45. העד אבנר גבאי, נשאל בחקירתו הראשית בשם מי חתם נאשם 3 על תנאי רישיון העסק משנת 2002, ותשובתו שנאשם 3 חתם על תנאי רישיון העסק משנת 2002 בשם נאשמת 1, וכך במילותיו (פרוטוקול מיום 10.6.18, עמוד 49 שורות 10-22):
״ש. מפנה אותך לעמ' שמצורף לתע"צ שלך, למי מסרת את המסמך הזה? ״התנאים ברישיון העסק נמסרו".
ת. למוסא גרינברג.
ש. אתה בטוח?
ת. כן.
ש. למוסא גרינברג פיזית?
ת. כן.
ש. בשם מי?
ת. שותפות מוגבלת, יחד עם חותמת שהוא הביא איתו.
ש. שותפות מוגבלת מה הכוונה?
ת. כתוב פה עברון, תממ, שותפות מוגבלת, של האתר.
ש. ומזה זה?
ת. ח.פ, רישיון העסק שלהם".
46. גם בחקירתו הנגדית של העד גבאי כשנשאל מי בעל רישיון העסק?" השיב ש ״מטמנת עברון, זה תממ, וקיבוץ עברון, שני שותפים. זה השם" (פרוטוקול מיום 10.6.18, עמ' 50, שורה 13).
--- סוף עמוד 15 ---
מכאן עולה, שבעלת רישיון העסק היא נאשמת 1 – שותפות המורכבת משני בעלי שליטה: "מטמנת עברון אגודה" (הקיבוץ), וחברת "ת.מ.מ. תעשיות מיחזור משולבות בע"מ". השותפה השלישית בשותפות חברת "עברון – תממ ניהול בע"מ" המחזיקה פחות מ-1% מהשותפות. בהמשך לשאלת הסנגור "תסכים איתי שברישיון העסק לא מופיע השם "עברון תממ מחזור שותפות מוגבלת" אלא מופיע השם "מטמנות עברון תממ תעשיות מחזור" ו"קיבוץ עברון", השיב "זה מה שרשום" (עמ' 50 שורות 14-16).
47. הנאשם 3, בחקירתו, עמד על בעלותה של נאשמת 1 על רישיון העסק לניהול המטמנה, ת/29, מיום 25.5.12 (עמ' 2 שורות 3-4):
"ש. למי שייך האתר?
ת. שותפות בין קיבוץ עברון לויואליה ישראל."
ובהמשך (עמ' 2 שורות 20-25):
"ש. החוקר מציג בפניך מסמך המסומן בח.א.1 מיום 25.5.2015 [ת/30] ואתה חותם עליו כהצגתו בפניך. ולשאלת החוקר לאחר שעיינת בפרטי רשם החברות, האם הנתונים המופיעים בו מוכרים לך והאם אתה יכול לאשרם?
ת. כן הפרטים מוכרים לי זה המספר שותפות ואלו פרטי השותפות ממה שאני רואה אלו פרטים נכונים"
ובהמשך (עמ' 3 שורות 15-18):
"ש. לאתר יש רישיון עסק כדין?
ת. כן.
ש. על שם מי?
ת. עברון – תממ מיחזור"
48. מנהלת מחוז צפון, גב' דורית זיס, נשאלה והשיבה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 16.5.18, עמ' 38 שורה 10):
"ש. מבחינה פורמלית של מי העסק הזה?
ת. העסק הוא שיתוף של קיבוץ עברון וחברת ויאוליה".
49. לדברי ב"כ המאשימה, ויאוליה, ובשמה נכון להיום - ורידיס, הינה בעלת השליטה בחברת "ת.מ.מ. תעשיות מיחזור משולבות בע"מ". מכאן, שדברי הנאשם 3 בחקירתו, ת/29, מתיישבים עם דבריו של גבאי, לפיהם ניתן רישיון העסק לנאשמת 1 – שותפות המורכבת מחברה השייכת לקיבוץ וחברת "ת.מ.מ. תעשיות מיחזור משולבות בע"מ" בשליטת חברת ורידיס.
50. בחקירתו של עד ההגנה, רו"ח שמשון שטיינמץ, הוא הבהיר כיצד פועלת השותפות בניהול המטמנה, ותאר כיצד שלושת השותפים שלובים האחד בשני בכל הנוגע לפעילות המטמנה ולגורמים המנהלים את המטמנה. לדברי העד "אני מדבר בשם הנאשמת 1 בלבד. בשותפות" (פרוטוקול מיום 25.6.18, עמ' 69, שורה 23). העד משמש כמנהל הכספים של ורידיס, וכן כדירקטור בתממ ניהול, אשר 50% ממנה מוחזקים על ידי חברת "מטמנת עברון אגודה" - שהיא בעלת שליטה גם בשותפות הנאשמת 1.
