עובדת הגישה לבית הדין תביעה לפיצויים וטענה, בין היתר, כי פוטרה ללא עריכת שימוע מקדים. בית המשפט קבע לעניין זכות השימוע כי זכות זו היא חלק מחובת המעביד לפעול בתום לב ובדרך מקובלת בעת פיטורי עובד. זכות זו נועדה לאפשר לעובד לתקן את דרכיו וליתן לו הזדמנות נוספת להשמיע את דבריו בטרם יקבל המעסיק החלטה בדבר פיטוריו האפשריים. עם זאת, בית המשפט קבע, בהתייחס לבחינה הצורנית של חובת השימוע, כי החשוב הוא שתכלית השימוע תתקיים ואין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים "כללי טקס" צורניים. במקרה דנן, הוכח כי הועלתה בפני העובדת בעל-פה האפשרות כי תפוטר היה ולא תשנה את דרכיה. לכן, נקבע כי גם אם לא נערך הליך רשמי של שימוע לעובד, אולם נערכו עמו שיחות והייתה לו הזדמנות להשיב על הטענות ולשפר את תפקודו, הרי שאין מקום לטענה כי נפל פגם בפיטוריו ולא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי.
פורסם ב אפיק משפטי 183 22.07.2015
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות