7. החל משנה"ל תשע"ב, חינכה התובעת את אותה כיתה. מדובר בכיתה בת 16 תלמידים, מתוכם ילדה אחת עם ליקוי בריאותי (מכתב המנהלת לנירה מחודש 8/14, נספח לה1 לתצהיר התובעת).
המכתבים האנונימיים
8. התובעת טוענת כי כבר מיומה הראשון לעבודה של המנהלת, סימנה אותה המנהלת והחליטה כי אינה רוצה אותה בבית הספר ולכן פעלה מאחורי גבה כדי להעבירה מתפקידה. נטען כי המנהלת אמרה זאת בדיון משותף של משרד החינוך והסתדרות המורים בסוף חודש 8/15 (סעיף 14 לכתב התביעה). בכתב ההגנה מוכחשת הטענה ונטען כי כל מה שאמרה המנהלת בדיון בהסתדרות הוא כי כבר מתחילת דרכן המשותפת היא והתובעת לא הסכימו ביניהן (סעיף 29(ו) לכתב הגנה). הטענה בכתב ההגנה מקובלת עלינו, ואנו דוחים את טענת התובעת. יש לקבוע כי התובעת לא הוכיחה שהדברים המיוחסים על ידה למנהלת, נאמרו על ידי המנהלת. אין כל הגיון שהמנהלת תאמר דברים אלו. ככל שהדברים נכונים, נשאלת השאלה מדוע ההעברה היזומה של התובעת בוצעה רק בסוף שנת הלימודים תשע"ה, היינו ארבע שנים לאחר תחילת כהונת המנהלת. הדברים המיוחסים למנהלת על ידי התובעת גם לא עולים בקנה אחד עם טענת התובעת כי בשנים הראשונות לכהונת המנהלת, שיבחה אותה המנהלת על תפקודה המקצועי, וכי היחסים ביניהן היו טובים (סעיפים 35 ו- 39 לתצהיר התובעת; עדותה בעמוד 29 לפרוטוקול).
9. לקראת סוף שנת הלימודים תשע"ד ביקשה המנהלת שהתובעת לא תמשיך לחנך כיתה שאותה כבר חינכה, אלא ביקשה להעבירה לחינוך כיתה אחרת. התובעת לא היתה מעוניינת בכך; ההורים פעלו כדי להשאיר את התובעת בכיתה המקורית; ובסוף החליטה המנהלת שלא להעביר את התובעת לכיתה אחרת (סעיף 16 לכתב התביעה; סעיף 29(ח) לכתב ההגנה; סעיפים 44-47 לתצהיר התובעת). לא הוכחה טענת התובעת כי המנהלת ביקשה לשבצה לחינוך כיתה שהיתה קשה (עדות נירה
--- סוף עמוד 5 ---
בעמוד 41 לפרוטוקול). יש לקבוע כי נכונותה של המנהלת לחזור בה מכוונתה להעביר התובעת לחינוך כיתה אחרת, מוכיחה שהמנהלת לא "סימנה" את התובעת מההתחלה, אלא שהחלטותיה היו ענייניות. באותו מועד, המצב בבית הספר היה כזה שהתובעת התאימה לחינוך הכיתה. גם ועד ההורים בכיתה היה מרוצה באותה עת מהתובעת. אלא שבכל אלה אין להראות כי לקראת תחילת שנת הלימודים תשע"ה היה המצב בבית הספר זהה. אין באלה להראות גם שהחלטת המנהלת בקיץ 2014 שלא לשבץ את התובעת לחינוך כיתה, היתה שגויה. זאת ועוד. גם אם ההורים של תלמידי הכיתה היו מרוצים בסוף שנת הלימודים תשע"ד מהתובעת כמחנכת, אין בכך להצביע בהכרח שהיא התאימה לחינוך הכיתה.