--- סוף עמוד 16 ---
51. העד שטיינמץ, בעדותו בפניי ביום 25.6.18, המשיך והעיד בנוגע לבעלי תפקידים משותפים בחברות השונות, כדלקמן: מר נחמן שגב משמש הן כדירקטור בחברת בת של ורידיס בשם "עברון ורידיס ניהול בע"מ", והן כדירקטור בחברת תממ ניהול ודירקטור בנאשמת 2; מר אביב ינישבסקי, אשר שימש כמנהל הכספים של הנאשמת 1 (כך לדבריו של שטיינמץ בעמוד 74 לפרוטוקול מיום 25.6.18, שורה 1), משמש כדירקטור בחברת בת של ורידיס בשם "עברון ורידיס ניהול בע"מ" וכן כדירקטור בחברת תממ ניהול. הנאשם 3, מר משה גרינברג, ב בחקירתו, ת/29, מיום 25.5.2012, אמר: ״יש 8 חברי דירקטוריון שאני מדווח להם, עמוס שליו הוא יו"ר הדירקטוריון והוא מקיבוץ עברון" (ת/29, שורות 18-19), והמסמך נ/3 מעלה, שהוא אכן שימש כדירקטור בתממ ניהול וכן דירקטור בנאשמת 2.
52. העד שטיינמץ המשיך והעיד בפניי (פרוטוקול מיום 25.6.18, מעמ' 73 שורה 22 עד עמ' 74 שורה 6):
ש. אני אומר לך שבדיון שעבר, לפני 8 ימים אתה לא היית פה, נחמן שגב הציג את עצמו כנציג של נאשמת 1. אז גם אתה וגם הוא נציגים? יש סתירה או שאין סתירה וזה בסדר?
ת. איזה סתירה בכך שאנחנו שנינו נציגים של השותפות ושל חברת הניהול של המטמנה.
ש. נחמן שגב הוא קיבוצניק מעברון.
ת. אנחנו שותפים.
ש. מקבלים החלטות ביחד בכל הקשור למטמנה?
ת. כן.
ש. מי זה אדון ינישבסקי?
ת. מצעירי הקיבוץ בעברון. אביב ינישבסקי. אביב הוא מנהל הכספים של השותפות. לשאלת בית המשפט אם ויאוליה כבר לא קיימת אני משיב שהיא כבר לא קיימת אבל אנחנו מדברים על התקופה שהיא נקראה ויאוליה ובמרץ 2015 הוחלפה החברה לורידיס.
ש. אביב ינישבסקי התייצב פה לפני 8 ימים כנציגה של נאשמת 2 וגם היום. מסתדר לך? אתה מאשר?
ת. הוא יכול להתייצב בפני מי שהוא רוצה, אנחנו שנינו שותפים"
53. אשר לחלוקת העבודה בין השותפים בשותפות, העיד שטיינמץ בחקירתו הראשית (פרוטוקול מיום 25.6.18, עמוד 67 שורות 23-31):
ש. בתיק הזה הוגש כתב אישום והוא הוגש נגד גוף, הנאשמת הראשונה שם היא נקראת עברון תמ"מ מחזור שותפות מוגבלת. תסביר לי מה הקשר בין הגוף הזה לניהול המטמנה? יש קשר?
ת. אין קשר, השותפות היא הגוף הפיננסי והפיסקלי, מטעמי מס, תכנון מס של הניהול הכספי של המטמנה.
ש. האם לשותפות יש סמכות לקבל איזשהן החלטות בקשר לניהול המטמנה, התפעול שלה, עמידה בתנאי רישיון עסק?
ת. לא, תפעול וניהול המטמנה הם על ידי חברת הניהול, והשותפות היא רק לעניין הפיננסי, חלוקת רווחים וכד'.
54. העד שטייניץ ביקש לשכנע את בית המשפט, שקיימת הפרדה בין החברה המנהלת את המטמנה, לחברה המנהלת את ענייניה הפיננסיים, וביקש לקבוע כי לחברת תממ ניהול אחריות בלעדית על עמידה בתנאי רישיון העסק שניתנו לנאשמת 1 -
--- סוף עמוד 17 ---
גם טיעון זה אין בידי לקבל, והוא לא מתיישב עם השכל הישר: במקרה שבפניי לא ניתן לעשות הפרדה מוחלטת בין העיסוק בעניינים הפיננסיים, לענייני ניהול העסק, במיוחד כאשר חלק מנושאי המשרה בשלושת החברות הם זהים. הנאשם 3, בחקירתו הנגדית, העיד (פרוטוקול מיום 23.1.19, מעמ' 112 שורה 30 עד עמ' 113 שורה 12):
"ש. אתה מספר פה שאתם בשלבי הרצה של מתקן חדש לטיפול בתשטיפי המטמנה, איזה מתקן זה?
