(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".
עקרון הייצוג הנזכר בציטוט מעניין א.ש.ת. שלעיל, משתקף בסעיף 2 לחוק, המגדיר "תובענה ייצוגית" כ"תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה".
20. לצד ההכרה בתובענה הייצוגית ככלי דיוני שנועד לקדם תכליות חשובות, אין לכחד כי כרוכות בה גם "סכנות לא מעטות ובכללן החשש ששימוש לא זהיר בה יביא את בעל הכיס העמוק לפשרה עם התובע לא משום שהוא מקבל את טענות התובע ומכיר באחריותו אלא רק במטרה להימנע מכל הכרוך בניהול התובענה הייצוגית"[27]. המחוקק ראה לנגד עיניו סכנות אלה וכדי להתמודד עמן קבע בחוק תובענות ייצוגיות מנגנונים שונים "להבטחת שימוש זהיר בכלי זה, ובהם הגבלת סוגי התביעות שבהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית (סעיף 3 לחוק); קביעת רשימה של הרשאים להגיש תובענה ייצוגית (סעיף 4); קביעת תנאי סף שרק בהתקיימם תאושר תובענה ייצוגית (סעיף 8); סמכות כללית של בית המשפט לערוך שינוי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית להבטחת ניהול הוגן ויעיל שלה (סעיף 13) ועוד"[28].
21. בנוסף למנגנוני הגנה כלליים אלה מעניק החוק לגופים מסוימים הגנת-יתר מפני הליכי תובענה ייצוגית, בשל היקף החשיפה העצום של גופים אלה – המדינה ורשויותיה וגופים ציבוריים נוספים, ובהם "מבטח" – לתביעות, דבר העלול, בין היתר, לפגוע ביציבותם הפיננסית. הגנת יתר זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בהוראות סעיפים 8(ב) ו-20(ד) לחוק. אין חולק כי המערערות לפנינו הן בגדר "מבטח"[29].
22. בשים לב לתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות ולעוצמתו, וכעולה מהוראותיו, תובענה ייצוגית מתנהלת למעשה בשני שלבים. בשלב הראשון, המקדמי, נדונה הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית (להלן – בקשה לאישור), ובשלב השני
--- סוף עמוד 16 ---
מתנהלת התובענה הייצוגית גופה – כמובן רק אם נעתר בית המשפט במסגרת השלב הראשון לבקשה לאישור. בפסיקה רבת שנים ועקבית נקבע כי שלב הדיון בבקשה לאישור "אינו המקום לבירור התביעה עד תום"[30], אולם ראוי לערוך אותו "בזהירות מרובה וליתן את הרשות [לניהול התובענה כייצוגית – א.א.] רק במקרים המתאימים העונים על כל התנאים הדרושים"[31].
23. ואיזה הם אותם תנאים דרושים, שבהתקיימם רשאי בית המשפט, לרבות בית דין לעבודה[32], לאשר ניהול תובענה כייצוגית?
א. עילה מוכרת בדין: סעיף 3(א) קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית...".