124. כאן המקום להתייחס לטענת ההגנה שהעלה אלי הנוגעת לרכישות פרטיות שנעשו על חשבון המוסך. לטענתו, בעלי המניות הסכימו בעל פה כי ניתן לבצע רכישות פרטיות ו/או עבודות פרטיות על חשבון המוסך, וזאת משיקולי מס. על פי הטענה, לאחר כל רכישה, ערכו הצדדים ביניהם התחשבנויות כספיות במזומן (ראו, סעיף 81 לתצהיר אלי).
125. כך למשל, נטען שברוך רכש נגררת על חשבון החברות ומשקפי מולטיפוקל ואדם רכש מתקן מי עדן סודה לביתו על חשבון החברות וכן הוצאות אחרות נוספות (ראו גם, חקירתו הנגדית של אלי, בעמ' 130 לפרוטוקול).
126. לטענת בא כוחו של אלי, מדובר בהתנהלות מקובלת אצל חברות. אין בידי לקבל טענה זו. הסכמה בעל פה כזו, פגומה מיסודה, שכן כל מטרתה היא לחמוק מתשלום מס למדינה (והשוו: ע"א 8713/11 צאיג נ' חברת ע.לוזון נכסים והשקעות בע"מ (פורסם בנבו, 20.8.2017)), ובכל מקרה על הטוען לקיומה הנטל להוכיחה.
127. בענייננו, אדם וברוך טענו כי הם לא ידעו שאלי רכש מנוי לחדר כושר או כי קנה אופניים מכספי החברות, קל וחומר שלא קיבלו תמורה בעדם. אלי לא הביא כל ראיה המעידה ומלמדת אחרת. העדפתי את עדויותיהם הקוהרנטיות של אדם וברוך בעניין זה על זו עדותו המגמתית של אלי, ומכל מקום אלי לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת ההסכמה, והנני דוחה טענתו זו.
128. בנוגע ליתר הרכישות הפרטיות שטענו החברות כי אלי רכש על חשבון המוסך – קרי, מכונת הקפה, שלושה ברי מים (אלקטרה בר מים, מיני רויאל בר מים ותמי 4 בר מים) ומכונת שטיפה ניידת (להלן גם: "הרכישות הנוספות") לצרכיו הפרטיים – מצאתי כי לא הוכחו ברמה הדרושה .
129. אלי דחה את טענות החברות וטען כי הרכישות הנוספות נרכשו עבור המוסך והותקנו בו (סעיף 82 לתצהירו). החברות צירפו קבלות המוכיחות את עצם הקנייה (לגבי בר המים של אלקטרה לא קבלה אלא הצעת מחיר, שלמעשה אינה מוכיחה דבר) אך לא הציגו אף ראיה המוכיחה כי מדובר ברכישות פרטיות של אלי עבור ביתו (וראו גם, נספח 24 לתצהיר יוסי, ממנו עולה כי הקבלות הופקו על שם המוסך).
130. מהעדויות שנשמעו לפניי הוכח כי מרבית מהמוצרים האמורים היו במוסך. כך, למשל, בנוגע למכונת הקפה, העיד לפניי הברמן כי במוסך היו שתי מכונות קפה – אחת באולם הקבלה והשנייה באולם ההמתנה (עמ' 65 לפרוטוקול). עדות דומה נשמעה גם מפיו של אדם (עמ' 477 לפרוטוקול).
131. אדם הודה בחקירתו כי במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה היו במוסך לפחות שניים או שלושה ברי מים (וכן ראו גם, טופס הפחת של המוסך לשנת 2013, ממנו עלה כי המוסך הצהיר על שני ברי מים), וכי ברי המים נשוא התביעה נשלחו למוסך ולא לביתו הפרטי של אלי. (ראו בעמ' 477-476 לפרוטוקול).
132. גם המומחה לזר שבחן רכישות אלו, מצא כי הן טיב העסקאות והן המסמכים שצורפו להן מצביעים על כך שהעסקאות בוצעו על ידי החברות, ועל כן סבר כי אין לחייב את אלי בגין רכישות אלו (עמ' 19 לחוות הדעת). בעניין זה מצאתי לנכון לאמץ את חוות דעתו.
133. על כן, מצאתי כי החברות לא עמדו בנטל ההוכחה הדרוש המוטל עליהם, להראות כי הרכישות הנוספות בוצעו על ידי אלי לצרכיו ולשימושו הפרטי, ומשכך הנני דוחה את התביעה הנגדית לעניין זה.
