דיון ומסקנות
49. המסגרת הנורמטיבית:
בעקבות הרפורמה במס הכנסה - תיקון מס' 132 לפקודה שתחולתה החל מה-1/1/2003, עליה המליצה "ועדת רבינוביץ", עלה, בין היתר, הצורך להסדיר גם את נושא מיסוי הנאמנויות, שכן, אלמלא הוסדר עניין זה היו הנאמנויות מותירות פרצה רחבה מדי בשיטת המיסוי הפרסונלית שנכללה ברפורמה האמורה.
בעקבות המלצת "ועדת רבינוביץ" הוקמה "ועדת ישראלי" שבראשה עמדה הגב' פרידה ישראלי, רו"ח והחברים בה היו: משה אשר, עו"ד (רו"ח), טארק בשיר, עו"ד (רו"ח), טליה דולן-גדיש, עו"ד, אלכס הילמן רו"ח, חיה ויטלסון, עו"ד, מאיר לינזן, עו"ד, אלון קפלן, עו"ד, ארז שגיב, עו"ד (רו"ח), ירון שידלו, עו"ד (רו"ח), יגיר בלזר, רו"ח ושי דובר, רו"ח.
המלצות "ועדת ישראלי" (שבין חבריה היו אנשי רשות המיסים, אנשי היועץ המשפטי לממשלה ואנשי המגזר הפרטי), פורסמו בדוח הועדה למיסוי נאמנויות, תמוז תשס"ג - יולי 2003.
בעקבות "ועדת ישראלי" ולאחריה "ועדת קפוטא-מצא" (ראה גם בהמשך בפרק ההיסטוריה החקיקתית בהמשך), "הוכנס" לפקודת מס הכנסה פרק רביעי 2 (להלן - "פרק הנאמנויות שבפקודה") וזאת במסגרת תיקון מס' 147 לפקודה (ס"ח 2023 מיום 10/2/05), וזאת בתחולה מיום 1/1/2006.
50. להלן ציטוטים מתוך פרק הנאמנויות ( כולל תיקונים מאוחרים יותר שנוספו לאחר תיקון 147), הרלוונטיים לענייננו:
"בסעיף ההגדרות - סעיף 75ג':
"נאמנות קרובים" - נאמנות כאמור בסעיף 75 ח1(ב)
"נאמנות תושבי ישראל" - נאמנות כאמור בסעיף 75 ז'
"נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל.....
..........
"נאמנות נהנה תושב ישראל" - נאמנות כאמור בסעיף 75ח'1...
נאמנות תושבי ישראל - סעיף 75ז':
(ב) בנאמנות תושבי ישראל יראו את הכנסת היוצר כהכנסתו של הנאמן ואת נכסי הנאמן כנכסיו של היוצר. בנאמנות תושבי ישראל שכל יוצריה נפטרו...... ......
(ד) הקנייה לנאמן בנאמנות תושבי ישראל על ידי יחיד, שנעשתה בלא תמורה, לא תיחשב כמכירה לענין הוראות חלק ה'
(ה) .......
נאמנות נהנה תושב ישראל ונאמנות קרובים - סעיף 75 ח1:
(א) נאמנות נהנה תושב ישראל היא נאמנות שממועד יצירתה ועד שנת המס כל יוצריה הם תושבי חוץ ובשנת המס יש בה נהנה אחד לפחות שהוא תושב ישראל...
(ב) נאמנות קרובים היא נאמנות נהנה תושב ישראל שבין כל יוצריה לבין כל הנהנים תושבי ישראל בה מתקיימים יחסי קרבה, כמפורט בפסקאות (1) (2)
(ג) על נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נאמנות קרובים יחולו ההוראות החלות על נאמנות תושבי ישראל, ואולם ... יראו את הכנסות הנאמן כהכנסותיו של יחיד תושב ישראל... ... ...
(ו) לעניין הוראות חלק ה', בהקניה לנאמן בנאמנות קרובים, יראו את הנכס כאילו הועבר במישרין מהיוצר לנהנה.....". (ההדגשות - לא במקור).