ת. לא זוכר.
ש. אבל זה מתקן מהמתקדם ביותר בארץ ומהמתקדמים בארץ
ת. מהמתקדמים בעולם.
ש. אז אתה כן זוכר, תספר לי על המתקן. היה לכם קשה לקלוט את המתקן?
ת. זה מתקן שהבאנו מאיטליה, שקנינו אותו מעל מיליון וחצי שקל
ש. מי הביא את הכסף? ויאוליה?
ת. ויאוליה לא הביאה שום גרוש. כל הכסף מהשותפות
ש. תממ מחזור שותפות מוגבלת?
ת. לא.
ש. איזה שותפות?
ת. שותפות הניהול
ש. נאשמת 2?
ת. לא, לא מה פתאום? מהשותפות. אני מצביע על נאשמת 1 בכתב האישום"
רכישת המתקן היקר ע"י הנאשמת 1, שולל גם הוא את ההיגיון תחת הטיעון לפיו נאשמת זו אינה נושאת באחריות לפעילות המטמנה. התנהלות הנאשמת 1 מעלה, שהיא שותפה פעילה בניהול העסק, והפרדתה מהפן הניהולי תהא הפרדה מלאכותית, לא נכונה ונוגדת את חומר הראיות בתיק. מסקנתי היא, שהנאשמת 1 שותפה בניהול המטמנה, וכעולה מדברי מנהל הכספים, מר שטיינמץ, בנוגע לעבודתו של מר אביב ינישבסקי כמנהל הכספים של הנאשמת 1 (פרוטוקול מיום 25.6.18, עמ' 75, שורות 17-22):
"ש. אתה עושה ביקורת על העבודה של יניב ינישבסקי?
ת. אני לא עושה ביקורת.
ש. לא במובן החשבונאי אלא כדירקטור בעל מומחיות חשבונאית?
ת. אני לא מבקר אותו, אני מקבל ממנו דוחות כספיים, עוברים ביחד על התוצאות".
מכאן, שבמסגרת תפקידו של שטיינמץ כדירקטור בתממ ניהול, הוא עבר על הדו"חות הכספיים של נאשמת 1.
גם התנהלותו של הנאשם 3, שהוא מנהל השותפות ומנהל המטמנה, אל מול המאשימה, בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, היא התנהלות של אדם הפועל בשמה של נאשמת 1, וזאת כעולה מהמסמכים ת/7 (מיום 26.9.10), ת/15, ת/17, ת/35 (מיום 5.9.10), ת/38 – מכתבים ששלח הנאשם 3 למאשימה על נייר המכתבים של נאשמת 1. טיעונו של הנאשם 3, לפיו הוא לא ייחס חשיבות לשם המופיע על הנייר שעליו הוא כותב, איננו מקובל עליי – הנאשם 3 ידע בדיוק איך לפנות, למי לפנות, מה לכתוב ואיך לתפעל את המטמנה, וכתיבתו על נייר המכתבים של הנאשמת 1 מראה שהוא פעל בשמה, לשם ניהול העסק.
--- סוף עמוד 18 ---
55. ב"כ הנאשמים ביקש להתעלם מהמוצגים ת/7 ות/35 הן בשל טענתו להרחבת חזית והן בשל טענתו להתיישנות – טיעון שנדחה על ידי, כפי שפירטתי בפרק לעיל, שדן בהתיישנות, עת קבעתי שההתיישנות חלה על מסמכים ואירועים שקדמו ליום 2.11.09 .
56. טענותיהם של הנאשמים 1-3, כעולה מחקירותיהם, שהנאשמת 1 אינה אחראית על ניהול המטמנה, וכי האחריות לניהול מוטלת על תממ ניהול בלבד, אינן עולות בקנה אחד עם המענה לכתב האישום, עת הודו הנאשמים, באמצעות בא-כוחם, בעובדות 1 ו- 3 לכתב האישום (פרוטוקול דיון מיום 29.1.18 עמ' 13 , שורות 17, 19) : "1. הנאשמת 1 הינה שותפות מוגבלת ... מנהלת אתר להטמנת פסולת בקיבוץ עברון", "3. הנאשם 3 היה ... מנכ"ל הנאשמת 1 ומנהל האתר מטעם הנאשמת 2". ואף בטרם ניתן מענה לכתב האישום, בדיון שנערך ביום 18.1.17, ציין ב"כ הקודם של נאשמת 2, עו"ד נועם אפשטיין, כי "יש את הנאשמת 1 שהיא העיקרית שמפעילה את השותפות" (עמ' 2 שורות 22-24). בסיכומי הסנגור נכתב, שאמנם הוא הודה בעובדות 1 ו- 3, אך התכוון לניהול העניינים הפיסקאליים – גם טיעון זה אין בידי לקבל, שהרי מדובר בתשובה מפורטת לכתב האישום, ונושא הניהול של העניינים הפיסקאליים, והפרדתו מהניהול הפעיל של המטמנה, לא צוין כלל על ידו.
