיקתי ולפתע יתגלה ההורה הביולוגי , ברור כי יינתן צו לבדיקת רקמות והדבר יוביל ל 3 הורים.
21. זאת ועוד. אי היעתרות לתביעה תהווה אפליה בין בנות זוג שהחליטו על תרומת זרע ידועה לבין קבלת תרומת זרע אנונימית.
22. לאור האמור לעיל, על ביהמ"ש ליתן צו הורות המכיר ב- x כאם הקטינים לכל דבר ועניין ולמצער צו המורה למרשם האוכלוסין לרושמה כאם הקטינים. לחילופין- יתבקש ביהמ"ש למנותה כאפוטרופוס לקטינים בנוסף להורים הביולוגיים.