51. להלן ציטוטים רלוונטיים מתוך חוק מיסוי מקרקעין הרלוונטיים לענייננו:
"הגדרת "מכירה" (סעיף 1 לחוק):
"מכירה לעניין זכות במקרקעין, בין בתמורה ובין ללא תמורה -
(1) הענקתה של זכות במקרקעין, , העברתה או ויתור עליה.
(2) הענקתה של זכות לקבל זכות במקרקעין וכן העברה או הסבה של זכות לקבל זכות במקרקעין או ויתור עליה.
(3) ........
(4) .........
סעיף 3 לחוק, ההקניה לנאמן, אפוטרופוס וכו':
"הקניית זכות במקרקעין או זכות באיגוד לנאמן, לאפוטרופוס, למפרק או לכונס נכסים מכח פקודת פשיטת הרגל, 1936, פקודת החברות, פקודת האגודות השיתופיות, פקודת המסחר עם האויב, 1939, חוק נכסי נפקדים, תש"י - 1950, או חוק נכסי גרמנים, תש"י - 1950 ,או לחברה כהגדרתה בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו - 2006, או לגוף שנקבע לפי סעיף 64(ג) לאותו חוק - אינה 'מכירת זכות במקרקעין' או 'פעולה באיגוד' לעניין חוק זה; ובמכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד על ידי מי שהוקנתה לו כאמור, יחושב המס, לרבות לפי סעיף 7א, כאילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שממנו הוקנתה".
סעיף 69 - העברה מסוימת של זכות מנאמן:
"(א) מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, יהיו פטורות מס.
(ב) לענין סעיף זה -
"נאמן" - אדם המחזיק בשמו הוא שביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד;
"נהנה" - אדם שבשבילו מוחזקת הזכות האמורה.
(ג) לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי סעיף 73(ו), 74 או 119, הכל לפי העניין, ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור."
סעיף 74 - הודעה על נאמנות:
"כל אדם הרוכש בשמו הוא בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, בטופס שקבע המנהל, תוך שלושים יום מיום הרכישה, כי רכש את הזכות בשמו הוא בשביל אחר, ומשיודיע כך יראו אותו כנאמן לעניין סעיף 69."
(ההדגשות-לא במקור)
מיסוי נאמנויות בחוק מיסוי מקרקעין
52. עינינו הרואות כי שני סוגי "נאמנויות" בלבד נדונות בחוק מיסוי מקרקעין:
הראשון: הקניית מקרקעין לנאמנים מסוימים או לאפוטרופוסים מכח חיקוקי דין מסוימים המנויים בסעיף 3 לחוק (כפי שצוטט לעיל).
השני: העברת זכות במקרקעין מנאמן לנהנה שבסעיפים 69 ו-74 לחוק מיסוי מקרקעין. המדובר בנאמן אשר רוכש מראש בשמו הוא בשביל פלוני זכות במקרקעין לנהנה ספציפי וידוע כבר בעת הרכישה. הנאמן במצב כזה הינו למעשה שליח של הנהנה מבחינת ידו הארוכה של המשלח\הנהנה (נאמנות מסוג שליחות ESCROW ).
אין בחוק מיסוי מקרקעין כל התייחסות לסוגי נאמנות אחרים כגון: הקניית נכסים מהיוצר לנאמנות (גם כאשר אין נהנים ספציפיים וידועים בשלב ההקניה) בהתאם לפרק הנאמנויות שבפקודה, החלפת נאמנים, שינוי בזהות הנהנים (גריעה ו/או תוספת) וחלוקת נכסים מהנאמנות לידי הנהנים. אין בסעיף 69 לחוק לתת מענה לסוגיה זו, שכן סעיף זה פוטר ממס את העברת הנכס מהנאמן לנהנה לאחר שהנכס נרכש מראש ע"י הנאמן עבור נהנה ספציפי וידוע.
האם סעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין מתייחס אך ורק לנאמנים מכח אותם חיקוקים המנויים בסעיף עצמו ומהווה רשימה סגורה?
53. סעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין קובע שורה של מקרים שבהם, למרות שישנה העברת זכות במקרקעין, היא לא תיחשב כ"מכירה". המשותף למקרים אלו הוא שהמדובר בנציגים ממונים מכח דין לנהל את ענייניו של הנישום. למעשה, מדובר בנציג שהוא מעין "נאמן" של הנישום הממונה מכח דין, כאשר מהותית ההעברה לאותו "נציג" אינה משקפת שינוי כלכלי בהחזקת הזכויות, שכן הנציג פועל בשמו של הבעלים המקוריים.
