--- סוף עמוד 3 ---
לגמלאות (להלן – נירה); ואיריס כהן, מנהלת בית הספר יזרעאליה, אליו הועברה התובעת בתחילת שנת הלימודים תשע"ו (להלן – איריס).
4. לאחר שנתנו את דעתנו לכלל הראיות שהוצגו בפנינו ולכלל טענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להידחות.
תפקידיה של התובעת בבית הספר עד קיץ 2014
5. המנהלת החלה לשמש בתפקידה בתחילת שנת הלימודים תשע"ב, היינו מאז חודש 9/2011 (סעיף 4 לתצהיר המנהלת; סעיף 11 לכתב התביעה). במועד זה, שימשה התובעת כמורה במשרה מלאה בבית הספר מזה ארבע שנים, עת החלה ללמד בו בהיקף משרה זה בחודש 9/2007. ותק התובעת כמורה בבית הספר היה ארוך יותר, שכן לימדה בו במשרה חלקית כבר מ- 9/2002 במקביל להדרכה בבתי ספר אחרים בתחום כישורי השפה והשפה העברית (סעיף 7 לכתב ההגנה; סעיפים 6-7 לכתב התביעה; סעיפים 10 ו- 13 לתצהיר התובעת; עדות התובעת בעמוד 23 לפרוטוקול; סעיף 6 לתצהיר נירה). כאשר החלה המנהלת בתפקידה, לא שימשה התובעת מעולם כמחנכת בבית הספר. יצויין כי לפני הגעתה לבית הספר, שימשה התובעת כמחנכת כאשר לימדה בבתי ספר אחרים, כגון בבית ספר "נירים" (סעיף 8 לתצהיר התובעת; עדות התובעת בעמוד 23 לפרוטוקול). עד לתקופה בה החלה המנהלת את תפקידה, שימשה התובעת כמורה מקצועית, אחראית אולפן עולים וכרכזת בבית הספר (סעיף 8 לכתב התביעה).
6. התובעת טוענת כי הפניה אליה לשמש כמחנכת כיתה בבית הספר היתה בסוף שנת הלימודים תשע"א, ובאה ממי ששימשה אז כמנהלת בית הספר, אילאיל ענר ועל ידי מי ששימש אז מפקח בית הספר, יצחק אסולין. נטען כי התובעת הסכימה לכך ומאז שימשה מחנכת (סעיף 8 לכתב התביעה; סעיפים 27 ו- 29 לתצהיר התובעת). איננו מקבלים גרסה זו. אנו מעדיפים את גרסת הנתבעות לפיה התובעת סרבה לבקשות שהופנו אליה לשמש מחנכת כיתה, והסכימה לכך רק לאחר שהמנהלת נכנסה לתפקידה והבטיחה לה סיוע (סעיפים 8 ו- 29(ב) לכתב הגנה; סעיף 6 לתצהיר המנהלת). הטעם לכך שאנו מעדיפים את גרסת המנהלת הינו כי התובעת לא הוכיחה את טענתה כי הפניה לחנך כיתה באה מצידם של אילאיל ענר והמפקח אסולין. שני אלה לא העידו כאן. משכך, אנו מקבלים את גרסת המנהלת כי בשיחת ההיכרות שערכה עם התובעת עם כניסתה של המנהלת לתפקיד, הסבירה התובעת כי אינה רוצה לחנך כיתה בשל ניתוח שעברה בכף היד לפני כמה שנים, שיקשה עליה בסידור
--- סוף עמוד 4 ---
הכיתה, והזכירה את עברה כמדריכה. המנהלת הסבירה לה כי בית הספר הוא קטן וצרכיו באותו מועד חייבו כי התובעת תחנך כיתה. המנהלת הבטיחה לתובעת סיוע בכל שיידרש, והתובעת הסכימה לבסוף לשמש מחנכת כיתה (סעיף 8 לתצהיר המנהלת). גרסת המנהלת זוכה לתמיכה ממכתב מזמן אמת, מחודש 8/14, שכתבה לנירה (נספח לה1 לתצהיר התובעת).