20. טענות התובעת בתצהירה לגבי דברים שאמרה לה ל' (סעיפים 90-92 ו -94 לתצהיר התובעת) הם בגדר עדות מפי השמועה ואין לייחס להם, בנסיבות המקרה כאן, משקל כלשהו. עיון בתמליל השיחה בין ל' לבין המנהלת, נירה והמפקחת לויתן (נספח י"א לתצהיר התובעת) – תמליל אשר הנתבעות לא הכחישו כי משקף את הדברים שנאמרו באותה שיחה – מעלה כי השיחה התקיימה ב- 26.5.14. על מנת שלא לפגוע מעבר לצורך בפרטיותה של ל', לא מצאנו לפרט את חילופי הדברים בתמליל. לאחר שעיינו בו בפירוט ניתן לומר כי הדברים שהוחלפו שם ביטאו בין היתר – נכון למועד שבו נאמרו – הבדלים בתפיסות החינוכיות של ל' ושל המנהלת (עמודים 10 ו- 20 לתמליל, למשל); והבדלים באופן בו נתפס יחסה של המנהלת אל ל'
--- סוף עמוד 9 ---
(עמודים 15 ו- 17 לתמליל). נבחנה שם השאלה האם לאור הבדלים אלו אפשר להמשיך לעבוד ביחד (עמודים 25-26 לתמליל) וכן האפשרות לקיים הליך שיגשר על ההבדלים בתפיסות (עמודים 30-31 ו- 40-42 לתמליל). נכון שבמהלך השיחה העלתה המפקחת לויתן את ענין המכתבים האנונימיים, כדוגמה לבעיה בקולגיאליות בבית הספר, תוך שהיא מציינת במפורש כי הדבר לא קשור אישית ל-ל' אלא לתרבות בבית הספר (עמודים 28-29 לתמליל). הוצע ל-ל' לשקול האם היא נשארת בבית הספר בנסיבות הקיימות, אולם הדבר הועלה בצורה עדינה ולא היוותה את עיקר השיחה. לא הוכח כל קשר בין סוגיה זו, של בחינת אפשרות לעבור לבית ספר אחר, לבין המכתבים האנונימיים. ההיפך הוא הנכון. מהתמליל עלה כי המנהלת, נירה והמפקחת לויתן התנהלו בענייניות כלפי ל', ולא פעלו כלפיה בשל מניעים לא ענייניים עקב חשד – כטענת התובעת - שכתבה את המכתבים האנונימיים (עדות התובעת בעמוד 27 לפרוטוקול). בסופו של דבר ל' לא הועברה לבית ספר אחר. התובעת לא טוענת אחרת. אילו נכונה היתה טענת התובעת כי העברתה לבית ספר אחר נבעה בשל כך שחשדו בה – בתובעת – כמי שעומדת מאחורי המכתבים האנונימיים, ניתן היה לצפות שגם ל' תועבר לבית ספר אחר. עצם העובדה שהדבר לא קרה, מפחיתה אף היא מהמשקל שיש ליתן לגרסת התובעת.
21. על פי התובעת, במקרה של המורה ל' התקיימה עם ל' שיחה מקדימה ומכבדת לגבי אפשרות העברתה לבית ספר אחר, ואילו לתובעת לא ניתנה הזדמנות לשיחה כזו טרם קבלת ההחלטה על ההעברה (סעיף 89 לתצהיר התובעת). יש לדחות את הטענה. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. במקרה של התובעת, כפי שנפרט בהמשך, חשה המנהלת ששיחה כזו לא תעזור. לעומת זאת, במקרה של ל', חשבו נירה, המפקחת לויתן והמנהלת, כי תיתכן אפשרות לגשר על הפערים.