ברכישת שלד בורסאי הפסדים צבורים ניתנים לקיזוז רק כשהיה טעם מסחרי לרכישה

כשנה וחצי אחרי שחברה בורסאית קרסה נרכשה השליטה בשלד הבורסאי והוכנסה אליו פעילות רווחית. עם זאת, רשות המיסים סרבה להכיר בשימוש לצורך קיזוז רווחים בהפסדים צבורים בשלד בסכום של למעלה מ- 150 מיליון ש"ח.
בית המשפט קבע שההפסדים הצבורים אינם ניתנים לשימוש לצורכי מס. נישום רשאי לקזז הפסדים בין עסקים שונים שלו, בין כשמדובר ביחיד ובין כשמדובר חברה. עם זאת, כאשר נמכרת השליטה בחברה לבעלי מניות חדשים, תוך הכנסת פעילות מרוויחה לתוכה כדי לקזז את הפסדיה הצבורים וללא טעם מסחרי יסודי, רשאי פקיד השומה לסרב להכיר בהפסדים. להבדיל, כאשר מתקיים טעם מסחרי לעסקה והמטרה הדומיננטית אינה קיזוז ההפסדים הצבורים, יותרו הפסדים אלה בקיזוז. לא כל שינוי בתחום הפעילות של חברה לאחר רכישתה מעיד על עסקה מלאכותית, אולם כאשר פקיד השומה חושד שעסקה היא מלאכותית הנטל הוא על הנישום להראות שמדובר בעסקה עם שיקולים מסחריים מהותיים. ככלל, יש ברכישת שלד בורסאי כדי לקצר את תהליך הפיכת החברה לציבורית, תוך חיסכון בזמן, במאמצים ובעלויות אולם במקרה זה רוכשי השליטה לא הצליחו להראות שהם נקטו מאמצים סבירים לנסות לאתר שלדים נוספים, שאין להם הפסדים או שהפסדיהם פחותים, ושניתן היה לרכוש אותם באותו מבנה עסקה ייחודי. בכל מקרה, לאור ההפסדים האדירים בחברה שנרכשה, הערך של ההפסדים עולה משמעותית על יתרונות אחרים שבעסקה ולכן מרכז העסקה היה ברכישת ההפסדים ולכן מדובר בעסקה מלאכותית וההפסדים לא יוכרו לצורך קיזוז רווחים.