4. בתאריך -21.11.04 ביקשה העמותה להצטרף להליך במעמד ידיד בית משפט על מנת לתמוך בעמדת הגב' דיוויס. בנוסף העמותה טוענת שהתשלום חשוב כדי למנוע ניסיונות לחסוך בכסף באמצעות שכירת מילדות לא מוסמכות. העמותה הגישה עוד קודם לכן לוועדה של משרד הבריאות בנושא לידות בית בישראל את עמדותיה התומכות בלידה בבית, פרוטוקולים של כנסים רפואיים בארץ שדנו בנושא, תצהירים של מיילדות בבית וחומר מחקרי השוואתי על לידות בית בעולם המערבי. העמותה ידעה אותנו כי חוק בנושא זכויות היולדת והיילוד מונח על שולחן הכנסת ומתעכב, לטענתן משיקולי תקציב. בתאריך 22.1.04 צירפה העמותה הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי, החלטות של ועדת הכנסת ופרוטוקול מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. הפרוטוקולים מצביעים על נכונות מצד המחוקק לשקול את שינוי החוק.
5. המוסד לביטוח לאומי טען מנגד כי בית הדין אינו מוסמך לסטות מהוראת החוק המפורשת. ומוסיף כי אין בכוחו של חוק היסוד לפגוע בתוקף הוראה שבסעיף 42 לחוק ובכל מקרה תכלית החוק ראויה. וממילא לאור המלצות הוועדה יש צורך בפיקוח רפואי על הלידה, היולדת והיילוד.
6. באת כוח היועץ המשפטי לממשלה תמכה בטיעוני המוסד לביטוח לאומי. טענתה העיקרית היא, שהתביעה היא למעשה לשינוי חקיקה, בניגוד לכוונת המחוקק כפי שהיא עולה מההיסטוריה החקיקתית, ובמקרה כזה יש לפנות לבית המחוקקים ולא לבתי המשפט.
יתר על כן, המטרות ההיסטוריות שעמדו בבסיס החקיקה עת חוקק החוק לעידוד יולדות להתאשפז בבית חולים לא נס ליחן עד עצם היום הזה, כי לידה בבית חולים היא לידה בטוחה יותר לכלל האוכלוסיה כעולה מהספרות, שכן עת במהלך הלידה מתרחש אירוע חירום יש עדיפות ברורה לבית החולים. על אחת כמה וכמה לאוכלוסיות החלשות, אלו האוכלוסיות שעבורן התמריץ של דמי לידה הוא שיקול רלוונטי, ממילא עבור האוכלוסיה האמידה דמי הלידה אינו שיקול מכריע. יצוין, כי המדינה אינה נוקטת בפטרנליזם שכן היא מאפשרת לנשים ללדת בביתן ולמיילדות לילד אותן בביתן.
7. כנגד טענת המוסד לביטוח לאומי, שהחוק נועד לעודד ילודה בבתי חולים טוענת המערערת שממילא ניתן ללדת בבית ולהתאשפז לאחר מכן, לכן החוק בנוסחו היום מטרתו לממן מענק אישפוז לבתי החולים בסך 5,487 ש"ח, כעולה מדו"ח העמותה.
בתגובה לטענה שיולדות בבית נמנות על אוכלוסיות חלשות אשר רוצים לעודדן להגיע לבתי חולים, או מהשכבות העשירות אשר אינן זקוקות למענק הלידה - המערערת והמומחה מטעמה טוענים, כי אין בישראל מחקרים המוכיחים טענה זו וגם נשים שאינן מן המעמד הכלכלי הגבוה יולדות בבית בשל אמונה בגישה שהריון זה לא מחלה ובשל הרצון לשלוט על גופן בעת הלידה והרצון ללדת באווירה ביתית.
בתגובה לטענה שהמערערת מופלית לעומת מי שילדה בבריטניה, נשים שיולדות בבית בבריטניה זכאיות לדמי לידה מכוח תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי בהתאם לאמנה בין ישראל לבריטניה משנת 1963 על סמך הכללים של המשפט הבינלאומי ולכן אין לכך השלכה על זכויות היולדות בישראל.