יפים לענייננו דברים שכתבה כב' סגנית הנשיא השופטת ש. דברת בת"צ (מחוזי ב"ש) 24362-07-11 אילה רונן ואח' נ' אגן יצרני חימיקלים, [פורסם בנבו] בפיסקה 18 (8.12.2013):
"אכן, "לאור ההתפתחות העצומה שחלה בכל תחומי המדע, אין לקיים דיון משפטי ראוי לשמו בשאלה הדורשת הכשרה מקצועית מוקדמת – ללא קבלת עדות מומחה" (יעקב קדמי, על הראיות, עמ' 759 (2009)). בפסקי דין רבים העוסקים בתובענות ייצוגיות נקבע, כי טענות במומחיות הנוגעות לאישור הבקשה לאישור התובענה הייצוגית – יש לתמוך בחוות דעת של מומחה (ת"צ (מחוזי – מרכז) 7078-06-09 שליט נ' פריזמה ואח', [פורסם בנבו] עמ' 5 (16.6.11); ת"א (מחוזי - ב"ש) 5015-08 אטיאס נ' עין נטפים, [פורסם בנבו] עמ' 11 (26.1.11)). עם זאת, אין פירוש הדבר כי תמיכה
--- סוף עמוד 77 ---
בחוות דעת מומחה הינה תנאי בל יעבור לאישור התובענה הייצוגית, ויתכן שעל אף העדרה של זו יעלה בידי המבקש לשכנע את בית המשפט בדבר קיומה של אפשרות סבירה לקיומה של עילת התביעה (כך למשל ב – ת"צ (מחוזי – ת"א) 30284-01-10 דבוש נ' קונקטיב גרופ ואח' [פורסם בנבו] (30.3.11), וכן בת"צ (מחוזי חיפה) 11781-05-09 להט נ' כרמל כימיקלים [פורסם בנבו](2.12.10)).
בענייננו, קיומם של מטרדי ריח הינה, לכאורה, שאלה שבמומחיות, ולא ברור מדוע המבקשים לא טרחו להגיש חוות דעת, וזאת בניגוד להגשת חוות הדעת בתביעה האזרחית ובקובלנה הפלילית, ואין ספק שלחוות דעת מקצועית בעניין זה ישנו משקל רב."
177. בנוגע למוצגים באמצעותם המאשימה טוענת לביסוס טענתה בנוגע למפגעי ריח - ב"כ הנאשמים טען שאין הם עונים על נוהל המאשימה עצמה, בתנאי רישיון העסק, ואינם מהווים חוות-דעת מומחה, כדי לבסס קיומם של מפגעי ריח. לדברי הסנגור, יש לראות בהם, לכל היותר, כהתרשמות של איש פיקוח חסר הכשרה, ולא כצוות מריחים מוסמך, ואף לא כדגימות ריח שנלקחו מהשטח ונבדקו במעבדה.
178. ב"כ הנאשמים הוסיף וטען, שהטפסים של העד אבני יכולים להעיד על אירוע נקודתי, ולא על אירועים רבים המתוארים בכתב האישום, והוסיף וטען, שלא הוכח שהעד אבני עבר הסמכה, כאשר סעיף 4.2 לנוהל להגדרת מפגעי ריח קובע מפורשות שמפגע ריח יוכח אך ורק אם בעל תפקיד "עבר הכשרה" ואז הוא ימלא את הטופס. אין בידי לקבל טיעון זה של הסנגור, בדבר אי הכשרתו של העד אבני – בפרוטוקול הדיון עלתה סוגיה זו כדלקמן (פרוטוקול מיום 16.5.18 עמ' 26 -27 שורות 18-28 ושורה 5):
"ב"כ הנאשמים
העד עכשיו פרס בפני ביהמ"ש טענה שיש לו הכשרה כזו או אחרת, זה פעם ראשונה שאנחנו שומעים על כך, לא היה לכך שום אסמכתא בחומר החקירה, למעשה אם העד טוען למומחיות בנושא היה על התביעה להגיש את זה באמצעות חוו"ד מומחה או לא על מנת שנוכל לשאול אותו שאלות מתאימות. בנסיבות אלה אני סבור שכל עדותו על הכשרתו, כיוון שהיא עדות מפתיעה אנחנו נתנגד לה.
