ההגירה הישראלית לאוסטרליה: מתוך 20 חברות שהונפקו - מחציתן בתשואה שלילית
טרנד ההנפקות של חברות ישראליות בסידני נבלם ב-2020, לאור אתגרי התנועה שהעמידה מגפת הקורונה ■ מנכ״ל תחום ההנפקות בבורסת סידני: "המנפיקות הישראליות שהצליחו - חברות עם בשלות ומודל עסקי מפותח"
פורסם לראשונה: 10:47 28.02.2021
מאת: ג'ניה וולינסקי
https://www.themarker.com/markets/.premium-1.9575576
בדומה לארה״ב וישראל, גם אוסטרליה חוותה ב-2020 גאות בהנפקות הראשוניות בבורסה. 113 חברות הונפקו בה לראשונה, עלייה של יותר מ-20% לעומת 2019. בדצמבר לבדו הוצעו בבורסת סידני 33 הנפקות. בדומה למגמה העולמית, גם באוסטרליה בלטו הנפקות של חברות טכנולוגיה.
ישראל היא השוק הזר השלישי בגודלו בבורסה האוסטרלית, אחרי ארה״ב וניו זילנד. כיום נסחרות בבורסה בסידני 20 חברות ישראליות. בעוד שבשנים קודמות היו כמה הנפקות ישראליות בסידני, ב-2020 ההגירה של חברות ישראליות לחצי הכדור הדרומי הואטה ורק מנפיקה אחת - (NGS (Nutritional Growth Solutions, המייצרת שייקים מבוססי חלבונים שאמורים להשפיע על נתוני הגובה והמשקל של ילדים - השלימה הנפקה.
"הקורונה האטה את הרישום למסחר משווקים זרים, כמו ישראל, ארה״ב, אירלנד וסינגפור - מה שמדגיש את החשיבות של נוכחות על הקרקע", אומר מקס קנינגהם, מנכ״ל תחום ההנפקות בבורסה בסידני. "עם זאת, היתה לנו שנת שיא ברישום חברות מניו זילנד, שזה אמנם שוק זר אבל קרוב. היו לנו גם כמה הנפקות שבוצעו מתחילתן ועד סופן דרך זום". קנינגהם משער כי הקושי שהעמידה מגפת הקורונה במפגשים עם נציגי הבורסה ומשקיעים, במיוחד אם הם רחוקים, השפיע על מפת ההנפקות.
גם עו״ד דורון אפיק, שמשרדו מלווה חברות לקראת הנפקה באוסטרליה, סבור שהקשוי לטוס ליבשת הדרומית השפיע על שוק ההנפקות. "הרבה יותר קשה לגייס כסף בשלט רחוק בפעם הראשונה. היו לא מעט חברות שתיכננו הנפקה ב-2020 ולא הגיעו לזה. לעומת זאת, חברות ישראליות שכבר נסחרות באוסטרליה גייסו לא מעט, למשל חברת Security Matters, שבשנה האחרונה עשתה ארבעה גיוסים, כולל אחד בארץ, בסך של 10 מיליון דולר אוסטרלי".
לדברי עו"ד ד״ר איל שנהב, ראש מחלקת ההיי-טק במשרד גרוס, שליווה כמה חברות באוסטרליה, גורם נוסף להאטה בהנפקות הישראליות בסידני היא עליית האטרקטיביות של הבורסה בתל אביב, שהחלה השנה לקרוץ גם לחברות סטארט-אפ. "לפני 4-3 שנים לא היו סטארט-אפים בבורסה בתל אביב, ואז הבורסה באוסטרליה היתה מאוד פופולרית ונהפכה לאפיק מעניין לחברות סטארט-אפ ישראליות שלא יכלו לגייס מקרנות הון סיכון בתחומים כמו אגרו-טק (טכנולוגיית חקלאות) או קנאביס.
"אבל היום הגופים המוסדיים הישראליים נכנסו עמוק יותר להיי-טק, עם מחלקות מחקר חזקות יותר בתחום ועם הגנה חלקית מפני הפסדים (כחלק מהתוכנית הממשלתית לעידוד השקעות בתחום, ג״ו). יש גם הרבה יותר חברות שהגיעו למסה קריטית של בשלות ומכירות, כך שיותר חברות בשלות יותר להנפקה בתל אביב מאשר פעם. גם השווקים בת"א, שעלו בהתאם למגמה בארה״ב, תרמו למגמה. מעבר לכך, גם ההתחזקות של הבורסה בטורונטו, שמהווה חלופה לבורסה האוסטרלית, השפיעה על מיעוט החברות המנפיקות הישראליות", אומר שנהב.
אפיק מציין שבנוסף לפריחה של הבורסה בתל אביב, הבורסה בסידני העלתה מעט את הדרישות מהמנפיקות בשנים האחרונות. "אם בעבר הם היו מוכנים לקבל חברות בלי מחזורים גבוהים, חברות יותר קטנות ופחות בשלות, היום הם מחפשים חברות יותר בשלות שיכולות גם לגשת לבורסה בתל אביב", הוא אומר. "עוד לפני הקורונה, בסוף 2019 היו כמה חברות שלא עברו את המסננת".
