72. ב"כ הנאשמים הוסיף וטען, כי הנאשם 3 לא נחקר במשטרה הירוקה לגבי היחסים בין החברות והשותפויות, כמו היחס בין חברת הניהול (נ/3) לבין השותפות האמונה על ההיבטים הפיננסים (ת/30). בעדותו הראשית נשאל "אתה אישרת לו שאתה מכיר את הפרטים של השותפות, ושהם נכונים, אבל אני מבין שהוא לא שאל אותך מה היחס בין השותפות לחברת הניהול, נכון?", והשיב "הוא לא שאל אותי שום פרטים, הוא שאל אותי אם אני מכיר את המסמך הזה ואמרתי לו שאני מכיר את המסמך הזה" (פרוטוקול מיום 25.6.18 עמ' 82 שורות 21-24). ב"כ הנאשמים טען כי מחדל חמור זה מצטרף לכך שמדו"ח רשם החברות שהוציאה המאשימה, ולגביו חקרה את הנאשם 3, לא חקרה על יתר השותפים, תפקידם וחלוקת האחריות ביניהם (ת/30). זאת חרף הודעתו במשטרה הירוקה לפיה מונה על ידי חברת הניהול, ולא על ידי הנאשמת 1, ואף ציין כי האתר שייך לשותפות בין קיבוץ עברון לויאוליה ישראל (ת/29, עמ' 2 שורה 4). ב"כ הנאשמים הוסיף וטען, כי המחדל אף גדול שבעתיים כאשר בהודעתו הנ"ל במשטרה הירוקה, מסר הנאשם 3 שיש דירקטוריון של חברת הניהול אליו הוא מעביר דיווח כל רבעון, ואם יש תקלות או בעיות הוא מדווח ל-8 חברי דירקטוריון, כאשר עמוס שליו הוא יו"ר הדירקטוריון והוא מקיבוץ עברון (ת/29, עמ' 2 שורות 15-19):
"ש. האם יש סמכות מעליך בחברה?
--- סוף עמוד 25 ---
ת. יש דריקטוריון שאני מעביר להם דיווח כל רבעון ואם יש תקלות או בעיות אני מדווח להם, אבל אין שום גורם ישיר שאני מדווח לו, יש 8 חברי דריקטוריון שאני מדווח להם, עמוס שליו הוא יו"ר הדריקטוריון, והוא מקיבוץ עברון.
וכך המשיכה חקירתו (נ/29 שורות 20-25):
"ש. החוקר מציג בפניך מסמך במסומן בח.א.1 מיום 25.5.15 ואתה חותם עליו כהצגתו בפניך, ולשאלת החוקר לאחר שעיינת בפרטי רשם החברות והאם הנתונים המופיעים בו מוכרים לך והאם אתה יכול לאשרם?
ת. כן הפרטים מוכרים לי, זה המספר שותפות ואלו פרטי השותפות ממה שאני רואה אלו פרטים נכונים"
בחקירתו הראשית של הנאשם 3 (פרוטוקול מיום 25.6.18 עמ' 83 שרות 7-10):
"ש. אתה זה שהיו לך את כל סמכויות הניהול שבאתר והיית כפוף לדריקטוריון החברה, עברון תמ"מ ניהול נכון?
ת. נכון"
73. ב"כ הנאשמים טען בנוסף, כי הנאשם 3 טען בעדותו, כי שכרו לא שולם על-ידי הנאשמת 1 או 2 אלא על-ידי הקיבוץ (פרוטוקול 25.6.18 עמ' 92 שורות 5-14).
74. באשר לטענה כי הנאשם 3 הודה במענה לכתב אישום כי היה מנכ"ל נאשמת 1 - ב"כ הנאשמים טען, כי בפרוטוקול הדיון מיום 29.1.18 נפלה שגגה, ונכתב ביחס לסעיף 3 לכתב האישום "מודים" בעוד שנאמר "כופרים", והוסיף וטען כי כך למשל ביחס לסעיף 2 לכתב האישום שם נטען כי הנאשמת 2 מנהלת את האתר, המענה שניתן במענה הנ"ל, "כופרים בעובדה לפי הנאשמת 2 עוסקת או מעורבת בניהול האתר". כך שבלתי אפשרי שתהיה הודאה באמור בסעיף 3 לכתב האישום שם נטען כי הנאשם 3 היה "מנהל האתר מטעם הנאשמת 2". ב"כ הנאשמים טען כי טעות זו ברישום הפרוטוקול הייתה ברורה למאשימה לכל אורך הליך זה.