לולא הוראה מפורשת זו של המחוקק, העברה כזו הייתה אמורה להילכד בהגדרה הרחבה של "מכירה" שבסעיף 1 לחוק, אלא שהמחוקק לא ראה לכך צידוק, לאור אופיו הכלכלי של החוק.
סעיף 3 מתייחס לרשימה של חיקוקים שבמסגרתם העברת זכות במקרקעין לנציג שמונה על פיהם לא תיחשב כמכירה, והשאלה שהתעוררה היא - האם רשימת החיקוקים היא רשימה סגורה, או שניתן להוסיף לרשימה זו גם "נאמנים" על פי דין מכח חיקוקים אחרים, כגון: העברה לאפוטרופוס מכח מינוי שנעשה נעשה על פי חוק האפוטרופוס הכללי ולא על פי החיקוקים שמנויים בסעיף 3 לחוק ?
בית המשפט העליון במספר פסקי דין קבע כי המדובר ברשימה סגורה. ראה ע"א 424/91 עוה"ד תוסיה כהן וזאב קס בתורת כונסי הנכסים של המנוחים אבא ומשה מזרחי ז"ל [פורסם בנבו] (מיסים ז/3), וכן ראו בע"א 7816/06 עו"ד יעקב מ. בויאר עזבון המנוח דוד מרמלשטיין ז" ואח' [פורסם בנבו].
וראה גם דברי המלומד פרופ' נמדר בספרו מס שבח מקרקעין, חלק ראשון, בסיס המס, חושן למשפט, מהדורה שביעית 2012, בעמ' 342:
"סעיף 3 מדבר אך ורק בנציגים על פי דין שמונו מכח דברי החקיקה הספציפיים המפורטים בסעיף. בית המשפט קבע כי רשימת חוקי ההקנייה הקבועה בסעיף היא רשימה סגורה ולא ניתן להוסיף עליה הקנייה לנציגים על פי דין אחרים". (ההדגשות לא במקור).
54. דעה שונה לפיה, כיום, לאחר חקיקת חוק הנאמנות שנחקק בשנת 1979, אין המדובר ברשימה סגורה סבורים המלומדים עו"ד ירדנה סרוסי ועו"ד מאיר מזרחי במאמרם "העברת זכות במקרקעין לידי נאמן - עסקה במקרקעין" (פורסם בגלובס 23/2/2006), וכך נאמר ,בין היתר, באותו מאמר:
"למרות שיצירת נאמנות אינה מופיעה ברשימת ההעברות הפטורות שבסעיף 3 לחוק, הרי ,שלדעתנו, ראוי לראות אותה כחוסה תחת ההעברות שבסעיף 3 שאינן יוצרות אירוע מס לעניין החוק... ... . ...בפרשת עו"ד שלמה תוסיה כהן (ע"א 424/91) קבע בית המשפט העליון, כי את סעיף 3 לחוק יש לפרש בלשון דווקנית, כך שרק ההעברות המנויות במפורש בסעיף ייהנו מהוראות הפטור ולא ייחשבו כאירוע מכירה. במקרה זה נדחתה טענת כונסי הנכסים שמונו מכח תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, כי מכירת נכסי מקרקעין על ידם נכנסת לגדרי הפטור האמור בסעיף 3 לחוק. לדעתנו, יצירת נאמנות בנכסי מקרקעין ראויה להיכלל ברשימת ההעברות הפטורות בסעיף 3 לחוק, למרות מסקנת פסק הדין בעניין עו"ד שלמה תוסיה כהן. בכל אותם המקרים בהם דן פסק הדין, ניתן לטעון כי המחוקק בחר שלא להכניסם לרשימת סעיף 3 לחוק. לעומת זאת, חוק הנאמנות נחקק רק בשנת 1979, כ-16 שנים לאחר חקיקת החוק, כך שהיעדרותו מסעיף 3 לא הייתה מכוונת.