קנינגהם מאשר כי הבורסה האוסטרלית עברה תהליך הבשלה מסוים בכל הנוגע לחברות טכנולוגיה. "כשהתחלנו להתמקד בטכנולוגיה לפני שש-שבע שנים, הגודל הממוצע של החברות הטכנולוגיה היה 100 מיליון דולר אוסטרלי, כולל לא מעט חברות בשווי של 20 מיליון דולר אוסטרלי. ב-2019 השווי הממוצע של החברות שהנפיקו גדל ל-400 מיליון דולר אוסטרלי". עם זאת, לדבריו, גם אם היו חברות ישראליות שנדחו, הסיבות לכך היו פרטניות ונגעו למאפיינים של כל אחת מהחברות והגודל הממוצע של החברות הישראליות שמנפיקות בבורסה האוסטרלית נע בין 50-20 מיליון דולר אוסטרלי.
ספליט-איט: תשואה של יותר מ-500%
מה שמשך את החברות הישראליות לאוסטרליה מלכתחילה היה מסלול "חודי לחברות היי-טק בשלבים ראשוניים, שאין להן הכנסות. לדברי אפיק, "מסלול ההיי-טק הוא מסלול בשיקול דעת מלא של הבורסה, לטוב ולרע, והוא מאפשר לחברות להכיר בכספי הגיוס כחלק מהנכסים הנזילים, כלומר מבלי שיש להן נכסים. יתרון נוסף היה העובדה שאוסטרליה היא שער כניסה לשוק האסיאתי, וגם הפופולריות של מנגנון טרום הנפקה (pre-IPO), שמאפשר לחברות לגייס הון קודם להנפקה - ולהמירו בהנפקה בבורסה, עם הנחה מסוימת.
"זה מסלול מקובל פחות בבורסות אחרות. עם זאת, צריך לבנות את זה נכון כדי שהמשקיעים שהשקיעו בטרום ההנפקה לא יברחו מהחברה מיד לאחר ההנפקה. למשל, אחת החברות הישראליות הנפיקה עם דיסקאונט של 40% בטרום הנפקה, וגם היזמים השתתפו. השוק מאוד לא אהב את זה. החברה ירדה מיד אחרי ההנפקה, וגם היום היא מדשדשת", אומר אפיק.
בסך הכל, מתוך 20 החברות הישראליות שנסחרות בבורסה האוסטרלית, כמחצית מהן בתשואה חיובית ומחציתן בתשואה שלילית מאז ההנפקה. בין הבולטות לחיוב הן חברת הפינטק ספליט-איט (Split-it) שהונפקה בתחילת 2019 ומאז הניבה תשואה של יותר מ-500%. החברה, שנסחרת בשווי של 447 מיליון דולר אוסטרלי, מפתחת מוצר שמאפשר למשתמשים לבצע רכישות באינטרנט תוך פיצול לתשלומים, ללא ריבית ועלויות - אפשרות שלא קיימת ברוב המדינות.
גם חברת וויביט נאנו (Weebit Nano), הפועלת בתחום שבבי הזיכרון שנסחרת בשווי של 286 מיליון דולר אוסטרלי והגיעה לבורסה לראשונה ב-2016 הניבה למשקיעים מאז
תשואה של כמעט 400%. חברת אודיו פיקסלס (Audio Pixels), מהישראליות הוותיקות בבורסה האוסטרלית ועוסקת בטכנולוגיות סאונד לייצור רמקולים, הניבה למשקיעים מאז הנפקתה ב-2011 יותר מ-600%.
מהצד השני, מהחברות הפחות מוצלחות, לא כולל חברות שנמחקו (שלוש חברות) או נמצאות בהקפאת מסחר ממושכת (שלוש חברות), ניתן למנות את רוטס, שהקימו ד״ר שרון דביר ובועז וכטל ועוסקת בטכנולוגיה חקלאית - עם ירידה של 88% בשווי מאז שהונפקה בדצמבר 2017. חברת שקל בריינווייט, העוסקת בטכנולוגיה של שקילה למוקדי מכירה שהונפקה בנובמבר 2018 הניבה למשקיעים תשואה שלילית של 61%. חברת מוביליקום שמפתחת פתרונות תקשורת לרחפנים הניבה למשקיעים בהנפקה במאי 2017 תשואה שלילית של 58%.
"באופן כללי מאוד, מה שמאפיין את החברות הישראליות שהצליחו היה כנראה שהן היו יותר גדולות ויותר בשלות כשהגיעו לשוק, עם מודל עסקי יותר מפותח", אומר קנינגהם אבל מסייג כי זה לא נכון לגבי כולן: "יש חברות שהביצועים שלהן לא טובים בשוק על אף ההכנסות, בגלל שהן לא השקיעו בקשרי משקיעים ולא לקחו את הזמן כדי לדבר עם המשקיעים האוסטרליים".
על אף האיום מצד האלטרנטיבות, קנינגהם אופטימי לגבי העתיד של החברות הישראליות בבורסה האוסטרלית: "נכון להיום כבר יש לנו כמה חברות ישראליות וגם אמריקאיות בקנה, שעתידות להנפיק בקרוב ויש לנו קשרים טובים בישראל. כשהערפל יוסר, אני אהיה הבן אדם הראשון על המטוס לישראל".