75. ב"כ הנאשמים טען עוד, כי כל העבירות הנטענות כלפי הנאשם 3, שמקורן בהיותו נושא משרה בתאגיד, לא הוכחו, שכן לא צורף התאגיד הרלוונטי (נ/3). לגבי החוק למניעת מפגעים ותקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסול), התש"ן-1990, טען ב"כ הנאשמים, כפי שיובא בהמשך הכרעת הדין, כי משלא הוכח זיהום הריח, ממילא אין להרשיע את הנאשם 3 בעבירה זו. כך גם באשר לאישום בעניין זיהום מקורות מים, שאף לגביו נטען ע"י ב"כ הנאשמים כי הוא לא הוכח, והכל כפי שיובא בהמשך.
76. טיעוניו של הסנגור יפים אך אינם ישימים. הנאשם 3 מנהל את המטמנה, והוא אחראי, יחד עם אחרים לכל פעולותיה, וזאת בהתאם להוראות החיקוק הרלבנטיות, בהן אני דן בהכרעת דין זו. אינני מקבל את הטיעון שהועלה בסיכומים, לפיו תשובת חלק מהנאשמים לאישומים, הייתה מוטעית – מילות הסנגור נרשמו באופן מדויק, ואילו היה מדובר בטעות, היה על הסנגור להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול, מיד לאחר הדיון, או מיד בתחילת ניהול ההליך, ולא להמתין להתפתחויות במהלך ניהול המשפט ושמיעת העדים, ואז לבקש להתאים את המענה
--- סוף עמוד 26 ---
לאישומים, לאותן התפתחויות. בכל מקרה, הוכח בפניי באופן וודאי, שהנאשם 3 היה מנכ"ל הנאשמת 1, וניהל את האתר מטעמה.
הנאשם 4
77. במענה לכתב האישום הודה הנאשם 4 בסעיף 4 לכתב האישום, לפיו שימש במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כמנהל התפעול והאחזקה של המטמנה. יחד עם זאת, בחקירתו הראשית שינה הנאשם 4 את גרסתו וטען כי לא החזיק בתפקיד מיוחד במטמנה (עמ' 50 לפרוטוקול הדיון מיום 17.6.18 שורות 9-13):
ש. בכתב האישום אתה מתואר כ"מנהל התפעול והאחזקה של האתר". יש עובדים שהיו כפופים אליך?
ת. לא. כולנו אותו דבר. כל העובדים הם אותו רמה.
ש. כשאומרים מנהל התפעול והאחזקה של האתר, מה תגיד על כך? זה תואר שהיה לך?
ת. לא. לא היה לי שום תואר, עובד, פועל."
78. סמכויותיו של נאשם 4 תוארו, בין היתר, ב-ת/18, שם נערך סיור בנוכחותו, כמנהל האחזקה של המטמנה. בנוסף, מדבריו של הנאשם 3 בחקירתו במשטרה הירוקה - ת/29 - "אבי שלמה זה מנהל האחזקה של האתר, הוא יד ימיני באתר" (עמ' 5, שורה 12). גם בחקירת הנאשם 4 - ת/31, שהוא חתום עליה, צוין כי המקצוע של הנאשם 4 הינו – "איש אחזקה ; מנהל תפעול ואחזקה אתר עברון". בנוסף, הנאשם 4 בחקירתו במשטרה הירוקה, ת/31, ציין כי "כשמוסא בחו"ל אני מחליף אותו באתר" (ת/31, עמוד 3, שורה 2).
79. נאשם 4 טען כי דבריו בחקירתו ת/31, ניתנו "...שאחרי שקיבלתי הזמנה לחקירה הלכתי לעו"ד מירושלים והתייעצתי איתו. הודעתי למוסא שאני הולך לעו"ד בעניין הזה" (ת/31, עמוד 5, שורה 10-11), וכך הוא נשאל וענה בחקירתו הראשית (פרוטוקול מיום 17.6.18, מעמוד 51 שורה 2 עד עמ' 52 שורה 2):
"ש. המסמך הזה אתה קראת אותו לפני שחתמת עליו?
ת. כן, קראתי. אבל לא ממש הבנתי.
ש. מז"א?
ת. אני בגלל קשיי קריאה והבנה, כדי להבין מה כתוב פה אני צריך לפחות שעה שעה וחצי שורה שורה ולהבין מה כתוב שם, בגלל הלחץ שהוא חקר אותי ושאל אותי, חתמתי רק כדי ללכת משם. לא ממש הבנתי מה כתוב שם.
...