לכן התכלית שביסוד סעיף 3 לחוק, על פיה ניתן לפטור את ההעברות המנויות באותו סעיף, משמשת גם למתן הפטור של יצירת נאמנות על פי חוק הנאמנות, קרי, העברות חסרות כל תוכן כלכלי, בהן פועל נציג בשם בעל הזכות ונכנס בנעליו.
נדגיש, כי גם לא ניתן ללמוד מהוראות סעיף 69 לחוק. לענייננו, סעיף 69 לחוק פוטר ממס את העברת הנכס מהנאמן לנהנה לאחר שהנכס נרכש על ידי הנאמן עבור הנהנה. סעיף זה לא נותן מענה לשאלת הפטור ממס, כאשר לא נעשית פעולת "מכירה" והנכס מוקנה לנאמן על מנת שיחזיק בו וינהל אותו לטובת נהנה או למטרה אחרת. לכן, במקרה של יצירת נאמנות, האכסניה הנכונה למתן הפטור היא בסעיף 3 על פיו יצירת נאמנות לא יוצרת אירוע מס), ולא בסעיף 69 לחוק. המסקנה היא, שלמרות שיצירת נאמנות אינה מופיעה ברשימת ההעברות הפטורות שבסעיף 3 לחוק הרי ,שלדעתנו ,ראוי לראות אותה כחוסה תחת ההעברות שבסעיף 3, שאינן יוצרות אירוע מס לעניין החוק.
כפועל יוצא, עצם יצירת הנאמנות אינה מהווה אירוע מס, ובעת מכירת הנכס על ידי הנאמן רואים את היוצר כאילו הוא המוכר לצורך קביעת המדדים הרלוונטיים לחישוב המס...".
(ההדגשות - לא במקור).
גם מפסק דינה של ועדת הערר בעניין שליק משה (ע"ש 6077/97 [פורסם בנבו] - פורסם במיסים יג/3) עולה, "לכאורה", כי הועדה מוסיפה לסעיף 3 גם מינוי אפוטרופוס על פי חוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח - 1978 למרות שחיקוק זה לא מופיע בין החיקוקים המנויים בסעיף 3, וכך אומרת הועדה, בין היתר:
"מסעיף 3 לחוק הנ"ל עולה כי הקניית הזכויות מן הבעלים לנאמן, אפוטרופוס, מפרק או כונס נכסים לפי רשימת החוקים שפורסו בסעיף, שהיא רשימה שאין להוסיף עליה, אינה מהווה "מכירת זכות במקרקעין" על פי החוק הנ"ל. ההצדקה שלא לראות בכל ההעברות הנ"ל כמכירה, הינה כי לפי פשוטם של דברים הזכות נותרה בידי אותו אדם או הועברה לנציגו החוקי שאינו נחשב בעיני החוק לאדם אחר...".
וממשיכה וקובעת הוועדה:
הוא הדין לגבי מסירת החלקה לניהולו של האפוטרופוס הכללי שמינויו נעשה שלא על פי אחד מדברי החקיקה המנויים בסעיף 3 לחוק הנ"ל, אלא על פי פקודת האפוטרופוס הכללי 1944 שהוחלפה בחוק האפוטרופוס הכללי תשל"ח 1978. מבחינת החוק הנ"ל אין כל משמעות או נפקות לאירוע של מנוי האפוטרופוס הכללי. מנוי זה שנועד לניהול ולשמירת הזכויות בחלקה הנ"ל שהייתה כנראה בבחינת נכס עזוב, אינו מהווה מכירה של זכות במקרקעין וניתן היה לסיימו, בין היתר, לבקשת הבעלים המוכיחים להנחת דעת האפוטרופוס שהם רשאים לקבל את החלקה לחזקתם".
(ההדגשות - לא במקור).
האם סעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין מהווה "הסדר שלילי" לגבי הקנייה לנאמן לפי חוק הנאמנות ולפי פרק הנאמנויות שבפקודה ?
55. "הסדר שלילי" הוא מצב משפטי בו נושא מסוים לא הוכנס לדין באופן מודע ובכוונה תחילה על ידי המחוקק. המטרה של המחוקק היא אי-החלת אותו דין על המקרה, ולכן מדובר בשתיקה מכוונת. נהוג לכנות את ה"הסדר השלילי" כ -"שתיקה מדעת". הסדר שלילי אינו כדין חסר (לאקונה) ואין להקיש עליו ממקרים דומים.
