ת. לא במקרה הזה.
ש. תסביר.
ת. אני הלכתי כל הזמן למעלה לראות מאיפה זה מגיע. אני לא אומר שלא יכול להיות שהתווספו עוד דברים אבל במקור זה היה מאתר הפסולת לעבר תעלת הניקוז ועד ליציאה מתעלת הניקוז לעבר הנחל. מסלול שטח פתוח שניתן לראות את המקור.
ש. אתה לא יכול לשלול שהזרימה היה לה עוד מקור נוסף?
ת. זה נחל, זרמו בו גם מים. לגבי הנוזל הכהה שראיתי את המקור שלו עד להגעה לנחל. אני מציין בצורה ברורה וכנה שיכול להיות שהיו עוד דברים ממקור אחר אבל הנוזל השחור שהיה מאוד דומיננטי היה מאתר הפסולת.
ש. אתה מזהה את הזרימה מאתר הפסולת כי ראית זרם בצבע כהה שאתה מבחינתך הסתכלת וראית שמגיע מאתר הפסולת?
ת. ראיתי את הזרימה מאתר הפסולת לעבר תעלת הניקוז יציאה החוצה לשטח לעבר נחל בית העמק"
ובהמשך:
"ש. אני אומר לבדוק אם היו עוד מקורות שזרמו לעבר הנחל לא בדקתי. לא חושב שזה מה שהיה חשוב באותו זמן. התייחסתי למקור הזרימה הראשוני שהוא אתר פסולת לעבר הניקוז ההיקפי חיצוני ומשם לנחל בית העמק. זה היה נוזל כהה מאוד המקור שלו היה ברור מאוד והתמקדתי במה שחשוב"
עדותו של אלבז בפניי הייתה, כאמור, רצופה, עקבית, ותאמה את חומר הראיות. העד ידע לומר את האמת, גם בתשובתו, שייתכן וזרמו מקורות נוספים לעבר הנחל, מלבד התשטיפים, כך שהוא לא ביקש לייחס את כל הזרימה למטמנה, ולא ביקש להגזים או להעצים את האשם כלפי המטמנה והנאשמים. אני נותן אמון מלא בדברי העד אלבז.
145. בטרם הגשת כתב האישום, ובמהלך הפיקוח של המאשימה על המטמנה, הוצגו בפני הנאשם 3 ראיות לזליגת תשטיפים משטח המטמנה, בהם הודה בשימועים שנערכו לו ובמכתבים ששלח למאשימה, ואף שאב את התשטיפים מהנחל לבקשת המאשימה, אם כי תירץ זאת בתירוצים שלא התקבלו על ידי, כפי שכתבתי לעיל, ובכל זאת הנאשם 3 בחר להכחיש שהייתה זליגת
--- סוף עמוד 54 ---
תשטיפים משטח המטמנה בחקירתו במשטרה הירוקה –ת/29, על כן נערך עימות, בתום חקירתו, בינו ובין העד אבני – ת/32, ולעניין עימות זה ציין אבני בהודעתו, ת/19 – "אני זוכר שאתה אמרת לי שמוסא טען בחקירתו שלא הייתה זרימת תשטיפים החוצה ואף אחד לא דיבר איתו ואני אמרתי שזה שקר מוחלט ומוסא ידע בוודאות והיו לנו מספר שיחות טלפון שבהם מוסא ידע ודיבר על זרימות התשטיפים, מוסא היה נבוך מאוד והוא לא יכל לחזור בפניי על עובדות שיקריות" (ת/19, עמ' 3, שורות 5-10).
146. הוכח בפניי באופן וודאי, שהייתה זרימת תשטיפים בתוך שטח המטמנה, וממנה אל מחוצה לה, ונציגי המאשימה נטלו דגימות של התשטיפים שזלגו, וזאת בכדי להצביע על מידת הזיהום שנגרם למקורות המים. הדגימות ניטלו על ידי גיא סילפן, אשר שימש במועד הדיגום כרכז פיקוח וניטור שפכים באיגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי, ב – 2 נקודות דיגום (ת/46, ת/47): הדגימה הראשונה נלקחה דרומית למטמנה מנחל שנוצר כתוצאה מהזרמת התשטיפים מהמטמנה לסביבה; הדגימה השנייה נלקחה בצמוד לדופן הדרומית של המטמנה מנחל רחב בצמוד למטמנה, שנוצר כתוצאה מהזרמת תשטיפים מהמטמנה לסביבה, נחל זה זרם מזרחה ודרומה לכיוון נקודת הדיגום הראשונה. הנאשמים ידעו כי הדיגום נעשה ביוזמתו ולבקשתו של העד אלבז, כעולה מ- ת/26, ולדברי ב"כ המאשימה – הסנגור נמנע מלחקור אותו בעניין בחירת המיקום של הדיגומים.
147. ב"כ הנאשמים טען, שלא הוכח קיומם של תשטיפים אסורים כלל, ובפרט לא הוכח קיומם של תשטיפים אסורים שמקורם במטמנה. עוד נטען, שלא הוכח כי תשטיפים שמקורם במטמנה זיהמו, או היו עלולים לזהם, מקור מים כהגדרתו בסעיף 20א לחוק המים, תשי"ט-1959. לדבריו, אין כל פסול בזרימת תשטיפים בתוך תחומי המטמנה. עוד ציין כי קיימת מערכת לשאיבת תשטיפים מבטן המטמנה אל בריכה לאיגום תשטיפים, ושם התשטיפים עוברים טיפול לטיהורם. עוד נטען ע"י ב"כ הנאשמים, שלמערכת השאיבה הזו אין נגיעה לטענות בכתב האישום, שעניינן טענות בדבר תשטיפים אסורים שזרמו החוצה מהמטמנה באופן לא מבוקר.
148. ב"כ הנאשמים הוסיף וטען, שהאישום על קיומם של תשטיפים חסר כל ביסוס, לאור היעדר קבילותם, ונוכח משקלם האפסי של שתי הדגימות היחידות שניטלו, של נוזלים שנטען כי הנם תשטיפים אסורים. מדובר, לדבריו, בדיגומים שנעשו ביום 10.3.15 (מוצג ת/46). כפי שהוסכם בהליך זה, הגשת האנליזה של דיגומים אלה נעשתה אך ורק לשם הוכחת עצם קיומם ולא לשם הוכחות אמיתות תוכנם (פרוטוקול מיום 10.6.18 עמ' 58 שורה 26), אך בהמשך הכרעת דין זו אתייחס לעניין התוכן, בפרק הדן בחוו"ד מומחית המאשימה.
149. ב"כ הנאשמים טען עוד, שהמאשימה לא ציינה את הגדרתם של "תשטיפים", גם לא בתנאי רישיון העסק משנת 2002, עליהם מבוסס כתב האישום. עוד נטען, כי אין בראיות או בעדויות שהובאו על-ידי המאשימה בכדי לקשור נוזלים כלשהם, שנמצאו מחוץ לשטח המטמנה, לכך שהם באו במגע עם הפסולת שבאתר, או נבעו מהפסולת, או ממקור אחר, שהיה מצוי בתוך
--- סוף עמוד 55 ---
שטח המטמנה. עוד נטען, כי מת/26 עולה, שכבר בסיכומי הסיור קיים ספק אם מדובר בתשטיפים אסורים, ובכל מקרה, לטענת הסנגור, אין טענה כי מדובר בנוזלים שמקורם בפסולת שבאתר. משכך, ב"כ הנאשמים ביקש להסיק כי גם בנוגע לסיור מיום 10.3.15 לא הוכח כי נראו, ובטח שלא נדגמו, תשטיפים שמקורם מהמטמנה כהגדרתם הנ"ל.
150. ב"כ הנאשמים טען, שמעדות חיים אלבז עולה, שהוא לא ידע כי מדובר בתשטיפים אסורים אלא רק חשד בכך, ולכן הוא ביקש מגיא סילפן להגיע ולדגום את הנוזלים במטרה לאשש את החשד כי אכן מדובר בתשטיפים אסורים ומה הרכבם, וכך נשאל וענה העד בחקירתו הנגדית בפניי (פרוטוקול מיום 16.5.18 מעמ' 32 שורה 31 עד עמ' 33 שורה 11):
"ש. תאמר לי, הצורך להזמין את מר סילפן לדגום היה על מנת להשיג ראיות על כך שמדובר בתשטיפים ולא מי גשם לצורך העניין?
ת. על מנת לאושש את החשד שאכן מדובר בתשטיפים ושנדע מה ההרכב של התשטיפים
ש. אם הדגימה הייתה מראה שמדובר בנוזל שדרגת המזהמים המסוימים או הרכיבים הכימיים נמוכים מסטנדרט זה היה שולל את החשד שלך?
ת. זה שזה היה תשטיפים זה היה עובדה מוגמרת. מדובר בנוזלים שבאים במגע עם פסולת במקרה זה. לגבי רמת הזיהום או מרכיבי הזיהום במקרה זה היה את פאינה יגנוב שהיא התייחסה למרכיבי הזיהום בחוות הדעת שלה.
ש. לגבי תשטיפים, אתה הגעת לשטח מספר פעמים לפי הדוחות שלך וראית מים זורמים?