ש. ואז הוא שואל אותך בשורה 7, אני מקריא. "...זה נראה כמו צל, לא יודע, קשה לראות, אני רוצה להגיד לך שאחרי שקיבלתי הזמנה לחקירה... הודעתי למוסא שאני הולך לעורך דין בעניין הזה". אתה מוכן להסביר לנו למה התכוונת בכל המשפט הזה?"
ת. אין קשר בין השאלה לעורך דין, זה שני דברים שהם לא קשורים. אני קיבלתי זימון לחקירה, פעם ראשונה מזמינים אותי בכלל לחקירות ובלאגנים, אז אמרתי שאני אברר אם אני צריך לקחת עורך דין ולקחתי עורך דין, זה לא קשור בכלל לאף שאלה פה.
ש. אבל זה התשובה שרשומה. אני ציטטתי אותה, זה לא מה שהתכוונת?
--- סוף עמוד 27 ---
ת. לא. הוא שאל אותי שאלה ופתאום הוא קופץ לשאלות אחרות, הוא מערבב אותי. פתאום הוא שאל על העורך דין.
ש. מה שכתוב כאן זה לא מה שאמרת לו? תסביר?
ת. לא מה שאני התכוונתי, מה שהוא סובב אותי, אני יודע איך לקרוא לזה?
ש. הוא שאל אותך על עוה"ד או לא?
ת. הוא שאל אותי על התשטיפים, פתאום הוא אומר לי אתה התייעצת עם עוה"ד? אמרתי לו כן. השאלה היא כללית, לא קשור לשום דבר פה"
ובחקירתו הנגדית השיב (עמ' 55 שורות 13-19):
"כשהתחילה החקירה, והחוקר חיים אלבז שואל אותך אם היית רוצה להיוועץ עם עוה"ד, ואתה אומר לו אני לא רואה צורך, למה לא אמרת לו את האמת?
ת. זו הייתה האמת.
ש. למה לא אמרת לו שכבר התייעצת עם עוה"ד, שכבר היית בירושלים, שעדכנת את מוסא ושהקיבוץ ישלם על העו"ד, ובמקום זה אמרת לו שאתה לא רואה צורך להתייעץ עם עוה"ד?
ת. אני הבנתי שהוא שואל אותי לגבי אותו רגע שהוא יושב איתי מולי וחוקר אותי אם אני רוצה שישב לידי עוה"ד, זה מה שאני הבנתי ואמרתי לו שלא צריך"
80. הנאשם 4 העלה, למעשה, טענות כנגד החוקר חיים אלבז, שגבה את ת/31, אך במהלך הדיונים בפניי, הסנגור לא שאל את מר אלבז כל שאלה בעניין הנ"ל, ואני רואה בכך כזניחת כל הטענות כנגד אלבז, ולכך שהנאשם 4 וסניגורו אינם חולקים על שכתב אלבז. השופט קדמי, בספרו: י' קדמי, "על הראיות", חלק 4, עמ' 1941, כתב:
"תכלית החקירה היא: ראשית – הצגת כל מידע רלוונטי שנותר ברשות העד ואשר לא הוצג מטעמים השמורים עם הצד שקרא לו, או בשל כל סיבה אחרת – במסגרת החקירה הראשית; ושנית, והוא עיקר – העמדת גרסת העד במבחן של אמת".
לעניין משמעותה הראייתית של החקירה שכנגד, נכתב בהמשך, בעמ' 1942:
"החקירה שכנגד, נחשבת לאמצעי ההתגוננות הבדוק והטוב ביותר העומד לרשותו של נאשם – ובסופו של דבר, "לרשותו" של בית המשפט – כנגד עדי שקר ועלילות שווא. חקירה שכנגד ראויה לשמה, חזקה עליה שהיא חושפת כל פגם של מהימנות שבו לוקה העדות, ומאפשרת לבית המשפט לקבוע עמדה נכונה באשר למשקלה הראייתי".
לעניין החובה לחקור בכל "נקודה-של-אי-הסכמה", נכתב בהמשך, בעמ' 1949:
"היריב חייב במסגרת החקירה שכנגד לחקור את העד במישרין ובמפורש בקשר לכל נושא שיש לגביו מחלוקת:
ראשית – על מנת לחדד את השוני במחלוקת ולהעמיד את העד על כך שאין נותנים אמון בדבריו באותה נקודה;
שנית – על מנת לאפשר לעד לבחון עמדתו מחדש, לחזקה או לסטות ממה;
ושלישית – והוא עיקר – על מנת לאפשר לבית המשפט להתרשם מן הצורה שבה העד "מגן" על גרסתו.