ד. שיפוצים ובנייה בביתו של אלי
134. בכתב התביעה שכנגד, טענו החברות כי אלי רכש לביתו הפרטי על חשבון המוסך מזגנים, סכך לגינה וציוד אלומיניום, וביצע עבודות של פתיחת גלריה והתקנת מדרגות בסך כולל של 21,589 ₪. להוכחת טענותיהן, צירפו החברות ארבע קבלות, כמפורט להלן:
א. קבלה מאת חברת סוככי השרון (סיבט) בע"מ עבור עבודות אלומיניום וסוכך בעלות של 8,009 ₪ (לא כולל מע"מ). הקבלה הופקה על שם המוסך, כאשר כתובת המשלוח, לטענת החברות, היא כתובת ביתו של אלי, במסגרתה הותקנה פרגולה בביתו של אלי (להלן: "עבודת האלומיניום והתקנת הסכך").
ב. שתי קבלות עבור מזגנים – הראשונה, קבלה של חברת התותח מיום 18.7.2010 עבור מזגן אלקטרה בסך של 3,900 (כולל מע"מ); והשניה, קבלה של חברת עולם המיזוג מיום 21.6.2010 עבור מזגן טורנדו בסך של 3,990 ₪ (כולל מע"מ) (להלן: "המזגנים"). לטענת החברות, מזגנים אלו הותקנו בביתו הפרטי של אלי.
ג. קבלה מאת האחים שחם מיום 8.11.2010 עבור פתיחת גלריה והתקנת מדרגות בסך של 3,800 (לא כולל מע"מ). לטענת החברות, שיפוצים אלו בוצעו בביתו הפרטי של אלי על חשבון המוסך (להלן: "עבודת פתיחת הגלריה והתקנת המדרגות").
[הקבלות צורפו כנספח 21 לתצהיר יוסי]
135. אלי דחה את טענת החברות, הן באשר לעבודות האלומיניום והתקנת הסכך והן באשר לרכישת המזגנים ועבודת פתיחת הגלריה והתקנת המדרגות.
באשר לעבודת האלומיניום והתקנת הסכך בגינה, לא הכחיש אלי כי מדובר בעבודות פרטיות שבוצעו על חשבון המוסך, אך טען כי הרכישה בוצעה על שם החברה משיקולי מס ובהסכמת אדם וברוך, ולאחריה בוצעה התחשבנות כספית ביניהם (סעיף 81 לתצהיר אלי).
136. אדם וברוך הכחישו הסכמה לכך שאלי ישפץ את ביתו על חשבון המוסך, טענו כי לא ידעו שהמוסך שילם עבור השיפוצים, והעידו כי לא קיבלו תמורה בגין כך (ראו, סעיף 61 לתצהיר אדם, סעיף 50 לתצהיר ברוך ועמ' 617 לפרוטוקול, ואף את דברי אדם בחקירתו הנגדית, בעמ' 472 לפרוטוקול).
137. המומחה לזר בחן את טענות הצדדים גם לעניין שיפוץ בית אלי, ומצא כי סכום הרכישה מופיע בדוחות הכספיים של החברות ונכלל בטופס הפחת שלהן וכפועל יוצא מכך קבע כי הסכך ועבודת האלומיניום שבוצעה בביתו הפרטי של אלי מהווה חלק מהרכוש הקבוע שלהן (עמ' 13 לחוות הדעת), ואולם, הוכח כי רישום עבודת השיפוץ הפרטית בספרי החברה נעשה ללא הצדקה והיה שגוי, כפי שהודה בחקירתו מנהל החשבונות שאישר רישום זה - הברמן (ראו בעמ' 76-75 לפרוטוקול).
המומחה לזר אף מצא כי יש לחייב את אלי בגין הוצאה פרטית זו, "אם כי סכום החיוב הינו 8,009 ₪ ולא 9,291 ₪ המהווה סכום כולל מע"מ, אשר כאמור, סביר שנדרש על ידי החברה". יוסי אישר בעדותו כי אמנם החברה הזדכתה על חשבונית זו (עמ' 342 לפרוטוקול).
138. אלי ביקש להסתייג מקביעה זו של המומחה, בטענה כי יש ללמוד על הסכמתם של ברוך ואדם לזקיפת הוצאת השיפוץ על חשבון החברות מעצם הכללת ההוצאה בספרי החברה. אלי טען כי מאחר שהסכך מופיע בטופס הפחת בדוחות הכספיים, עליהם חתומים אדם וברוך, חזקה שהם ידעו כי המוסך שילם עבור השיפוצים וכי הם הסכימו לכך.
139. אין בידי לקבל טענה זו משני טעמים:
הטעם הראשון הינו מהימנות עדויותיהם של אדם וברוך לפיהן לא ידעו כי עלות השיפוצים בביתו הפרטי של אלי נעשית על חשבון המוסך, לא נתנו את הסכמתם לכך ובעיקר כי לא קיבלו תמורה בעד זה. מצאתי כי עדויותיהם בנושא זה היו קוהרנטיות, עקביות ומהימנות – והעדפתי עדויות אלו על פני דבריו של אלי.