ת. בהקשר הזה של תשטיפים כן. ראיתי שכל האזור של הנחל צבוע בצבע שחור ממש כהה. ביצעתי פיקוח ואכיפה. הסתכלתי, הריח היה מוכר כי אני די ותיק אני מכיר בהרבה מקרים יכול לזהות ריח של תשטיפים של פסולת זה ריח מאוד אופייני. בדקתי את החשד ובסופו של דבר הגעתי למקור זה אתר הפסולת"
מסקנתי היא, התנהלותו של העד אלבז היא התנהלות תקינה, וכך צריך לנהוג – הוא לא היה בטוח אם מדובר בתשטיפים מזוהמים, ולשם אישוש או הפרכת ההשערה, הוא הזמין את האדם המומחה לנטילת דגימות.
151. גיא סילפן, שנטל את שתי הדגימות במקרה זה, נשאל מאיפה לקח את הדגימות, והשיב: "מהתעלה שנמצאת בצמוד לקיר, הדגימה השניה נלקחה באזור הנחל" (פרוטוקול מיום 27.5.18 עמוד 40 שורה 3). וכך נשאל בחקירתו הנגדית (עמ' 42 שורות 21-24):
"ש. אתה בתור דוגם, אתה הגורם המקצועי שאמור לחוות דעה מה המקום הנכון שצריך לסגור או מבקשים לאפיין מקור זיהום, לא כך?
ת. המשטרה הירוקה וגם המשרד להגנת הסביבה הם לקחו אותי איפה לדגום כי הם מכירים את המקום ואת המטמנה"
וכך בהמשך (עמ' 43 שורות 4-7, 12-21):
"ש. כשאתה מגיע למקום כזה שבו מנסים לבחון את החריגה בערכים, תסכים איתי שהבדיקה או הדיגום צריך להתבצע בנקודה שאפשר לייחס אותה באופן חד ערכי לגורם החשוב בזיהום?
ת. נכון.
...
--- סוף עמוד 56 ---
ש. תמיד הולכים למעלה במעלה הזרם על מנת להתקרב ולדגום באופן שהוא חייב להיות ממקור אחד בלבד שזה המקור שאותו בודקים, נכון?
ת. נכון.
ש. במקרה הזה לא כך נעשה, ואני מבין שקיבלת הנחיה ואתה פעלת לפיה, אמרת לנו את זה אני שואל אותך בתור דוגם מוסמך וגם אדם, שבמסגרת תפקידיו עוסק בנושא, נראה לך תקין שלא שביקשו ממך לבצע דיגום במעלה הזרם? אני אומר לך שמעלה הזרם עובר דרך כל מיני אתרים, שדות חקלאיים, גידולים, רפתות, במקומות אחרים שהם פוטנציאל לזיהום. זה נראה לך תקין שכך נעשה?
ת. כן. כי זה היה צמוד למטמנה, אני מניח שהמשטרה הירוקה מכירים את המטמנה, זה לא מערכת ביוב, זה תשטיפים שיכולים לצאת בעצם מכל מקום.
וכך בהמשך (עמ' 44 שורות 1-8):
"ת. אני יותר ממניח, אני די בטוח, שהם יודעים את העבודה שלהם ומכירים את המקום. אני הגעתי לשם לראשונה לא מכיר אבל אני מניח שהם מכירים, זה אפילו יותר מהנחה, כי זה עסק שמפקחים עליו בשוטף.
ש. אתה מקפל בתוך ההנחה שלך אמירה שהיא רחבה, שהם מכירים גם את התוואי של תעלת הניקוז, את המקורות שלה, את המקורות הזיהומיים שנמצאים במהלכה, אתה אומר שהם מכירים את כל אלו?
ת. בתור גוף שחוקר, כן. הם לא היו אומרים לי ללכת ולדגום סתם מנקודה מסוימת. זה יחסי העבודה ביננו, אני סומך עליהם בנושא הזה."
עדותו של גיא סילפן הייתה עקבית, והשתלבה היטב עם חומר הראיות. אני נותן אימון מלא בדבריו, ומקבל את מיקום נטילת הדגימות, כמיקום הנכון, וכי הוא עשה את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר.
152. ב"כ הנאשמים טען כי בסביבת המטמנה קיימים מקורות רבים אחרים מהם ייתכנו תשטיפים, היינו נוזלים שבאו במגע עם פסולות, או נוזלים מזהמים אחרים. כפי שעולה מחוות-דעת המומחה מטעם ההגנה, ד"ר מוקי שפר, אשר ביקר במטמנה, קיימים מסביבה מקורות אפשריים אחרים כגון שטחי הגידולים החקלאיים שבסביבה (פרדסים, מטעים, גידולי שדה) בהם מתבצע דישון; חוות לולים על הפרשות העופות שבהם; שטח חקלאי המושקה בקולחין, ושטח חקלאי בו נעשה שימוש בדשן כימי נוזלי (נ/4 עמ' 9-10) ועדויות הנאשמים 3-4 (נאשם 3 – פרוטוקול מיום 25.6.18, עמ' 84 שורות 18-26; נאשם 4 – פרוטוקול מיום 17.6.18, עמ' 52 שורות 10-11)
העד חיים אלבז נשאל על כך בחקירתו הנגדית, והסביר (מעמ' 33 שורה 12 עד עמ' 34 שורה 25):
ש. לגבי נושא של מקור, האם קיימת אפשרות שהזרימה של הנוזלים הגיעה מכיוון הרפת של הקיבוץ? או עבודות בשדות שהיה זבל שפוזר ונסחף עם הגשם?