אשר על כן, כאשר לא מציגים לעד שאלות בחקירה שכנגד בקשר לנושא מסוים, ההנחה היא – בהיעדר הסבר סביר אחר – כי אין
--- סוף עמוד 28 ---
חולקים על דברי העד באותו נושא;
ואפילו מוסברת אי ההתייחסות – יש לה משקל לטובת גרסת העד, באשר באותה נקודה לא היתה לעד הזדמנות "להגן" על עמדתו (ראה להמחשה: ע"א (ב"ש) 1163/01 איפרגן)..".
81. חקירת הנאשם 4, ת/31, נגבתה תחת אזהרה, והיא עונה על כל התנאים הנדרשים, כולל אלה שנקבעו בבית המשפט העליון, בתיק ע"פ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי, (פורסם בנבו). נאשם 4 הוזהר כדין, וניתנה לו זכות ההיוועצות עם עו"ד, אותה הוא מימש עוד טרם חקירתו, ובתחילת החקירה הוא ויתר עליה. ת/31 הוגשה באמצעות גובה ההודעה, עד התביעה אלבז, בהתאם להוראות סעיפים 11 ו-12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ורק לאחר שאלבז אישר בעצמו את גבייתה בהתאם לכללים, הוגש ת/31 ללא התנגדות מצד ההגנה. מסקנתי, כי ת/31 הוא מסמך וראייה קבילים, ובעניין בחינת מהימנותו ומשקלו, בית המשפט העליון קבע מבחני עזר לקביעת משקל הודאת נאשם, וזאת בפסק דינו בתיק ע"פ 3140/10 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.11.12) :
"הפסיקה קבעה כי בשל האופי המיוחד של ראיית הודאת נאשם יש לבחון אותה על פי שני מבחנים מצטברים - הפנימי והחיצוני ... קיימים יחסי גומלין בין שני המבחנים, כך שכאשר המשקל העצמאי של המבחן הפנימי גבוה, קטֵן המשקל הנדרש לגורם חיצוני כגון "דבר מה" וכן ההפך. זהו מנגנון בקרה המחייב את בית המשפט לנתח את הראיה לא רק על פי התרשמות גרידא אלא דרך מבחנים נוספים המובילים לבדיקה עצמאית של ההודאה. המבחן הפנימי נכנס פנימה לדל"ת אמות ההודאה. מבחן זה תר אחרי סימני האמת הנלמדים מנוסח הדברים, מידת פירוטם וסבירותם הפנימית. המבחן החיצוני יוצא החוצה ובודק אחר סימנים שמחוץ לדברי המערער בהודאתו, אשר יכולים ללמד על אמיתותה. זוהי דרישת "דבר מה נוסף"... הוצעה הבדיקה המשולשת של "מי אמר", "מה אמר" ו"דבר מה". המבדק הראשון עניינו מי הוא הנאשם אשר הודה? האם, למשל, שייך הוא לאחת מהקבוצות אשר לחבריה נשקף סיכון גדול יותר למסירת הודאת שווא? ... התייחסות בין היתר לקטינים ולסובלים מפיגור שכלי. הבדיקה היא בגדר כלי עזר. אין הכוונה כמובן שאדם המוגבל בשכלו איננו מסוגל למסור הודאת אמת ושאדם אחר בעל מנת משכל גבוהה לא ימסור הודאת שווא. הבדיקה שינקוט בית המשפט תלוית הנאשם המסוים העומד לפניו. עם זאת, יהא על בית המשפט לתת את דעתו למאפיינים האישיים של אותו נאשם. מבדק "מה אמר" בוחן את תוכן העדות תוך הכרה כי עסקינן בעד שהפליל את הנאשם מחוץ לכתלי בית המשפט, גם אם העד הוא הנאשם בעצמו. יש לעמוד בהקשר זה על ההיגיון הפנימי של תוכן העדות, רצף הדברים וקוהרנטיות האמרה. מבדק "דבר מה" בוחן לא רק קיומו של "דבר מה נוסף" שנדרש כדי לאפשר הרשעת נאשם על פי הודאתו אלא גם נועד להיעזר בראיות החיצוניות כדי ללמוד על משקל ההודאה. בהקשר הרחב, יש לבחון לא רק קיומו של דבר מה "נוסף" אלא גם למשל קיומו של דבר מה "חסר" או "סותר" (ההדגשות אינן במקור, ז.פ.).
להלן אבחן את ת/31 בהתאם למבחנים הנ"ל:
"מי אמר": מהמסמך ת/31 וכן מעדותו של הנאשם 4 בבית המשפט, התרשמתי מאדם רציני, המבין את סביבתו ואת השאלות המופנות אליו, יודע להשיב על השאלות, ולא התרשמתי מאדם שקיים לגביו חשש כלשהו, שמא לא הבין את