וכדברי בית המשפט העליון (כב' השופטת אילה פרוקצ'יה) בע"א 9333/02 [פורסם בנבו]:
"הסדר שלילי מתקיים כאשר מהעניינים שהמחוקק הסדירם במפורש בחוק משתמע בעליל ובמכוון. הדבר שונה ביחס לעניינים שלא נכללו תחת כנפי ההסדר שבחוק. ...מהסדר חיובי יילמד הסדר שלילי רק אם הדבר מתחייב על פי תכלית החקיקה כפי שהיא נלמדת מהחוק". (ההדגשות - לא במקור).
פס"ד מוביל וחשוב בעניין ה"הסדר השלילי" ניתן למצוא בע"א 2622/01 עליזה לבנון נגד מנהל מס שבח מקרקעין [פורסם בנבו] (פורסם במיסים יז/5) ושם קבע בית המשפט העליון כי אין בהסדר חיובי בנושא מסוים כדי ליצור בהכרח הסדר שלילי באותו נושא בהקשר אחר, וכך אומר, בין היתר, כב' הנשיא דאז, אהרון ברק:
"השאלה הראשונה הניצבת לפנינו הינה, אם תיקון תשנ"ד בעניין הפטור המיוחד ממס שבח, צריך להתפרש, מתוכו הוא, כשולל פטור במקרה של עיסקה בנכס שאינו דירת מגורים ? לדעתי, התשובה על שאלה זו היא בשלילה. את ההסדר החיובי לעניין הפטור ממס בגין דירת מגורים אין לפרש כהסדר שלילי לעניין שלילת הפטור בגין נכס שאינו דירת מגורים. אמת, לעיתים, ניתן לפרש הסדר חיובי בעניין פלוני כהסדר שלילי בעניין אלמוני. כך, למשל, חוק השליחות, התשכ"ה - 1965, קובע כי "כל אחד כשר להיות שלוח לפעולה שהוא עצמו בר דעת לעשותה" (סעיף 4). מההסדר (החיובי) של החוק, לפיו מי שהינו בר דעת לעשות פעולה כשיר לשמש שלוח לעשייתה, מתבקש הסדר שלילי, לפיו מי שאינו בר דעת לעשות פעולה אינו כשיר לשמש שלוח.... הסקה זו מה"הן" של החוק על ה"לאו" שלו (unius est exclusion alteruus expression) נעשית רק מקום שהדבר מגשים את תכלית החקיקה..." (ההדגשות - לא במקור).
וראה גם פסקי דין נוספים של בית המשפט העלין בנושא זה: פס"ד בענין פי גלילות-ע"א 04\8301 [פורסם בנבו] (פורסם במיסים כא\6) ופס"ד בענין שריג אלקטריק -ע"א 06\10691 [פורסם בנבו] (פורסם במיסים).
56. סעיף 3 המקורי לחוק חוקק עם חקיקתו של חוק מס שבח מקרקעין בשנת 1963, זמן רב לפני חקיקתו של חוק הנאמנות, תשל"ט - 1979 (פורסם בס"ח 941 מיום 3/7/1979) (להלן -"חוק הנאמנות") ולפני חקיקת פרק הנאמנויות שבפקודת מס הכנסה בשנת 2005. המחוקק לא "ראה" אז את חוק הנאמנות ואת פרק הנאמנויות שבפקודה והתייחס רק אל ההעברות לנאמן וכיוצ"ב מכח חיקוקי דין מיוחדים ולא לנאמנות שלפי חוק הנאמנות ולפי פרק הנאמנויות שבפקודה, היות וחוק זה לא היה קיים בעת חקיקת סעיף 3.
האם אי-אזכור של נאמנות לפי חוק הנאמנות ומאוחר יותר לפי פרק הנאמנות שבפקודת מס הכנסה, מהווה הסדר שלילי? האם ניתן לומר שהמחוקק בכוונה תחילה ובמכוון, ביקש לקבוע קביעה לפיה בנאמנות לפי חוק הנאמנות (לפי ההסדר של פרק הנאמנות שבפקודה) הסדר שונה, לפיו הקנייה לנאמן תיחשב כמכירה, כאשר הרציונל נשאר אותו רציונל שהזכות במקרקעין, כלכלית נותרת בידי היוצר (המעביר) או לכל היותר מועברת לנציגו החוקי, אף על-פי שמבחינה משפטית הנכס מועבר לנאמן?