ת. לא במקרה הזה.
ש. תסביר.
ת. אני הלכתי כל הזמן למעלה לראות מאיפה זה מגיע. אני לא אומר שלא יכול להיות שהתווספו עוד דברים אבל במקור זה היה מאתר הפסולת לעבר תעלת הניקוז ועד ליציאת מתעלת הניקוז לעבר הנחל. מסלול שטח פתוח שניתן לראות את המקור.
ש. אתה לא יכול לשלול שהזרימה היה לה עוד מקור נוסף?
--- סוף עמוד 57 ---
ת. זה נחל, זרמו בו גם מים. לגבי הנוזל הכהה שראיתי את המקור שלו עד להגעה לנחל. אני מציין בצורה ברורה וכנה שיכול להיות והיו עוד דברים ממקור אחר אבל הנוזל השחור שהיה מאוד דומיננטי היה מאתר הפסולת.
ש. אתה מזהה את המקור מאתר הפסולת כי ראית זרם בצבע כהה שאתה מבחינתך הסתכלת וראית שמגיע מאתר הפסולת?
ת. ראיתי את הזרימה מאתר הפסולת לעבר תעלת הניקוז יציאה החוצה לשטח לעבר נחל בית העמק.
ש. אתה חוזר ומציין על נושא הצבע הכהה.
ת. אם זה היה שקוף לא הייתי שם לב לזה. הצבע היה כהה מאוד לכן ציינתי את זה. זה משהו חריג.
ש. לגבי קיומם של מקורות נוספים כולל מקור של נוזל בצבע כהה, האם יכול להיות שלאותו נחל זרמו תשטיפים בצבע כהה ממקורות נוספים בסביבה?
ת. זה שאלה היפותטית אני לא יכול להתייחס אליה. אני מתייחס למה שראיתי בפועל.
ש. אז לא בדקת אם היה שדה באזור שפוזר בו זבל במקום, היה חורף גשום במיוחד והמים האלה אולי סחפו את הזבל שבצבע כהה ואולי זה מקור נוסף או חילופי?
ת. אני אומר לבדוק אם היו עוד מקורות שזרמו לעבר הנחל לא בדקתי. לא חושב שזה מה שהיה חשוב באותו זמן. התייחסתי למקור הזרימה הראשוני שהוא אתר פסולת לעבר הניקוז ההיקפי חיצוני ומשם לנחל בית העמק. זה היה נוזל כהה מאוד המקור שלו היה ברור מאוד והתמקדתי במה שחשוב"
עדותו של העד אלבז ברורה, וממנה עולה באופן חד משמעי, שהנוזל הכהה והמזוהם מקורו במטמנה, ולא במקורות המים הנוספים, שזרמו באותו הנחל, ובכל מקרה מיקום הדגימות מוכיח כנדרש, שמקור הזיהום הוא המטמנה, ולא המקורות הנוספים, שייתכן והגיעו לאותו נחל. גם אם הגיעו לנחל מים מזוהמים שמקורם במקומות אחרים, מלבד המטמנה, הרי שהוכח בפניי כנדרש, שהמטמנה הזרימה מים מזוהמים לנחל.
153. ב"כ הנאשמים טען עוד, כי באנליזה שהציגה המאשימה בפני בית המשפט טמונה הראיה המוכיחה כי לא מדובר בתשטיפים שמקורם במטמנה, מאחר ולטענתו, אנליזה זו מראה תוצאות שלא מאפיינות את התשטיפים במטמנה. הדוגמה הבולטת לכך היא התוצאה באנליזה, המראה קיומם החריג של חיידקי אי-קולי, שאופייניים למערכות ביוב ולצואת בעלי חיים, וזו רווחת בשדות הקיבוץ ובלולים וברפתות שבאזור המטמנה, ואינה אופיינית למטמנה. כך גם יתר הערכים שמראה האנליזה, לפיהם מדובר בערכים שכלל לא מאפיינים את הפסולת והתשטיפים הנמצאים במטמנה עברון. הסנגור הפנה בעניין זה לחוו"ד המומחה מטעמו (נ/4, עמ' 12):