רכישת המתקן היקר ע"י הנאשמת 1, שולל גם הוא את ההיגיון תחת הטיעון לפיו נאשמת זו אינה נושאת באחריות לפעילות המטמנה. התנהלות הנאשמת 1 מעלה, שהיא שותפה פעילה בניהול העסק, והפרדתה מהפן הניהולי תהא הפרדה מלאכותית, לא נכונה ונוגדת את חומר הראיות בתיק. מסקנתי היא, שהנאשמת 1 שותפה בניהול המטמנה, וכעולה מדברי מנהל הכספים, מר שטיינמץ, בנוגע לעבודתו של מר אביב ינישבסקי כמנהל הכספים של הנאשמת 1 (פרוטוקול מיום 25.6.18, עמ' 75, שורות 17-22):
"ש. אתה עושה ביקורת על העבודה של יניב ינישבסקי?
ת. אני לא עושה ביקורת.
ש. לא במובן החשבונאי אלא כדירקטור בעל מומחיות חשבונאית?
ת. אני לא מבקר אותו, אני מקבל ממנו דוחות כספיים, עוברים ביחד על התוצאות".
מכאן, שבמסגרת תפקידו של שטיינמץ כדירקטור בתממ ניהול, הוא עבר על הדו"חות הכספיים של נאשמת 1.
גם התנהלותו של הנאשם 3, שהוא מנהל השותפות ומנהל המטמנה, אל מול המאשימה, בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, היא התנהלות של אדם הפועל בשמה של נאשמת 1, וזאת כעולה מהמסמכים ת/7 (מיום 26.9.10), ת/15, ת/17, ת/35 (מיום 5.9.10), ת/38 – מכתבים ששלח הנאשם 3 למאשימה על נייר המכתבים של נאשמת 1. טיעונו של הנאשם 3, לפיו הוא לא ייחס חשיבות לשם המופיע על הנייר שעליו הוא כותב, איננו מקובל עליי – הנאשם 3 ידע בדיוק איך לפנות, למי לפנות, מה לכתוב ואיך לתפעל את המטמנה, וכתיבתו על נייר המכתבים של הנאשמת 1 מראה שהוא פעל בשמה, לשם ניהול העסק.
--- סוף עמוד 18 ---
55. ב"כ הנאשמים ביקש להתעלם מהמוצגים ת/7 ות/35 הן בשל טענתו להרחבת חזית והן בשל טענתו להתיישנות – טיעון שנדחה על ידי, כפי שפירטתי בפרק לעיל, שדן בהתיישנות, עת קבעתי שההתיישנות חלה על מסמכים ואירועים שקדמו ליום 2.11.09 .
56. טענותיהם של הנאשמים 1-3, כעולה מחקירותיהם, שהנאשמת 1 אינה אחראית על ניהול המטמנה, וכי האחריות לניהול מוטלת על תממ ניהול בלבד, אינן עולות בקנה אחד עם המענה לכתב האישום, עת הודו הנאשמים, באמצעות בא-כוחם, בעובדות 1 ו- 3 לכתב האישום (פרוטוקול דיון מיום 29.1.18 עמ' 13 , שורות 17, 19) : "1. הנאשמת 1 הינה שותפות מוגבלת ... מנהלת אתר להטמנת פסולת בקיבוץ עברון", "3. הנאשם 3 היה ... מנכ"ל הנאשמת 1 ומנהל האתר מטעם הנאשמת 2". ואף בטרם ניתן מענה לכתב האישום, בדיון שנערך ביום 18.1.17, ציין ב"כ הקודם של נאשמת 2, עו"ד נועם אפשטיין, כי "יש את הנאשמת 1 שהיא העיקרית שמפעילה את השותפות" (עמ' 2 שורות 22-24). בסיכומי הסנגור נכתב, שאמנם הוא הודה בעובדות 1 ו- 3, אך התכוון לניהול העניינים הפיסקאליים – גם טיעון זה אין בידי לקבל, שהרי מדובר בתשובה מפורטת לכתב האישום, ונושא הניהול של העניינים הפיסקאליים, והפרדתו מהניהול הפעיל של המטמנה, לא צוין כלל על ידו.