לדעתי, התשובה היא שלילית. אין לראות בכך "הסדר שלילי" מהסיבה שלא יעלה על הדעת לשלול את ההסדר הקיים בסעיף 3 לחוק גם לגבי חיקוק שחוקק מאוחר יותר עם אותו הגיון ורציונל ולטעון שהמחוקק במתכוון ומדעת התכוון לחייב במס הקנייה כאמור. לשון אחר, אומנם סעיף 3 לחוק מונה רשימה סגורה של הקניות מכח חיקוקים שונים כאשר חוק הנאמנות אינה אחד מהם, אולם העובדה לפיה בעת חקיקת סעיף 3, עדיין טרם בא לעולם כלל חוק הנאמנות ופרק הנאמנויות שבפקודה גוזרת את המסקנה לפיה לא ניתן לייחס למחוקק קביעת "הסדר שלילי" לגבי חוק שהוא כלל לא היה מודע אליו באותה העת.
האם ההוראה בפרק הנאמנויות שבפקודה, לפיה הקנייה לנאמן לא יראו אותה כמכירה לעניין חלק ה' לפקודה, מהווה הסדר שלילי?
57. סעיף 75ז(3) לפקודה קובע כי "בהקנייה לנאמן בנאמנות תושבי ישראל על ידי יחיד, שנעשתה בלא תמורה, לא תיחשב המכירה לעניין הוראות חלק ה' לפקודה". האם ניתן לומר כי המחוקק בשתיקתו ,לגבי חוק מיסוי מקרקעין ,התכוון בעליל ובמכוון לומר כי לעניין חוק מיסוי מקרקעין ההקנייה תיחשב כ"מכירה" וכי כוונה זו עולה מתכלית החקיקה ?
התשובה, לדעתי, הינה שלילית, מהטעמים של תכלית החקיקה, הרמוניה בחוקי המס ועוד כמפורט בהמשך:
תכלית החקיקה - הקדמה
58. את תכלית החקיקה נוכל ללמוד מדו"ח הוועדה למיסוי נאמנויות שפורסם בחודש יולי 2003 (להלן - "ועדת ישראלי"). מדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון 147 ומתוך פרוטוקולי הדיון בוועדת הכספים לאישור הצעת החוק לתיקון 147 לפקודה, (כאשר הדיונים בקשר לפרק הנאמנויות היו ב-20-21/7/2015) כמו גם מהגיונו הפנימי של החוק.
59. בטרם ננסה להתחקות אחר תכלית החקיקה, נסקור בקצרה את ההיסטוריה החקיקתית של חקיקת פרק רביעי 2 לפקודה (פרק הנאמנויות) היות ויש בה כדי לשפוך אור בנושא זה.
ההיסטוריה החקיקתית
60. ביום 1.1.2003 נכנסה לתוקפה הרפורמה במס (תיקון מס' 132 לפקודה) שקבעה מעבר לשיטת מיסוי על בסיס פרסונאלי, להבדיל מבסיס טריטוריאלי. הועדה לרפורמה במס הכנסה ("ועדת רבינוביץ"), שהמלצותיה התפרסמו ביום 12.6.2002, קבעה כי בשל מורכבותה והיקפה של סוגיית הנאמנות, לא היה סיפק בידה לדון בסוגיה. עם זאת, המליצה ועדת רבינוביץ לבחון את הסדרי המיסוי הראויים לנאמנויות ובמידת הצורך לקבעם בחקיקה ראשית.
בעקבות המלצת "ועדת רבינוביץ" הוקמה "ועדת ישראלי" (בראשות רו"ח פרידה ישראלי), שתפקידה היה לבחון את דיני הנאמנויות הנוהגים בישראל ובמדינות זרות עיקריות, לבחון את הפרקטיקה הנוהגת בנושא הנאמנויות ולהמליץ בעניינים הבאים: קביעת הסדרי מיסוי לנאמנויות (בדגש על נאמנויות שנוצרו על פי דינים של מדינות זרות) וקביעת הסדרי דיווח לגבי הגורמים השונים בנאמנויות (יוצר הנאמנות, הנאמן והנהנה) ו"הרחבת הרשת" בנושא זה.
