130. בהתאם לסעיף 20ב(א) הנ"ל, הפרת תנאים ברישיון העסק עלולה להוביל למסקנה, לפיה הנאשמים לא נמנעו מכל פעולה העלולה לגרום לזיהום מים. מעבר לכך, הנאשמים הביאו להזרמת תשטיפים בתוך המטמנה, ואף מחוצה לה, וזאת, בין היתר, באמצעות פעולה יזומה של התזת רכז תשטיפים על פני תאי הטמנה סגורים, וזאת כעולה מעדות העד בן עמי (פרוטוקול מיום 16.5.18, עמ' 22, שורות 20-26):
"הנושא של התשטיפים והזרימה שלהם החוצה הם לא מתפעול לקוי, אלא מפעולה יזומה של אנשי המטמנה שגרמה ליציאה של זה, הם התיזו רכז תשטיפים על פני תאים סגורים, והפעולה היזומה של המטמנה. כשיש הרבה תשטיפים ולא מצליחים לטפל בהם מחפשים דרכים יצירתיות לטפל בהם. או שלוקחים את זה ונותנים לזה להתאדות, לפעמים זה מספיק, ולפעמים צריך להתקין עוד מתקן ניקוז. המתקן הזה אצליהם לא צלח וכשהוא לא צלח נשאר להם יותר מידי תשטיפים ואז הם פשוט הזרימו אותם על גבי התאים הסגורים כדי לנסות לאדות אותם, אבל זה לא צלח כי התאים הסגורים הם לא אמורים לשמש למטרה זו"
אני לוקח בחשבון, שדברי העד נאמרו מבלי שהומצאו הוכחות וממצאים בעניין זה, וברור שאילו הייתה זו הראייה היחידה לזליגת התשטיפים, לא הייתי קובע מסקנות על פיה. תמיכה לדברי העד ניתן למצוא בדברי הנאשם 4, ב-ת/31, שם אמר (מעמ' 4 שורה 20 עד עמ' 5 שורה 3):
"ש. החוקר מציג בפניך קובץ של 32 תמונות ואתה חותם עליהן כשהוצגו בפניך ולשאלת החוקר האם אתה מזהה את המקומות המצולמים?
ת. כן אני מזהה זה האתר שלנו עברון, תמונות 21-23 זהו הצד הדרומי של האתר שלנו, בתמונות מס' 29-30 ביצעתי שאיבה עפ"י ההנחיות של מוסא של האזור ששאבתי ולקחתי את הנוזלים לאתר ההטמנה ושפכנו אותם למעלה איפה שאנחנו שופכים את הפסולת שיוצאת מהשפכים שעוברים טיפול, קוראים לזה רכז"
--- סוף עמוד 49 ---
דברי הנאשם 4 הנ"ל, תומכים בדברי העד, ואני מאמצם, וקובע, שאכן הנאשמים ו/או מי מטעמם, עשו פעולות שהיו עלולות להביא לזיהום מים.
אחריות קפידה
131. סעיף 20כא(ב) לחוק המים קובע, כי העבירות לפי סימן א1 לחוק, ובהן עבירה של זיהום מים לפי סעיף 20ב לחוק, הינן עבירות של אחריות קפידה. ב"כ המאשימה הגדיל וטען, שהראיות בתיק מלמדות, כי העבירות הוכחו אפילו לפי אמת מידה של רשלנות.
132. אחריות קפידה מוגדרת בסעיף 22(ב) לחוק העונשין:
"לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה".
בית המשפט העליון התייחס בפסיקה ענפה לסוגיית אחריות הקפידה, ואפנה ל-רע"פ 7861/03, מדינת ישראל נ' המועצה האזורית גליל תחתון (פורסם בנבו), כאשר הדברים נכתבו בעניין החוק למניעת מפגעים, אך הם רלבנטיים גם לענייננו:
"כהוראת סעיף 11(ה) לחוק למניעת מפגעים, העובר על הוראת הסעיפים 2, 3 או 4 לחוק עובר עבירה ש"היא מסוג העבירות של 'אחריות קפידה', דהיינו, עבירה שאינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית ... בעבירות מסוג זה עיקר הוא בהתנהגות האובייקטיבית של האדם או בתוצאה הפוגעת, בין השאר באיכות החיים של הכלל, והתוצאה הפוגענית היא אף המכתיבה את מהלכה של העבירה"
בית המשפט העליון אף הוסיף וקבע באותו עניין:
"בעבירות המיוחדות הנוגעות לאחריות תברואתית לבריאות הציבור, לשלום הציבור ולהגנה על הסדר החברתי, קבע המחוקק אחריות שילוחית, ואף אחריות קפידה, כדי ליתן משקל מכריע לאינטרס ציבורי מובהק"
133. האינטרס הציבורי הוביל את המחוקק לייחס אחריות קפידה לעבירות מהסוג שבהן מואשמים הנאשמים, שהתנהלותם, כפי שזו הוכחה כדבעי בפניי, כמפורט בהכרעת דין זו, מובילה למסקנה אחת, והיא שהם לא עשו כל שניתן על מנת למנוע את ביצוע העבירות, ואף הרבה מעבר לכך – הפרת תנאי רישיון העסק, תוך מתן תירוצים כמו גשם שוטף, שוללים את הסבירות תחת התנהגותם.