ב"כ המאשימה
ההכשרה היא בדיוק כמו כל הכשרה ששוטר עובר באמצעות ריח. זה מבוצע על ידי איש שטח, ואין הדבר דומה למומחיות לעניין המים"
בהחלטתי בעקבות הדברים הנ"ל קבעתי, כי "אני לוקח בחשבון את דברי ב"כ הנאשמים", ואכן לאחר ששקלתי את הדברים, מגיע אני למסקנה, שאין מדובר בהרחבת חזית, אלא בעניין שניתנה לו תשובה לאחר שהסוגייה עלתה בשאלות ב"כ הנאשמים. באותה דרך יכול ותעלה טענה, לפיה חוקר משטרה, שחקר עד או נאשם, לא עבר הכשרה לעריכת חקירה, ומשענה לשאלות במהלך דיון, תועלה טענה של הרחבת חזית – טיעון מעין זה חורג מהמסגרת של הכשרות שעוברים פקחים, מפקחים, שוטרים ואנשי רשות חוקרת אחרים, לשם ביצוע עבודתם, זאת להבדיל מעדויות מומחים, שיש צורך במוחיות מיוחדת, לשם עריכת חוות דעת ומתן עדות בבית המשפט.
--- סוף עמוד 78 ---
179. ב"כ הנאשמים הפנה למסמך ת/39, שהוגש ע"י מיכל פינקין – מרכזת בנושא שפכי תעשייה, ובתקופה שפיקחה על האתר, תפקידה היה ברישוי עסקים - מסמך שכותרתו "דו"ח סיור מטמנת עברון", בו נכתב כי "בתאריך 9.12.2015 בשעה 12:00 נערך במטמנת עברון סיור בעקבות תלונות חוזרות בשבועות האחרונים ממזרעה על מטרדי ריח שמקורם במטמנה". בסעיף 1 לדו"ח נקבע כי "בריכת התשטיפים ריקה למדי. התשטיפים מאווררים ולא הורגש ריח מהבריכה". וכך נשאלה והשיבה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 16.5.18, וכך בעמ' 40 שורות 25-31, ובהמשך עמ' 41 שורות 5-12):
"ש. לא עברת הכשרה ספציפית לגבי מדידת ריח?
ת. לגבי מדידת ריח יש לי הסמכה לא זוכרת אם במועד זה כבר עברתי את ההסמכה או לא. אני מוסמכת כצוות מריחים לא יודעת באיזה מועד היה לי הסמכה.
ש. יכול להיות שבמועד הזה עדיין לא הייתה לך הסמכה ולא עברת קורס?
ת. יכול להיות
ש. את מכירה את הנוהל של משרד איכות הסביבה נוהל מפגעי ריח?
ת. לא.
ש. מציג לך נוהל בתוקף מספטמבר 2010. אמרת שעברת קורס חשבתי שעברו איתכם על הנוהל. לפי אותו נוהל שזה הנוהל שהצגתי בפניך שעובדי המשרד אמורים לעבוד על פיו. כאשר יש תלונות על ריח כמו שתיארת ממזרעה יש לתעד את התלונות בטופס דיווח ממפגע ריח אני מבין שזה לא קרה באירוע שלנו הרי לא צירפת טופס.
ת. כשהייתי בסיור לא הרחתי ריח ולכן לא ציינתי זאת בדוח.
ש. ליתר דיוק יש שני סיורים ת/39 ו-ת/40. בשניהם לא הרחת ריחות?
ת. אם לא רשום שהיה ריח אז לא היה. בסיור הראשון הייתי באתר הטמנה שאתה נמצא בתוך פסולת מן הסתם יש ריח.
ש. בסיור אחד הגעת ישר לאתר ובסיור השני הגעת קודם למזרע ואז לאתר?
ת. נכון.
ש. התלונות עצמם לא תיעדת באופן אחר?
ת. לא. תלונות גם לא הגיעו אליי ישירות"
180. ב"כ המאשימה הפנה גם למסמך ת/42, שהוגש ע"י אלעד אשד – שכיום משמש ממונה חומרים מסוכנים, ובתקופה הרלבנטית היה רכז פסולת במחוז הצפון (פרוטוקול מיום 27.5.2018 עמ' 18 שורה 16), שם נכתב –בתאריך 3.12.14 בשעה 15:00 נערך סיור במטמנת עברון למטרת ביקורת שוטפת ובעקבות תלונות ריח על המטמנה". בחקירתו הנגדית ציין מר אשד, שהוא לא זוכר אם אכן התקבלו תלונות, וכי לא התלוננו בפניו, אלא שיש מוקד של הסביבה וכנראה שהצטברו שם תלונות, וכי הוא לא קיבל את הדו"ח (מעמ' 18 שורה 28 עד עמ' 19 שורה 3). וכך בהמשך (עמ' 19 שורות 12-20):
"ש. במטמנה עם כיסוי או בלי כיסוי תמיד אמור להיות ריח של זבל אורגני, נכון?
ת. כן.
ש. ריח יש כל הזמן?