140. הטעם השני נעוץ בכך שהתרשמתי שאדם וברוך לא היו מעורבים בכל הקשור לניהול הכספים, קל וחומר שלא היו בקיאים בדוחות הכספיים של החברות. כך גם עלה מעדותם של הברמן ורו"ח בר און (ראו, עמ' 61 ו- 511 לפרוטוקול, בהתאמה). בנסיבות אלו, מצאתי שאין ללמוד מכך שאדם וברוך חתמו על הדוחות הכספיים על ידיעה והסכמה שהשיפוצים שבוצעו בביתו של אלי היו על חשבון המוסך, קל וחומר שאין בכך הוכחה כי נעשתה התחשבנות מאוחרת במזומן בגין כך, כנטען על ידי אלי.
141. לסיכום נושא זה הנני מורה כי על אלי להשיב לחברות בגין הוצאה פרטית זו של שיפוץ ביתו בסך של 8,009 ₪, כפי שקבע המומחה לזר.
142. באשר לטענות החברות בדבר רכישת מזגנים לביתו הפרטי של אלי על חשבונן – אלי דחה טענה זו, וטען כי המזגנים נרכשו עבור המוסך והותקנו במשרד הקבלה של המוסך ובחדר הלקוחות ולא בביתו הפרטי (סעיף 81 לתצהיר אלי).
143. כאמור, החברות צירפו שתי קבלות עבור מזגנים – הראשונה של מזגן אלקטרה והשניה של מזגן טורנדו. לטענתן, שני מזגנים אלו הותקנו בביתו הפרטי של אלי. ברם, למעט צירוף קבלות המעידות על עצם הרכישה, ואשר הופקו על שם החברות, לא צירפו החברות כל ראיה המוכיחה את טענתן כי מזגנים אלו הותקנו בביתו של אלי.
144. כאשר נשאל יוסי על עניין זה בחקירתו הנגדית, טען לראשונה כי המספר הקטלוגי המופיע בקבלה של מזגן אלקטרה אינו זהה למספר הקטלוגי המופיע במזגן אלקטרה המותקן במוסך. בכך, לשיטתו, יש כדי להוכיח את טענת הגניבה על ידי אלי. טענה דומה נשמעה גם בחקירתו הנגדית של אדם, אשר טען למספר הקטלוגי של המזגן המותקן בבית אלי, על פי צילום מק"ט המזגן שצולם לטענתו בשנת 2013 (ראו חקירת יוסי בעמ' 344 לפרוטוקול; וחקירת אדם בעמ' 474 לפרוטוקול).
145. אין בידי לקבל קו טיעון זה.
ראשית, מחמת שהועלה לראשונה רק במהלך ההוכחות ואינו מופיע בתצהירים שהוגשו מטעם החברות. זאת, למרות שמחקירתם של יוסי ואדם עלה כי תצלום המק"ט נלקח בשנת 2013, לפני הגשת התובענה שכנגד והרבה לפני שהוגשו התצהירים מטעם הצדדים – ודי בכך כדי לדחותו.
146. שנית, גם אם נניח כי המספר הסידורי של המזגנים אינו תואם את המזגנים המותקנים במוסך, הרי שהחברות לא הגישו ראיה המוכיחה כי מזגנים אלו הותקנו בביתו של אלי, והתרשמתי כי טענותיהן מושתתות על סברות והסקות לא מבוססות (וראו למשל, חקירתו של יוסי, בעמ' 444 לפרוטוקול וחקירתו של ברוך בעמ' 623-622 לפרוטוקול).
147. המומחה לזר בחן את טענות הצדדים ומצא כי אין לחייב את אלי בגין רכישות אלו, בטענה שהמסמכים המצויים בידו אינם מלמדים כי מדובר ברכישה פרטית וכי הרכישות נרשמו בספרי החשבונות של מי מהחברות.
148. על כן מצאתי כי החברות לא עמדו בנטל ההוכחה הדרוש המוטל עליהם, להראות כי המזגנים שנרכשו על חשבון המוסך מותקנים בביתו של אלי לצרכיו הפרטיים, ולפיכך הנני דוחה את התביעה הנגדית לעניין זה.
149. באשר לטענת החברות בדבר עבודות פתיחת הגלריה והתקנת מדרגות - צירפו החברות קבלה מאת האחים שחם מיום 8.11.2010 עבור פתיחת גלריה והתקנת מדרגות, וטענו כי עבודות אלו בוצעו בביתו הפרטי של אלי על חשבון המוסך. אלי דחה את טענת החברות, וטען כי עבודות אלו בוצעו במוסך ולא בביתו הפרטי (סעיף 81 לתצהיר אלי).