חובת פיקוח - אחריות נושאי משרה בתאגיד
134. סעיף 20כ"ב לחוק המים קובע:
"נעברה עבירה לפי סעיף 20כא בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה
--- סוף עמוד 50 ---
נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה."
135. מהוראת החוק הנ"ל עולה, שכדי ליהנות מפטור מאחריות, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים:
אי ידיעה על ביצוע העבירה, ובנוסף - נקיטה בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק
את העבירה. הנאשם 3 שימש כמנהל האתר, והנאשם 4 שימש כמנהל התפעול והאחזקה באתר, ומכאן – הוראת החוק הדנה באחריות נושא משרה בתאגיד חלה על שניהם.
136. נאשם 4 ציין בחקירתו במשטרה הירוקה - ת/31, שהוא היה אחראי באופן ספציפי ל"רישום של התשטיפים, כמה נכנסו תשטיפים וכמה טופל" והוסיף ואמר ש "התשטיפים זורמים לאחר טיפול למערכת הביוב של הקיבוץ, אם יש חריגות באיכות התשטיפים אז הם לא זורמים לביוב של הקיבוץ אלא חוזרים למאגר ביניים" (עמוד 2, שורות 2-3). בחקירתו הנגדית נשאל "אתה זוכר שמוסא גרינברג שלח אותך באותו יום ב-13.4.15 לקחת שופל ולנסות לבנות מחסום סוללת עפר לעצור את התשטיפים", ולאחר התנגדות ב"כ הנאשמים, והחלטתי כי "הנאשם יענה לשאלה תוך שישים את ליבו להתנגדות בא כוחו ולהסברים שניתנו על ידו", השיב: "אני הבנתי שאני אחראי על התשטיפים הפנימיים מתוך האתר, לא מתעסק בכל המים שזורמים מחוץ לאתר" (פרוטוקול מיום 17.6.18, עמ' 65, שורות 29-30). מסקנתי היא, ששני הנאשמים ידעו שהם עוברים על החוק במטמנה, ולא נקטו באמצעים סבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.
137. לעניין היקף חובת הפיקוח, כתב פרופ' לדרמן:
"היעדר הפיקוח, שהוא בסיס האחריות במסגרת עבירות הפיקוח, מקנה להתנהגות הנאשם בעל סמכות הפיקוח אופי של מחדל; אולם אין אלה בהכרח פני הדברים, שכן גם פיקוח פעיל שאינו מספק יכול לגבש את ההתנהגות האסורה" (א' לדרמן, "אחריות פלילית של אורגנים ושל נושאי משרה בכירים אחרים בתאגיד", פלילים ה1, 101, 126 (1996)).
138. הנאשמים לא הסתפקו בכך שהפיקוח שלהם לא היה מספק, אלא שלעיתים הם אף לא פיקחו כלל, על כן נופלת התנהגותם בגדר ההתנהגות האסורה, כנדרש בחוק.
אחריות של תאגיד
139. סעיף 23(א) לחוק העונשין קובע:
"23. (א) תאגיד יישא באחריות פלילית –
(1) לפי סעיף 22, כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד;"
140. נאשמים 3 ו-4 ביצעו את העבירות במהלך מילוי תפקידם תחת נאשמת 1. כל אחד מהם, לפי חלקו, חדל באופן אישי, קיבל החלטות, וביצע מעשים שהובילו להזרמת תשטיפים למקור
--- סוף עמוד 51 ---
מים, ומכאן עולה המסקנה, לפיה מעשיהם של הנאשמים 3 ו-4 מחייבים את התאגיד בשמו פעלו. תורת האורגנים נועדה "להאניש" תאגיד על ידי שיוך הרכיבים הנפשיים וההתנהגותיים של אורגן התאגיד, שבענייננו הם הנאשמים 3 ו- 4, לתאגיד, שהיא הנאשמת 1. תורה זו נועדה לגשר על הפער שנוצר ולהטיל, בין היתר, אחריות פלילית על התאגיד. ההלכה בעניין זה נקבעה עוד לפני כשלושה עשורים, ב- ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 364, והיא עדיין בתוקף.
