...
ש. את אומרת שבעצם אין אנליזה אופיינית עם רכיבים אופיינים למטמנה, התכולה יכולה להשתנות כל הזמן?
ת. אופייני לתשטיפים של אתרי פסולת זה ריכוזים גבוהים של מזהמים ומגוון רחב של מזהמים.
ש. את לא יודעת להגיד מה בדיוק?
ת. מה בדיוק בלי אנליזה אף אחד לא יגיד.
...
ש. איך אנחנו מאפיינים ערכים של מטמנה אז?
ת. בשביל מה לאפיין?
ש. אמרת שאין אחידות בסוגי הערכים שיוצאים באנליזה, נכון?
ת. כן, חלק מהם תמיד מופיעים, חלק מהם יכולים להצטרף.
ש. מה תמיד מופיע?
ת. חנקן בריכוז כזה או אחר, קולי צואתי.
ש. תמיד קולי צואתי חריג?
ת. כן.
ש. את יכולה להראות לנו אנליזות של מטמנות שמציגות קולי צואתי חריג?
ת. זה מטמנה שנוצרים תשטיפים גם מפסולת ביתית, יש שם טיטולים עם קקי של ילדים, זה תמיד יהיה.
...
ש. אם אנחנו מדברים על צואת ילדים בטיטולים, זה יכול להיות אפסי?
ת. לא. לדעתי זה תמיד אנחנו נראה חריג, כמו בערכים האלה, כי למשל שפכים זה הרבה מים ומעט צואה, שפכים מרחפים הרוב זה המים, החומר המרחף זה אחוז קטן, יחד עם זאת, הקולי הצואתי נמדדים במיליונים, במיליליטר של שפכים, אז גם פה"
--- סוף עמוד 63 ---
וכך בהמשך (עמ' 32 שורות 7-17):
"ש. אני אומר לך שערך של 18,000 קולי צואתי הוא לא ערך שאופייני למטמנות והוא לא ערך אופייני בכלל ובטח שלא למטמנת עברון בפרט, אני אומר לך גם שבמעלה הזרם קיימים שדות שהתשטיפים שלהם זורמים לאותה תעלת ניקוז ובשדות הללו יש בין היתר צואת פרות. אני מבקש שתסבירי לי האם לדעתך אפשרי שאותו תוצאה של קולי צואתי גבוה הגיעה ממים שנשטפו באותם שדות ומצואת הפרות שהייתה בהם, האם זה אפשרי לדעתך?
ת. אפשרי .(ההגדלה אינה במקור)
"ש. אם אנחנו יודעים שבמטמנות או במטמנת עברון אין ערכים כאלה של קולי צואתי, האם אפשר לומר בצורה חד משמעית שהקולי הצואתי הזה הוא לא אופייני וכנראה גם לא הגיע ממטמנת עברון?
ת. אין לי מושג. אתה צריך לשאול את האנשים שלקחו דגימה מאיפה הם לקחו דגימה אם יש לך ספק שמדובר בתשטיפים של מטמנת עברון".
בניתוח עדותו של גיא סילפן דלעיל, קיבלתי את דבריו גם בנוגע למיקום נטילת הדגימות, ונתתי אימון מלא בדבריו, על כן הפניית המומחית ל"אנשים שלקחו דגימה" משמעותה הפנייה לדברי העד סילפן, שפעל כפי שהיה צריך לפעול. כפי שהעדה אמרה בעדותה בפניי (עמ' 33 שורות 17-29):
"אני התבקשתי אך ורק לחוות את דעתי על תוצאות הדגימה שקיבלנו ממעבדה, והייתי צריכה להבין אם זה זרם של נוזל נקי או זרם של נוזל מזוהם".
163. בעניין אופן לקיחת הדיגומים, נשאלה המומחית והשיבה כדלקמן (עמ' 34 שורות 13-19):
"ש. כדי להגן על הסביבה צריך לאפיין ולדעת את מקור הזיהום, נכון?
ת. אני בעצמי לוקחת דגימות וכל מי שלוקח דגימות במשרד שלנו הוא עבר קורס ללקיחת דגימות והם יודעים איך לקחת דגימות ואני יצאתי מנקודת הנחה שהדגימות נלקחו כמו שצריך, ואם הייתי צריכה לפקח על אופן הדיגום ואופן השימור, אני הייתי עושה את זה. אבל זה לא מה שהייתי צריכה לעשות.
ש. במערכות ביוב, כשאת המומחית וגם הרגולטורית ואמרת שגם לקחת דגימות בעצמך, כאשר דוגמים מערכת ביוב שפכים, תסכימי איתי שדגימה שנעשית בתוך הזרם הראשי, הצינור המשותף, היא לא יכולה לאפיין את הזיהומים שמגיעים מאחד המשתמשים, אלא אך ורק דגימה שנעשית לפני החיבור? המשוכה האחרונה?