ת. כן. אבל זה היה ריח חריף. ראיתי שיש איזורים נרחבים לא מכוסים, אז לכאורה זה מצביע על הריח
--- סוף עמוד 79 ---
ש. לכאורה, אבל אתה לא יכול להיות בטוח בזה כי לא עשית בדיקת ריח?
ת. בדיקת ריח זה רק צוות מריחים עושים, אין איזה מכשיר שבודק את זה
ש. אין לך הכשרה כבודק ריח?
ת. יש לי. בזמן הזה אני חושב שכן הייתה לי. לא בטוח בזה"
181. עדי התביעה, כאמור, עשו עליי רושם אמין ביותר, ואני מקבל את דבריהם, את הדו"חות שנכתבו על ידם, ואת התיאורים שלהם בדבר הריח החזק שנבע. אני דוחה את טיעון הסניגור, בדבר הצורך בהגשת חוו"ד נגדית לזו שהוגשה על ידו, והפסיקה קבעה לא אחת, שניתן להכריע בהסתמך על דו"חות אנשי המקצוע, כפי שנעשה במקרה זה. לעניין מקורות ריח נוספים באזור, ייתכן והיו מקורות נוספים לריחות, אך שוכנעתי, שהריח שנקלט בחושי עדי התביעה נבע מהמטמנה, והכל כפי שתואר על ידם. בנוגע להכשרת הפקחים – שוכנעתי שהם עברו את ההכשרות המתאימות, וכי הם פעלו בהתאם לנדרש. הפרת תנאי רישיון העסק והתנאים הנוספים, ע"י הנאשמים, כפי שקבעתי בהכרעת דין זו, וכן הקביעה כי הנאשמות 1-2 גרמו לריח חזק, מובילה למסקנה אחת, והיא, שהנאשמים 3-4 לא נקטו באמצעים למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתר לסילוק פסולת.
182. סוף דבר, עלה בידי ב"כ המאשימה להוכיח כנדרש, שהנאשמות 1-2 גרמו ריח חזק או בלתי סביר המפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים, ובנוגע לכל הנאשמים - הוכח כנדרש, שהם לא נקטו באמצעים למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתר לסילוק פסולת.
הגנה מן הצדק
183. ב"כ הנאשמים טען, כי למרשיו עומדת הגנה מן הצדק, הקבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1984, מהטעם שכתב האישום עומד בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית. לדברי הסנגור, טענתו מבוססת על התנהלותה הפגומה וחסרת תום הלב של המאשימה, עובר להגשת כתב האישום, בעצם ההחלטה על הגשת כתב האישום, וכן בהתנהלותה של המאשימה באופן בו בחרה לנהל את ההליך, ולשם ביסוס טענתו, הפנה, בין היתר, לשאלת בית המשפט לעד התביעה, מר אריאל בן-עמי, (פרוטוקול מיום 16.5.18, עמ' שורות 27-29):
ש. "אם קיבוץ עברון עושה במטמנה עבודה טובה ובהתאם לחוקים ולנדרש, האם גם מה שמתואר בכתב האישום לא נחשב לדבר שניתן לתקנו שלא באמצעות הגשת כתב אישום ובאופן מהיר וזריז יותר במיוחד כאשר מדובר באירועים מלפני כ-8 שנים?"
ותשובת העד הייתה:
"ת. מבחינת תשתיות אז בהחלט מטמנת עברון היא בין הטובות שיש לנו בצפון, מבחינת תשתיות הם מעסיקים גם את ד"ר נמרוד חלמיש שהוא
--- סוף עמוד 80 ---
נחשב לאחד המומחים הטובים בתחום מבחינת התכנון של המטמנה והתשתיות, אבל, גם אם אתה עושה תשתיות מאוד טובות, יש להם מרצדס והם פשוט שכחו לשים גלגלים, כל כך הרבה כסף על תשתיות, אבל בסופו של דבר כשמגיעים לתפעול ולדברים הפשוטים של לכסות את הפסולת, של לטפל בתשטיפים, כבר יצרתם את מערכת איסוף התשטיפים שזה כל השיפועים והאיטום שזה מיליוני דולרים ובסוך אתם לא מצליחים לטפל בתשטיפים אחרי שאספתם אותם, בסוף משפריצים אותם על התאים הסגורים ובסוף זה בנחל אז מה זה שווה? אני עזבתי ב-2012 ולהבנתי עד 2012 זה היה, אנחנו התרעננו, היינו בשימועים"
תשובת העד מעידה, בין היתר, על הגינותו ויושרתו. מדבריו עולה, שאמנם מטמנת עברון נחשבת בין הטובות בצפון, אך עדיין בהתנהלותם הם לא פעלו כנדרש, ועברו על החוק. אין סתירה בין הדברים, והיות המטמנה טובה ואיכותית, אינה מובילה בהכרח למסקנה, שכל מעשיה "טובים" ושאין בהתנהלותה הפרה של החוק.