הראיות בעניין זיהום מקורות מים
141. ב"כ המאשימה ביקש לקבוע, שהנאשמים לא נמנעו מכל פעולה, ואף נקטו בפעולות המזהמות מים, או עלולות לגרום לזיהום מים, וזאת ביחס למספר מקורות מים: 1. בריכות התשטיפים באתר המטמנה; 2. תעלות הניקוז של המטמנה; 3. נחל בית העמק; 4. מי תהום באזור המטמנה.
142. ב"כ הנאשמים טען, שלראשונה נטען ע"י ב"כ המאשימה, שהנאשמים נקטו בפעולות המזהמות ארבעה מקורות מים, והוא התייחס לכל אחד מהם: 1. בריכות התשטיפים באתר המטמנה - לדבריו, טענה זו תמוהה, מאחר ואתר המטמנה בנוי כמאצרה, עם יריעות מונעות חלחול בתחתיתו. 2. תעלות הניקוז של מטמנה – גם טענה זו לדברי הסנגור תמוהה, נוכח העובדה שתעלות הניקוז מצויות מחוץ לשטח המטמנה. 3. נחל בית העמק ו- 4. מי תהום באזור המטמנה. הסנגור הוסיף וטען, שסעיפים 10-12 בכתב האישום כוללים טענות בעניין חשש לזיהום מי תהום ונחל בית העמק בלבד. על כן הוא ביקש שלא להרשיע את הנאשמים בזיהום מקורות מים, גם מהטיעון של הרחבת חזית והתיישנות.
143. חומר הראיות בתיק גדוש בראיות המבססות את טענות ב"כ המאשימה בנוגע לכל ארבעת מקורות המים, ולנאשמים ניתנה הזדמנות לחקור בעניינם, כך שאין מדובר בהפתעה או בטענה שנוצרה בסיכומי המאשימה, אלא בראיות שהוגשו לבית המשפט במהלך ניהול התיק, ושלגבי כל אחת ואחת מהן ניתנה לסנגור ההזדמנות לבררן, והוא אף עשה כן:
(א) ת/13 – מסמך מיום 25.12.11 - פרוטוקול שימוע בנושא אתר פסולת עברון מיום 20.12.11.
(ג) ת/17 –מסמך מיום 31.3.15 – תגובה של נאשם 3 לדו"ח סיור באתר עברון 23.3.15.
(ד) ת/26 – מסמך מיום 9.3.15 – דו"ח סיור אתר הפסולת עברון 9.3.15 – ממנו עולה גם הזרמה של תשטיפים לתעלות הניקוז בהם זרמו נוזלים.
(ה) ת/12, סיכום סיור באתר עברון מיום 10.11.11 - לגביו הוסיף העד בן עמי בחקירתו "זה בסוף מגיע לתעלות החיצוניות של המטמנה, לתעלות שמנקזות מי גשמים" (פרוטוקול מיום 16.5.18, עמוד 22, שורה 17).
(ו) ת/16, דו"ח סיור באתר פסולת עברון מיום 23.3.15 - לגביו הוסיף העד אבני בעדותו "נצפו תשטיפים הזורמים מגוף הפסולת לשפכים (צ"ל: "לשטחים")
--- סוף עמוד 52 ---
לא אטומים וחלחול לתעלת ניקוז חיצונית הזורמת מחוץ לאתר" (פרוטוקול, עמ' 25, שורות 1-3) וכי "בתמונות רואים את הזרמת השפכים משטח האתר לתעלות ניקוז מובילי דרך או תעלות לצד הדרך ומשם לנחל בית העמק אם אינני טועה. התשטיפים יש להם צבע מאוד אופייני שהם שחור בעקבות כל מיני, ויש להם ריח מאוד חזק שמי שעוסק בתחום הפסולת מכיר את הריח הזה" (פרוטוקול, עמ' 25, שורות 11-14).
(ז) ת/17 – מכתב מאת נאשם 3 ובו הוא התייחס לאמור בת/16 לעיל - "המצב המתואר במכתבך הינו יוצא דופן ... המצב אינו מתמשך, כך שכעת אין שום זרימה בתעלות הניקוז מסביב למטמנה".