ת. בשביל לאפיין את הזרם כולו לוקחים דגימות של זרם כולו, אם אתה רוצה להוכיח שמישהו ספציפי הזרים משהו שאסור להזרים צריך ללכת במעלה הזרם ולעשות דגימות עד שמגיעים לאותו מקור ספציפי, למפעל או למשהו אחר"
164. כפי שהחלטתי לאורך כל הכרעת דין זו, עדי המאשימה עשו עליי רושם מהימן, ואני קובע שהם עשו את עבודתם באופן אמין ומקצועי. אני מקבל את דבריהם בנוגע למיקום הדיגומים, לאופן נטילת הדיגומים, למה שעיניהם ראו בנוגע לתשטיפים ולזיהום, לטיב התמונות שצולמו
--- סוף עמוד 64 ---
על ידם, ומיקום הצילומים, ולמעשה שוכנעתי, שהדיגומים נלקחו באופן מקצועי, ומתחילת ההזרמה, על כן, אין ספק שמדובר בדגימות המראות את תשטיפי המטמנה, ולא כל מה שסביבה. גם אם מדובר בסביבה הפולטת זיהומים, הרי שזיהומים אלה התווספו לזיהום שהיה עלול להיגרם כתוצאה מפעילות המטמנה. סוף דבר, אני מקבל את חוות הדעת של מומחית המאשימה, ומקבל את הסבריה ואת מסקנותיה.
165. ב"כ הנאשמים ביקש לפסול את תוצאות הדיגומים, וזאת מטעמים אלה:
(א) הדיגומים לא הועברו למעבדה במועדים המתחייבים - ב"כ הנאשמים טען כי הדיגומים היו חייבים להגיע למעבדה תוך 6 שעות ממועד הנטילה, כשבפועל הם הועברו לאחר למעלה מ-24 שעות, לטענתו - בניגוד לנהלים וללא אישור חריג (ת/46), והוא הפנה לעדותו של שלומי מועלם, דוגם ממעבדות בקטוכם באיזור הצפון, שלדבריו, במקרה הזה הוא רק אסף את הדגימות ולא דגם (פרוטוקול מיום 27.5.18, עמ' 36 שורה 17), וכי מי שהיה אחראי על הדיגום זה דוגם של איגוד ערים (עמ' 36 שורה 31). ב"כ הנאשמים טען, כי בחקירתו הנגדית, כנשאל מה התכלית מאחורי ההנחיה, לפיה צריך לשמור את הבדיקות בקירור, ולהביא אותם למעבדה תוך 6 שעות, העד השיב כי "זה עניין של אנליזות, של כימיה. זה כבר עניין של המעבדה ושל משרד הבריאות. אנחנו מבחינתנו בדיקות מיקרוביולוגיות להגיע איתם תוך 6 שע' למעבדה. ש. אתה לא יודע להסביר לי כאדם שלא מבין בתחום למה דווקא 6 שע'? ת. התפתחות של חיידקים אני מניח. ש. אתה מניח או שיודע? ת. התפתחות של חיידקים, חייב להגיע תוך 6 שעות כדי שלא יתפתחו חיידקים. ואז הדגימה משנה את אופייה וסביר להניח שתוצאות האנליזות יהיו שונות" (פרוטוקול מיום 27.5.18 עמ' 37 שורות 3-15).
תשובות העד אינן יכולות לסייע לסניגור בטענתו – העד הגיע לאסוף את הדגימות, וכדי לבסס טיעון מעין זה של הסנגור, היה עליו להעיד מומחה בתחום, ולא לשאול אדם שלא נטל את הדגימות. הסנגור המשיך ושאל אותו "אם הן שונות בערכים כמו למשל צריכת חמצן ביולוגי?" והעד השיב "לא יודע לענות לך. אני לא כימאי" (עמ' 37 שורות 14-15), כך שלא ניתן להסתמך על תשובה האמורה להימסר ע"י מומחה בכימיה, מאדם שאינו כימאי.
וכך המשיכה חקירתו הנגדית בעניין זה (עמ' 37 שורות 30-32):
"ש. אם דגימה מגיעה לאחר 6 שעות, אתם לא אמורים לקבל אותה נכון?
ת. זה כבר עניין של המעבדה, לא שלי. אני זה שאוסף. יכול להיות שלמעבדה יש סיכום עם הלקוח, זה כבר לא עניין שלי"
ובהמשך (עמ' 38 שורות 7-10 ושורות 14-22):
"ש. האם בטופס איסוף כאשר אתה דוגם דגימה מהלקוח, אתה רושם אם זה מקורר או כל מיני פרמטרים כאלו ואחרים, הנושא
--- סוף עמוד 65 ---
של כמה פרק זמן עבר ממועד נטילת הדגימה ועד שהגיע למעבדה זה לא משהו שאמור להיכנס לטופס?