61. ביום 24.7.2003 הגישה "ועדת ישראלי" את המלצותיה. בדוח הועדה נכתב כי בתחילה לא היה מוסד הנאמנות שכיח בישראל מסיבות שונות, אולם עם השינויים וההתפתחויות שחלו, ובהם צבירת עושר של משפחות בישראל, הסרת הפיקוח על מטבע חוץ וחשיפה למוסד הנאמנות בחו"ל, התעורר הצורך בהסדר כולל ומקיף של מיסוי נאמנויות.
62. בחודש מרץ 2005 החלה ועדה משותפת של מנהל הכנסות המדינה ורשות המיסים לגבש תכנית רב-שנתית להמשך הרפורמה במערכת המיסים. בראש הועדה עמדו עו"ד מאיר קפוטא ורו"ח ג'קי מצא ("ועדת קפוטא-מצא"). דוח הועדה שהוגש לשר האוצר דאז, מר בנימין נתניהו, ביום 1.6.2005, התייחס למספר רב של נושאים ובהם נושא הנאמנויות. ועדה זו המליצה כי מיסוי הנאמנויות יוסדר בהתאם להמלצות ועדת ישראלי בכפוף לשינויים שונים, שהמרכזי שבהם יהיה קביעת תוצאות המיסוי בהתאם לתושבות יוצר הנאמנות ולא בהתאם לתושבות הנהנה.
כמו כן המליצה הועדה, במסגרת השינויים האמורים, כי הקניית נכסים לנאמנות ע"י יחיד (היוצר), לא תהווה אירוע מס (וזאת בניגוד להמלצת ועדת ישראלי) ובחלוקת הנכסים לנהנים יראו את החלוקה כאילו מדובר בהעברה של יוצר הנאמנות לנהנים, ובמקום בו קיים פטור בשל העברה ישירה ללא תמורה מהיוצר לנהנה, יחול פטור על חלוקת הנכסים (כגון: פטור במתנה לקרוב וכיוצ"ב).
63. ביום 4.7.2005 פורסמה ברשומות הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה - 2005 ובה נכלל גם ההסדר המוצע בנושא מיסוי נאמנויות והוא הבסיס לפרק רביעי 2 בפקודת מס הכנסה (פרק הנאמנויות) (ה"ח הממשלה התשס"ה 186, 914 בעמ' 931).
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "מוצע להוסיף לפקודה פרק שבו ייקבעו הוראות לעניין 'מיסוי נאמנויות' וזאת על רקע הרפורמה במס הכנסה משנת 2003 אשר החילה על תושבי ישראל את שיטת המיסוי הפרסונאלי".
ביום 11.7.2005 נדונה הצעת החוק בכנסת בקריאה ראשונה. בימים 20-21.7.2005 דנה ועדת הכספים של הכנסת בהצעת החוק בכל הקשור לפרק הנאמנויות. ביום 25.7.2005 התקבל תיקון 147 לפקודה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית וביום 10.8.2005 הוא פורסם ברשומות (ס"ח התשס"ה - 2023, בעמ' 766).
64. למען שלמות התמונה: לאחר תיקון 147 נוספו לפרק הנאמנויות תיקונים נוספים כגון תיקון מס' 165 (פורסם ביום 11/6/2008) שהינו תיקון משלים לתיקון 147, תיקון 168 (פורסם ביום 16/9/2008), תיקון 197 (ס"ח 2405 מיום 9/8/2013) שבמסגרתו הורחב בסיס המס של מיסוי נאמנויות, נסגרו פרצות מס ונוספו חובות דיווח בסעיף 131 לפקודה הקשורות לנאמנויות. בין היתר ,הוספה גם הגדרה לגבי "נאמנות קרובים". תיקון 223 (ס"ח 2548 מיום 7/4/2016) הדן בחובת הגשת דוח על ידי יחיד שהוא נהנה בנאמנות הוא האחרון בסדרת התיקונים בפרק זה, נכון להיום.