28. לטענת אלי, הנתבעים עושים שימוש לרעה בכוחם ובשליטתם על החברה ומפלים אותו לרעה באמצעות קבלת החלטות העומדות בניגוד לטובת החברות, תוך הסתרת מידע מהותי הקשור אליהן והתעלמות מפניות שונות הנעשות מצדו לקבלת מידע על אודות ניהול החברות.
29. בנסיבות אלו, מבקש אלי סעד הצהרתי כי הנתבעים מנהלים את ענייניהן של החברות בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויותיו; כי יש להורות על העברת הנתבעים ויוסי מניהול החברות ולהורות על מינוי מנכ"ל חיצוני אשר יפעל לטובת החברות; להצהיר כי ההחלטות שהתקבלו בישיבות מיום 27.8.2013, 29.9.2013 ו- 3.11.2013 הינן בטלות; להורות על מינוי רו"ח חוקר; להורות לאדם ולברוך לרכוש את מניותיו במוסך בהתאם לסכום שייקבע על ידי רו"ח או כלכלן שימונה על ידי בימ"ש; להורות לנתבעים לרכוש את מניותיו במרכז השירות בסכום שיקבע על ידי מומחה מטעם בימ"ש; להורות על השבת ההטבות והזכויות להן זכאים כל בעלי המניות בחברה; להורות על תשלום דמי שכירות והחזר הלוואת הבעלים; וכן כל הוראה וסעד נוסף אשר יבטיח ניהול הוגן ויעיל של החברות בהתאם להוראת סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").
30. הנתבעים והחברות הגישו כתבי הגנה, בהם דחו את כל הנטען בתביעה. לטענתם, מקור הסכסוך הוא גילוי דבר מעילת אלי בתפקידו כמנכ"ל החברות. בהקשר זה נטען, כי הנתבעים סמכו בעיניים עצומות על אלי ונתנו בו אמון מלא. חשדם בדבר אי סדרים בהתנהלות המוסך, התעורר לאחר שאלי פנה אליהם בדרישה למשכן את המוסך, בטענה שהחברה עומדת לפני קריסה, וזאת לאחר שרק חצי שנה לפני כן הזרימו לחברה את כספי פיצויים בסך 150,000 ₪ אשר הגיעו להם.
31. הנתבעים פנו להברמן אשר שימש כמנהל החשבונות של החברות לקבלת מענה אך זה סירב לשתף איתם פעולה ואף דרש מהם תשלום נוסף לשם כך. בנסיבות אלו, נטען, הם נאלצו לפנות לרו"ח בר און לצורך בדיקת מצבו הכספי של המוסך.
32. בבדיקה התברר לנתבעים כי אלי ומקורביו עושים בחברות כבשלהם, תוך נטילת כספים רבים מקופת החברות לצרכיהם הפרטיים, שלא כדין, ותוך הפרת חובת האמון כלפיהם וכלפי החברות. הנתבעים טענו, כי אלי הסתיר מפניהם את התנהלותו הפסולה, בין השאר באמצעות איחוד כרטסת החו"ז, וזו בוצעה ללא הסכמתם או ידיעתם, תוך ניצול אמונם.
בנסיבות אלו, נטען, לא הייתה ברירה אלא להדיח את אלי מתפקידו כמנכ"ל החברות ולמנוע ממנו גישה אליהן. משכך, נטען, אין מדובר בהתנהגות המהווה קיפוח.