מדוע חברות ישראליות רבות כל-כך בוחרות להיסחר מעבר לים? "אין לנו שום דבר נגד הבורסה הישראלית"
כתבו עלינו

מדוע חברות ישראליות רבות כל-כך בוחרות להיסחר מעבר לים? "אין לנו שום דבר נגד הבורסה הישראלית"

20 יוני 2018
הדפסה
PDF

לא מעט חברות ישראליות בוחרות להיסחר מעבר לים, בבורסות של אוסטרליה, לונדון וקנדה, ולוותר על הנפקה בבורסת תל אביב ● אלה לא רק חברות גדולות, שהנפקה בוול סטריט מתבקשת עבורן, אלא גם חברות קטנות ובינוניות ● "לא בטוח שהיינו מצליחים בתל אביב כמו בבורסה הזרה"
שירי חביב ולדהורן 20/6/18
"זה נהיה טרנד ברמה כזאת, שאין יום שאני לא מקבל שיחה ממנהלי חברה ישראלית, שמבקשים לשאול ולקבל המלצות לגבי רישום למסחר בבורסה באוסטרליה", אומר ניר גבאי, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הטכנולוגיה אלסייט, בראיון למגזין ההשקעות של "גלובס". גבאי מדבר על העניין הגובר של חברות ישראליות ברישום למסחר בבורסה האוסטרלית (ASX), שבה נסחרות נכון להיום 17 חברות ישראליות, ועוד כמה חברות ישראליות אחרות נמצאות כבר בדרך אליה. אלסייט ביצעה הנפקה בבורסה האוסטרלית לפני שנה, ולאחר זינוק במניה ביצעה הנפקה משנית לפני כמה חודשים.

אבל אלסייט ואוסטרליה הן לא מקרה יחיד, כי אם דוגמה מייצגת לתופעה שמורגשת בשוק המקומי כבר שנים. לא מעט חברות ישראליות בוחרות להיסחר בבורסות מעבר לים, ולוותר על המסחר קרוב לבית, בבורסה של תל אביב. מדובר לאו דווקא בחברות גדולות יחסית (במונחים ישראליים), שהנפקה בוול סטריט מתבקשת עבורן, אלא גם בחברות קטנות ובינוניות בגודלן, שמעדיפות את הבורסות באוסטרליה, לונדון, קנדה, או במדינות אחרות באירופה ובאסיה.

למה זה קורה? "נתחיל מכך שאין לנו שום דבר נגד הבורסה הישראלית", אומר גבאי. אלסייט, שמנוהלת על ידי גבאי, פיתחה מערכת להזרמת מידע מאובטח בזמן אמת, המסוגלת לשלוח ולקבל נתונים מוצפנים מכל מקום בעולם, והתחילה את דרכה בשוק הביטחוני, תוך הגבלות של הפיקוח על היצוא הביטחוני. כשההגבלות הוסרו לפני כשנה וחצי, החליטו בחברה למנף את המצב להתרחבות לחו"ל, וחיפשו משקיעים.

גבאי מספר שהשמועה הגיעה לשני גורמים שונים: מתווכים או חתמים אוסטרליים, ומנגד קרן קנדית, שביקשה להשקיע באלסייט במטרה להוביל אותה מאוחר יותר להנפקה בקנדה. "התחילה 'מכירה פומבית', והאוסטרלים ניצחו", הוא צוחק. "ההנפקה באוסטרליה הייתה כלי מצוין לגיוס הסכום המיידי, בידיעה שנוכל לגייס שוב בהמשך הדרך, ולראיה, הגיוס המהיר השני שעשינו, בשווי הרבה יותר גבוה".

הגיעו אליכם משקיעים פוטנציאליים מקנדה ומאוסטרליה. הייתה גם פנייה מהבורסה בתל אביב?

"הבורסה בתל אביב לא דיברה אתי, אבל כן דיברו אתי קרנות ומשקיעים. המשקיעים הישראלים מבינים את מה שאנחנו עושים, ויהיה לנו טוב להיסחר גם בבורסה הישראלית".

אז מה מונע זאת מכם?

"אני לא פוסל את האפשרות לרישום כפול בישראל או בקנדה, ובהמשך הדרך גם בנאסד"ק. היינו חברה קטנה מאוד עד לפני שנה וחצי. אנחנו לומדים מה זה להיות חברה בורסאית תוך כדי הליכה. כל יום לומדים דברים חדשים, ואני רוצה להגיע הרבה יותר מוכן לבורסה המקומית, כי אנחנו הישראלים פחות סלחניים. כלל לא בטוח שהייתי מצליח בבורסה בתל אביב כמו באוסטרליה".

בדיעבד, הייתם עושים שוב את התהליך?

גבאי: "התשובה היא כן, כי זה נתן לנו את החמצן הנדרש כדי למנף את החברה, בעיקר בכל מה שקשור לשיווק ומכירות. מה שלמדתי תוך כדי תנועה, זה שהבורסה היא לא סלחנית -המשקיעים מענישים אותך במקום. הייתי עושה אחרת את כל התקשורת מול המשקיעים".

אמרת שאין יום שלא מתייעצים אתך לגבי הנפקה באוסטרליה. מה אתה אומר לאותן חברות?

"שצריך להבין את המשמעויות ולדעת מה גודל החברה. חברה שאין לה מספיק אוויר לעבור את התהליך, כדאי שלא תיכנס למהלך. יש כאלה שאומרים 'נרוץ מהר לבורסה האוסטרלית, נגייס כסף, ושום דבר לא חשוב'. גם התהליך עצמו עולה לא מעט כסף, וצריך להביא זאת בחשבון. לי אמרו שהעלויות סביב ההנפקה יכולות להגיע ל-300-400 אלף דולר אוסטרלי – ולבסוף הגענו לכמעט מיליון דולר אוסטרלי.

"לנו ההנפקה עשתה טוב מאוד, ואם הייתי צריך להמליץ למישהו שנמצא במצב שלנו, בהחלט הייתי ממליץ – אבל הייתי ממליץ גם לא להיות ישראלי טיפוסי, ולתת Win-Win למשקיעים. אם אתה מתחיל את המסע עם שווי חברה גבוה מדי, אתה לא נותן מספיק חזון למשקיעים לראות את העלייה. אני יודע מהחתמים שלי שהיו חברות אחרות, שניסו לגייס סכומי כסף הרבה יותר גבוהים בהנפקה – ולא הצליחו. אם תציגו ביצועים כמו שצריך, תוכלו לגייס בעתיד בשווי יותר גבוה, מניסיון".