ת. לא.
....
ש. מתי הוא דגם ומתי אספת?
ת. רשום לך שתאריך הדיגום ב-10.3 ותאריך האיסוף הוא 11.3 עברו 24 שע'.
ש. בקטע הזה אתה לא אומר לו שאתה לא יכול לאסוף את זה? אתה מסתפק בהערה הכתובה בטופס?
ת. ברגע שהזמינו ממני איסוף, אני לוקח את זה כמו שצריך בקירור ובזה הסתיים תפקידי.
ש. תסתכל בעמ' האחרון בהערתו, "הדו"ח לא יוכר על ידי משרד הבריאות ..." וכתוב שבמקרים חריגים ובאישור בלבד הדוגמאות תקבלנה עד 24 שעות מעת הדיגום. קיבלת אישור?
ת. המעבדה. לא אני. אני רק אוסף. המעבדה צריכה לקבל את האישור. אני אומרים לאסוף ואני אוסף. מה כבר ביניהם זה בין המעבדה ללקוח. זה לא קשור אליי"
ב"כ הנאשמים הפנה בנוסף לעדותו של גיא סילפן, שהוא אשר נטל את 2 הדגימות. לדבריו "אני הבאתי את הדגימות למשרד 3 שעות אחרי נטילתן ונציג בקטוכם הגיע אחרי 24 שעו' מאז נטילת הדגימות" (פרוטוקול מיום 27.5.18 עמ' 40 שורות 15-16). ב"כ הנאשמים טען כי גיא סילפן העיד כי ערך של "קולי צואתי", שיצא חריג בתוצאות הדיגומים, היה צריך חד-משמעית להגיע למעבדה תוך 6 שעות.
אני דוחה את מסקנת הסנגור הנ"ל, בנוגע לחד משמעיות של הגעה תוך 6 שעות, שאיננה עולה מדברי העד גיא סילפן, שדבריו מובאים להלן (פרוטוקול מיום 27.5.18 עמ' 46 שורות 18-28):
"ש. לקח לך 24 שע' להביא את הדגימות למעבדה, ואתה מסכים איתי ש-6 שע' לגבי לפחות אחד הרכיבים שהם חיידקי קולי צואתי, מה הסיבה שזה התעכב כ"כ הרבה זמן?
ת. זמינות של הדוגם של בקטוכם שיכל להגיע רק למחרת.
ש. הוא הגיע אליך?
ת. כן זה היה במקרר אצלנו והוא הגיע ולקח את זה משם. המעבדה של בקטוכם נמצאת בנס ציונה.
ש. אתם לא אלו שאמורים להביא את זה למעבדה? יש לו"ז שצריך לעמוד בו, איך אתם מוודאים שהדגימות אכן הגיעו במועד?
ת. הנוהל הוא שהם באים ולוקחים את זה מאצלנו.
ש. הם פשוט לא עמדו בנוהל?
ת. בחלק מהפרמטרים כן ובחלק מהפרמטרים לא"
העד שלומי מועלם איננו דוגם אלא נציג המעבדה, האמור לשנע את הדגימות. עיון במסמך חברת "בקטוכם" מעלה, ששם נכתב בעניין זה כדלקמן: "הדו"ח לא יוכר ע"י משרד הבריאות אם דגימות מים לבדיקות מיקרוביאליות לא נשמרות בקירור ולא משונעות אל המעבדה בתוך 6 שעות מעת הדיגום (במקרים חריגים ובאישור בלבד, הדוגמאות תתקבלנה עד 24 שעות מעת הדיגום)". מציטוט זה עולה, שאכן ניתן לשנע דגימות עד 24 שעות מרגע נטילתן, כפי שקרה במקרה שבפניי, והדגימות נשמרו בקירור, כעולה מדברי העד. לא צוין אם ניתן אישור לאיחור מ- 6 שעות ועד 24 שעות, והעד עצמו אמר, שלא ידוע לו אם האיחור תואם בין הצדדים. מכאן מגיע אני
--- סוף עמוד 66 ---
למסקנה, שלא ניתן לראות באיחור בקבלת הדגימות כעניין שיש בו כדי לפגוע בטיבן. בכל מקרה, המעבדה הסכימה לקבל את הדגימות, והיא זו אשר שלחה את נציגה לשם איסופן, במועד שהן נאספו, על כן אני רואה בכך כאישור להעברת הדגימות עד 24 שעות מרגע נטילתן, ולא מצאתי כל פגם בעניין זה.