(ח) ת/18 – דו"ח סיור באתר פסולת עברון מיום 13.4.15, בנוכחות הנאשם 4 - לגביו הסביר העד אבני בעדותו כי "אני הגעתי לשטח סיור שנקרא סיור ביקורת שאנחנו עורכים מפעם לפעם וזיהיתי שיש הזרמה של תשטיפים לתעלות ניקוז ומשם לנחל בית העמק, התקשרתי למר משה גרינברג ואמרתי לו שאני רוצה שיבוא לראות, הוא אמר שהוא לא נמצא, הוא אמר שהוא ישלח את אבי מנהל התפעול להתלוות אליי, וזה מה שקרה, אבי הגיע וביחד עשינו סיור משטח האתר בעצם ממש הראיתי לו והוא ראה בעצמו איך המים זורמים" (פרוטוקול מיום 16.5.2018, עמוד 25, שורות 24-26).
(ט) ת/19 – עדות שנתן העד אבני במשטרה הירוקה ובה הוא ציין כי "ראיתי תשטיפים זורמים מאתר הפסולת החוצה בתאריך 23.3.2015 וגם בתאריך 13.4.2015, ראיתי יחד עם אבי מנהל התפעול ב13.4.2015 את זרימת התשטיפים מתוך האתר מצדו הצפוני לעבר תעלת הניקוז ההיקפית ומשם החוצה לעבר נחל בית העמק, אין לי ספק שראיתי את כל מסלול זרימת התשטיפים מהאתר עד החוצה ב13.4.2015 התקשרתי למוסא גרינברג מנהל האתר וביקשתי שיבוא לראות את זרימת התשטיפים מהאתר החוצה והוא אמר שהוא לא בסביבה ושלח את אבי מנהל האחזקה והתפעול והוא ראה את זרימת התשטיפים ובסוף הסיור ראיתי שאבי לקח שופל וניסה לבנות מחסום סוללה שתמנע את זרימת התשטיפים החוצה, זה היה האירוע השני שראיתי תשטיפים זורמים החוצה, באירוע של מרץ 15 דיברתי איתו לפחות 3 פעמים על העניין הזה של זרימת התשטיפים, בשום שלב מוסא לא ערער על זה שזרמו תשטיפים החוצה לעבר הנחל, הוא הודה בזה בפניי מספר פעמים" (ת/19, עמ' 2 שורות 8-22).
(י) ת/20 – הודעת דוא"ל ששלח נאשם 3 לעד אבני ובו ציין כי שאב את התשטיפים מהנחל.
(יא) ת/26 – דו"ח סיור של העד אלבז בו הוא ציין כי "נראו בוודאות ממספר מוקדים במעלה אתר הפסולת תשטיפים הזורמים מטה ומצטרפים למאגר הגדול שזרם דרך תעלת הניקוז לעבר נחל בית העמק".
144. עד התביעה אלבז העיד בחקירתו הנגדית, שראה במו עיניו את הזרימה של התשטיפים
--- סוף עמוד 53 ---
מהמטמנה לתעלת הניקוז ומשם לנחל בית העמק, וכדבריו בפניי (פרוטוקול מיום 16.5.19, עמ' 33, שורות 2-26, ועמ' 34, שורות 23-25):
"ש. אם הדגימה הייתה מראה שמדובר בנוזל שדרגת המזהמים המסוימים או הרכיבים הכימיים נמוכים מסטנדרט זה היה שולל את החשד שלך?
ת. זה שזה היה תשטיפים זה היה עובדה מוחלטת. מדובר בנוזלים שבאים במגע עם פסולת במקרה זה. לגבי רמת הזיהום או מרכיבי הזיהום במקרה זה יש את פאינה יגנוב שהיא התייחסה למרכיבי הזיהום בחוות הדעת שלה.
ש. לגבי תשטיפים, אתה הגעת לשטח מספר פעמים לפי דוחות שלך וראית מים זורמים?
ת. בהקשר הזה של תשטיפים כן. ראיתי שכל האזור של הנחל צבוע בצבע שחור צבע ממש כהה. ביצעתי פיקוח ואכיפה. הסתכלתי, הריח היה מוכר כי אני די ותיק אני מכיר בהרבה מקרים יכול לזהות ריח תשטיפים של פסולת זה ריח מאוד אופייני. בדקתי את החשד ובסופו של דבר הגעתי למקור שלו שזה אתר הפסולת.
ש. לגבי נושא של מקור, האם קיימת אפשרות שהזרימה של הנוזלים הגיעה מכיוון הרפת של הקיבוץ? או עבודות בשדות שהיה זבל שפוזר ונסחף עם הגשם?