184. ב"כ הנאשמים חזר על טענתו, הנסמכת על סעיף 5.5.4.3 לתנאים הנוספים ברישיון עסק משנת 2014 (ת/44), לפיה במקרים של חשש לריח חזק או בלתי סביר, על בעל העסק לבצע סקר ריחות על פי דרישות נותן האישור והנחיותיו, וכי היה על המאשימה, שעה שהתקבלו אצלה תלונות על מפגעי ריח, לדרוש מהנאשמים לערוך סקר ריחות, ובמקום זאת, הוגש כתב האישום. טיעון זה אינו מוביל בהכרח לביטול האישום, כאשר כבר קבעתי, שהנאשמים עברו עבירה של גרימת ריח, כפי שפירטתי בהכרעת דין זו. האישום מבוסס על מספר בדיקות ריח שבוצעו אנשי מקצוע, שהם עדי התביעה, ובאותו זמן הפרו הנאשמים את תנאי רישיון העסק שניתן להם, וכן לא נמנעו מפעולות העלולות לזהם מים. במצב דברים זה, וכאשר הנאשמים מבצעים מספר עבירות באותו פרק זמן, אין זה צודק לקבוע, כי משלא דרשה המאשימה מהנאשמים לעשות סקר ריחות, יש לבטל את כתב האישום.
185. ב"כ הנאשמים חזר על טענה נוספת, לפיה הסיורים במטמנה נערכו ללא נוכחות הנאשם 3, שהוא מנהל האתר, וכך לא ניתנה לנאשמים האפשרות לבחון את הממצאים בשטח, ולפעול לתיקונם. טיעון זה של הסנגור נוגד את המצוין במסמך ת/19, שם נכתבו דברי עד התביעה ארז אבני (ת/19, מעמ' 1 שורה 10 עד עמ' 3 שורה 10) (הקו לא במקור):
"ש. אני רואה שיש דוחות סיור שלך באתר ספר לי מה התרשמותך מהאתר?
ת. הייתה בעיה שחזרה על עצמה והיא אי כיסוי הפסולת בסוף כל יום עבודה, היו מקרים של ימים ושבועות שהפסולת לא כוסתה והייתי מדבר עם מוסא גרינברג מנהל האתר והוא היה מתקן את זה ומכסה, ושוב פעם חוזר חלילה. ההתרשמות שלי מדבריך שהוא פשוט לא פעל כנדרש בחוק ורק כשלחצת עליו הוא תיקן, האם זוהי גם התרשמותך?
ת. נכון. גם אני התרשמתי כך, גם בביקורים האחרונים שעשיתי הכיסוי לא היה סדיר ומלא כנדרש, כלומר נשארה פסולת חשופה ללא כיסוי.
....
.... ב13.4.15 התקשרתי למוסא גרינברג מנהל האתר וביקשתי שיבוא לראות את זרימת התשטיפים מהאתר החוצה והוא אמר לי
--- סוף עמוד 81 ---
שהוא לא בסביבה ושלח את אבי מנהל האחזקה והתפעול והוא ראה את זרימת התשטיפים החוצה, זה היה האירוע השני שראיתי תשטיפים זורמים החוצה. באירוע של מרץ 15 דיברתי איתו לפחות 3 פעמים על העניין הזה של זרימת התשטיפים, בשום שלב, מוסא לא ערער על זה שזרמו תשטיפים החוצה לעבר הנחלף הוא הודה זה בפניי מספר פעמים, רק שהוא תירץ את זה שהיו כמויות גדולות של משקעים, התשטיפים זרמו במשך ימים החוצה, כל ההתנהלות מול מוסא הייתה שהתשטיפים זרמו מהאתר החוצה, אני ביקשתי ממוסא לשאוב את התשטיפים מערוץ נחל בית העמק, וכך הוא עשה ואף שלח לי תמונות במייל, אני אוציא אותם ואמסור לך.
ש. האם אתה זוכר שנערך עימות בינך לבין מוסא גרינברג עם סיום חקירתו?
ת. כן, אני זוכר שאתה אמרת לי שמוסא טען בחקירתו שלא הייתה זרימת תשטיפים החוצה ואף אחד לא דיבר איתו, ואני אמרתי שזה שקר מוחלט ומוסא ידע בוודאות והיו לנו מספר שיחות טלפון שבהם מוסא ידע ודיבר על זרימת התשטיפים, מוסא היה נבוך מאוד והוא לא יכל לחזור בפניי על עובדות שיקריות"