(ב) ב"כ הנאשמים המשיך וטען, שאין אסמכתא ברורה מאין נלקחו הדיגומים – לדבריו, הדוגם, גיא סילפן, ערך כחודשיים לאחר נטילת הדיגומים מסמך בו הוא "מתיימר לתעד את נטילת הדגימות", כדבריו, ובאשר למיקום הדיגום טען הסנגור שהעד הודה כי ה-נ.צ. שמופיעות כמיקום הדיגומים לא נלקחו בזמן אמת אלא במועד כתיבת המסמך על-פי "גוגל מאפ" או "גוב מאפ".
גם טיעון זה של הסנגור איננו מדויק – וכפי שיצוטט להלן, העד סילפן לא זכר במדויק מתי רשם את הנ.צ. – באם זה בזמן שלקח את הדגימה, או באותו היום, לאחר שהגיע למשרד, ובכל מקרה לא מדובר בימים או חודשים לאחר מכן (פרוטוקול דיון מיום 27.5.18 עמ' 45 שורות 5-17):
"ש. רשמת אותם בזמן שלקחת את הדגימה או שהפקת אותם לאחר מכן?
ת. לא זוכר.
ש. יכול להיות שאת הנ.צ הפקת לאחר מכן?
ת. אם זה לאחר מכן זה באותו יום שהגעתי למשרד.
ש. איך אתה נמצא בשטח, ואחרי כמה שעות אתה יודע בדיוק באיזה נ.צ היית?
ת. מסתכל במפה, בגוגל מאפ או בגוב מאפ.
ש. אתה יודע במפות למצוא את הנ.צ שהיית בו לפני 3 שעות לפי צילום לוויון?
ת. כן. לא זוכר האם זה היה בשטח עצמו או אחרי זה.
ש. אם זה היה בשטח עצמו אני מניח שהיית מפרט בטופס נטילת דגימה ובמקומות אחרים שבו התייחסת למקום נטילת הדגימה. את המקום המדויק להפליא הזה, אתה ציינת ביום 3.5.15 שזה חודשיים לאחר מכן, ז"א נדמה לי שכאשר כתבת את המסמך הזה כחודשיים לאחר מכן אז עשית את הבדיקה של הנ.צ והפקת אותם?
ת. יכול להיות, אני לא זוכר"
הסנגור טען בנוסף כי העד לא ידע אם התשטיפים הגיעו דווקא מהמטמנה (פרוטוקול מיום 27.5.18 עמ' 45 שורות 20-23):
"ש. כשאתה אומר מקור הדגימה במסמך שלך, ת/47, "נחל שנוצר כתוצאה מהזרמת התשטיפים מהמטמנה לסביבה, אתה לא ידעת שהתשטיפים הגיעו דווקא מהמטמנה, ראית נוזל שיכול להיות גם במעלה הזרם כמו שדיברנו, נכון?
ת. כן"
כפי שכבר החלטתי, גם העד סילפן העיד באופן רציף ועקבי, וברור שדבריו הם דברי אמת, הנסמכים על ניסיונו, יושרתו, מקצועיותו, ודברים שראה במו עיניו ועשה במו ידיו. אני מקבל את דברי העד, גם אם אלה נכתבו לאחר זמן מה ממועד הבדיקות, שהרי הוא העיד מפורשות שהוא יודע למצוא על גבי המפות את הנ.צ. של מיקום נטילת הדגימות. אני מקבל את דבריו בנוגע למיקום נטילת הדגימות, כפי שהוא פירט, ודוחה את הסתייגות הסנגור ממעשיו.
--- סוף עמוד 67 ---
(ג) הסנגור המשיך וטען, שהמאשימה הודתה עוד בשלבים מקדמיים של הבקשה לקבלת חומרי חקירה, כי אין ברשותה שרשרת מוצגים אשר מתעדת את שארע לדגימות במעבדה (החלטה בערר בבע"ח נ/2 עמ' 1 שורות 12-15). עוד נטען ע"י הסנגור, שלא ידוע באיזה מכשור ערכה המעבדה את הבדיקות והפיקה את תעודות הבדיקה, לרבות שם היצרן ומספר הדגם וכו', ואת תעודת הכיול האחרונה הרלוונטית למכשור, עובר להוצאות תעודות הבדיקה, וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי בערר שהוגש במסגרת הליך לפי סעיף 74 לחסד"פ, לפיה על המאשימה היה למסור זאת לנאשמים (נ/2 עמ' 2 שורות 11-15). עוד נטען, שעדת התביעה, גב' איידרמן לודמילה, שהייתה בשנת 2015 מנהלת מעבדות חוץ בבקטוכם ו-ICP, העידה שהיא איננה יודעת באיזה מכשיר ספציפי השתמשו לבדיקה הספציפית, וכי תעודות הכיול שהתקבלו אינן רלוונטיות.