--- סוף עמוד 4 ---
כדי להימנע מסדקים. מכיוון שעובי הדופן של הפנל במקרה דנן הוא כשני מילימטרים (סעיפים 4.2.1.4, 5.3 לחוות הדעת), יוצא שאותן הוראות מחייבות לכופפו ברדיוס מינימלי של חמישה מ"מ (סעיף 5.6; עמ' 48 לפרוטוקול, שורות 1–5; המידה 5 מ"מ מצוינת גם ספציפית בגוף ההוראות לסוג האלומיניום שבו חופה המבנה). הפרופ' רומן בדק לוח אלומיניום שפורק מבניין 1 ומצא כי רדיוס הכיפוף הפנימי שלו הוא כמילימטר אחד, קטן פי חמישה מהרדיוס המזערי על-פי ההוראות בנדון דידן (סעיף 4.2.2.2 לחוות הדעת; תצלום 4; עמ' 48 לפרוטוקול, שורות 6–7). הוא השווה זאת ללוח מבניין מספר 3 בקריית עתידים, שגם הוא חופה באלומיניום ושבו לא התקלף הצבע (סעיף 5.1 לחוות הדעת), ונוכח שרדיוס הכיפוף שם הוא 5.5 מ"מ לערך (סעיף 4.2.2.2; תצלום 5). המומחה ציין כי הרוב המכריע של קילופי הצבע בלוחות שהותקנו על-גבי הבניין נמצא באזור הכיפוף (סעיף 4.1.3 לחוות דעתו), אם כי נצפו כאלה גם רחוק משם בלוחות יחידים (סעיפים 4.2.1.1, 5.10; עמ' 60 לפרוטוקול, שורות 22–24) מתוך אלפי המטרים הרבועים שבהם הבניין מחופה.
הפרופ' רומן הסביר (סעיף 5.9) כי רדיוס כיפוף מזערי נדרש משום שחלקה החיצוני של המתכת ושכבת הצבע נמתחים עם הכיפוף. רדיוס חד מגדיל את המאמצים ואת העיוותים בשכבת הצבע. הנחה סבירה, כך לפי המומחה, היא ששכבת הצבע נמתחה בסביבות הכיפוף מעבר לתחום האלסטי שהחומרים מאפשרים בגלל הכיפוף יָתר על המידה. אז, במרוצת השנים, חדרה באזורי הפגיעה רטיבות לתווך שבין המתכת לצבע ופגעה עוד בתַּאֲחיזה (האדהֶזיה) ביניהם, מה שהביא לקילופו המסיבי של הצבע (סעיף 5.10). רומן סיכם כי „כשל התקלפות הצבע מלוחות חיפוי האלומיניום בבניין 1 בקריית עתידים הוא תוצאת כיפוף הלוחות הצבועים ברדיוס כיפוף חד של כ-1 מ"מ, שנעשה בניגוד להוראות היצרן [...]“ (סעיף 6). את הלוחות כופפה רומאל, באמצעות מפעל שלו מסרה את המלאכה, ולא נובליס, יצרנית האלומיניום.
גם על דוכן העדים עמד המומחה על המקור לכשל: „הממצא הוא שכל הכשלים בבניין קשורים – להוציא חריגים, פחות מאחוז, לא יודע, אפילו אם זה אחוז – קשורים לרדיוס הכיפוף הלא-נכון“ (עמ' 59 לפרוטוקול, שורות 29–30). לאחר מכן (שם, שורות 31–32) אישר שהכשל היה נמנע אילו כופף החומר ברדיוס הנכון. „כל מה שאני יכול להגיד“, העיד,
[...] הוא שהכשל קשור לכיפוף. [...]כשל קורה כאשר גורם חיצוני הוא גדול יותר מתכונת חומר. כדי ליצור את הכשל הזה היה צורך באיזשהו מאמץ ומאבק על שכבת הצבע. לצבע, לאדהזיה שלו ולקוהזיה שלו, לתכונות שלו, יש איזשהו ערך, הוא לא אין-סופי. הוא איזשהו גודל. ומפרט היצרן, שאומר: תכופף בזווית, ברדיוס כיפוף מסוים, הוא להבטיח, עם מקדם ביטחון מתאים, שבזמן הכיפוף אתה לא תגיע לאותו גודל קריטי שיגרום לכשל.