57. בהתאם לתנאים לרישיון עסק משנת 2002 – ת/48, נופלים כל הנאשמים תחת ההגדרה שניתנה ל"בעל האתר" או "בעל עסק", לפיה:
"בעל האתר" או "בעל העסק" הוא כל אחד מאלה:
"(1) בעל האתר המחזיק באתר.
(2) בעל רישיון העסק או מבקש הרישיון, לפי העניין.
(3) אדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בניהולו פועל האתר"
כך גם בהתאם לתנאים לרישיון עסק משנת 2014 – ת/44, נופלים כל הנאשמים תחת ההגדרה שניתנה ל"בעל העסק", לפיה:
"בעל העסק" הוא כל אחד מאלה:
"1. הבעל הרשום על העסק;
2. המחזיק בעסק;
3. בעל רישיון העסק או מבקש הרישיון, לפי העניין;
4. האדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בניהולו פועל העסק".
נאשמת 1 – שותפות אשר מחזיקה באתר ובנכסיו, מפעילה את האתר הלכה למעשה והיא בעלת רישיון העסק.
נאשמת 2 – חברה של הקיבוץ שגם היא מחזיקה באתר, שנמצא גם בשטחה.
נאשמים 3 ו-4 – האנשים אשר בהשגחתם, בפיקוחם או בניהולם - פועל העסק, וזאת במסגרת תפקידיהם, האחד - כמנכ"ל האתר, והאחר - כמנהל התפעול והאחזקה של האתר.
הכרעה בטענות ב"כ הנאשמים
--- סוף עמוד 19 ---
58. ב"כ הנאשמים טען, כי תנאי מקדים להוכחת עבירה של ניהול עסק בניגוד לתנאי רישיון עסק שניתן לו, הוא הוכחת תנאי רישיון העסק שניתנו לו. לדבריו, כתב האישום מבוסס על תנאי רישיון עסק מיום 19.3.02 – ת/48, אשר נמסרו, על פי הנטען, לנאשם 3, ביום 27.12.10, למעלה מ-8 שנים לאחר הוצאתם (הצהרת אבנר גבאי בתע"צ ת/48 - "התנאים ברישיון העסק נמסרו ביום 27.12.10") ב"כ הנאשמים טען כי מכאן נובעות מספר תוצאות:
א. בניגוד לטענת ב"כ המאשימה, בנוגע להפעלת האתר בניגוד לתנאי רישיון העסק החל משנת 2010, הרי שלפי גרסת המאשימה התנאים נמסרו רק ביום 27.12.10, היינו בסוף שנת 2010. ב"כ הנאשמים ביקש לאמץ את טענת ההתיישנות, שכאמור נדחתה על ידי, ולקבוע כי האישומים בכתב האישום מתחילים בסיור מיום 15.2.12, לחילופין – ביקש לקבוע, שמאחר וכל הכתוב ברקע הכללי בכתב האישום, איננו חלק מעובדות האישומים, וטיעון זה אף התקבל ע"י ב"כ המאשימה, כפי שציינתי בהכרעת דין זו לעיל, הרי שעובדות המבססות אישומים מתחילות רק ביום 15.2.12.
אני דוחה טיעון זה של הסנגור: עיון בפרק "העובדות המהוות את העבירה" מעלה, שהן מתחילות בהתראה שנשלחה לנאשמים ביום 4/12/11, ולאחר מכן בשימוע שנערך להם ביום 20.12.11. העובדה השלישית מתייחסת ליום 15.2.12, שזה הסיור הנוסף שנערך, ושבמהלכו נמצאו הממצאים המפורטים בכתב האישום. מכאן, שהמאשימה מייחסת לנאשמים עבירות החל מהמועדים הנ"ל, שהם סוף שנת 2011, ותחילת שנת 2012, ולא לפני כן. מעבר לכך, כפי שקבעתי לעיל, בפרק שדן בטענת ההתיישנות, כל אירוע אחרי יום 2.11.09, הוא אירוע שניתן להסתמך עליו לצורך הכרעה, וההתיישנות חלה רק על אירועים שקדמו למועד הנ"ל.
בנוסף – המאשימה לא ביקשה להאשים את הנאשמים בהפרת תנאי רישיון עסק קודם ליום מסירתם, 27.12.10, כך שגם אם תנאי רישיון העסק לא קוימו בטרם מסירתם לנאשמים, לא ניתן להאשימם בכך, בשל אי-מסירתם כנדרש.