150. יוסי נחקר בנוגע לרכיב נזק זה, והסביר כי הטעם להגשת התביעה בגינו הוא ש"החשבון התאים, זה גלריה, זה התקנת מדרגות, זה לא קשור למוסך" (עמ' 343 לפרוטוקול). ואולם, מחוות הדעת השמאית שצורפה כנספח ב' להערכת השווי, עלה כי במוסך ישנה גלריה בשטח של כ-49 מ"ר, המצויה בקומה השנייה מעל לתת חלקה 1 (ראו, עמ' 5 לחוות הדעת השמאית ואת עדותו של ליפה בעמ' 319 לפרוטוקול).
151. השמאי ליפה העיד לפניי כי דרך הגישה לגלריה היא באמצעות מדרגות מתקפלות (עמ' 319 לפרוטוקול). בעניין זה, טען יוסי כי הגישה לגלריה היא באמצעות סולם מתקפל מברזל בעוד שהאחים שחם מתעסקים בהתקנת מדרגות מעץ (עמ' 344 לפרוטוקול). מעבר לאמירה סתמית זו, לא הוכח לפניי כי האחים שחם מתעסקים רק בעבודת מעץ (וכך גם לא עולה מהקבלה שצורפה על ידי החברות) או כי הם לא אלו שביצעו את עבודת פתיחת הגלריה והתקנת המדרגות הקיימות במוסך.
152. החברות לא רק שלא הזמינו לעדות נציג מטעם חברת שחם שיעיד כי הגלריה והמדרגות הותקנו בביתו של אלי אלא אף לא הציגו ראיה כלשהי לפיה החיוב אינו מתאים לגלריה הקיימת במוסך (וראו בעניין זה, עדותו של אדם בעמ' 473 לפרוטוקול ועדותו של ברוך בעמ' 621 לפרוטוקול). ויתרה מכך, החברות לא הביאו כל ראיה המוכיחה כי לאלי קיימת גלריה בבית ומדרגות המובילות אליה. אלי לא נשאל בעניין זה בחקירתו ועל כן גרסתו לא עורערה לעניין זה ואף חוזקה בהימנעות מחקירה.
153. למעשה הראיה היחידה שהוגשה בעניין זה היא קבלה בודדת מאת האחים שחם, שהופקה על שם המוסך. בנסיבות אלה, נאלץ גם אדם להודות כי לא ניתן לדעת מהקבלה שצורפה כי העבודות האמורות בוצעו בביתו של אלי (עמ' 473 לפרוטוקול).
154. גם המומחה לזר אשר בחן את טענות הצדדים בעניין זה, מצא כי אין לחייב את אלי בגין עבודות אלו, בטענה שהמסמכים המצויים בידו אינם מלמדים כי מדובר בעבודות פרטיות וכי הרכישות נרשמו כחלק מהרכוש הקבוע בספרי החשבונות של מי מהחברות.
155. אשר על כן, החברות לא עמדו בנטל ההוכחה הדרוש המוטל עליהם, להראות כי עבודת פתיחת הגלריה והתקנת המדרגות בוצעו בביתו של אלי, ולפיכך הנני דוחה את התביעה הנגדית לעניין זה.
ה. תגמולי מילואים
156. בתביעה שכנגד טענו החברות כי אלי היה נוהג למשוך בנוסף למשכורתו המלאה את תגמולי המילואים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.
157. אלי לא הכחיש כי כך נהג אך טען כי משיכה כפולה זו של הכנסה נעשתה בהסכמה, בדומה לסיכום שהושג עם ברוך לפיה יקבל משכורת מלאה גם אם נעדר מהעבודה מכל סיבה שהיא (סעיף 77 לתצהיר אלי).
158. הסכמה נטענת זו - כמו גם הסכמות רבות להן טען אלי, המעגנת לכאורה התנהלות בלתי חוקית (וראו את עדותו של הברמן בעמ' 70 לפרוטוקול, על פיה העיר לאלי בזמן אמת כי מדובר בהתנהלות לא תקינה) - לא עוגנה בכתב ונסתרה בעדויות הנתבעים.
159. אדם וברוך הצהירו בתצהיריהם כי מעולם לא נתנו את הסכמתם לכך שאלי יקבל גם משכורת וגם תגמולי מילואים מביטוח לאומי (סעיף 59 לתצהיר ברוך וסעיף 73 לתצהיר אדם). אדם עמד על הדברים במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 479 לפרוטוקול), שהיתה מהימנה בעיני. ברוך לא נחקר בסוגיה זו בחקירתו הנגדית, לרבות לגבי הטענה כאילו הושג עמו הסכם דומה, ובכך כרסום נוסף בגרסת אלי.