כשוועדת המכרזים מגלה בדיעבד מידע חדש הפוסל הצעה היא מחויבת לשקול מחדש את הזכייה

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז למכירת קרקע לבניה אשר בו נקבע כי אם הצעה זוכה מבוטלת בשל אי עמידה בתנאי הזכייה, תזכה ההצעה השנייה אך רק בתנאי שהיא תועלה לגובה של 90% מההצעה הראשונה שזכתה. הזוכה במכרז הציעה כ60 מיליון ש"ח על הקרקע אך פנתה לאחר חודש ימים לרשות מקרקעי ישראל וביקשה לחזור בה מההצעה מכיוון שבטעות הציעה הצעה גבוהה מידי. רשות מקרקעי ישראל דרשה מהמציע השני, שהציע כ30 מיליון ש"ח להעלות את הצעתו ל-90% מההצעה הראשונה.
בית המשפט העליון קבע שמכיוון שההצעה הזוכה לא בוטלה עקב הפרת ההסכם אלא מכיוון שהייתה הצעה פגומה אין מקום לדרוש מהזוכה השנייה להעלות את הצעתו כתנאי לזכייה. בית המשפט לא יתערב בטעות של ועדת המכרזים אם זו נעשתה בתום לב ומבלי לפגוע בשוויון או בעקרון ההגינות. החוק מאפשר לוועדת המכרזים לפסול הצעה אם נפל בה פגם בהיותה הצעה חסרה; הצעה מוטעית; הצעה המבוססת על הנחות בלתי נכונות; הצעה המבוססת על הבנה מוטעית של נושא המכרז; או הצעה שעולה ממנה שהיא עשויה לגרום לפגיעה בעובדים. כאשר מדובר בפגם טכני ניתן לתקן אותו, להבדיל מפגם מהותי הפוגע בתחרות הוגנת בין משתתפי המכרז, אשר מביא לרוב לבטלות ההצעה ואין אפשרות לתקנו אלא במקרים חריגים. כאן ההצעה הזוכה הייתה הצעה הפסדית שאינה ניתנת לביצוע ולמרות שלעתים יש הגיון מאחורי הצעה הפסדית, כאן לא קיים כזה ולכן היא הצעה פסולה. אף אם שיקול הדעת שהפעילה וועדת המכרזים בעת ההחלטה על הזכייה המקורית, על סמך המידע שהיה בפנייה באותה עת, היה תקין, אין בכך כדי לשלול מוועדת המכרזים את האפשרות, ובמקרים מתאימים את החובה, לפסול את ההצעה הזוכה כשיתגלה מידע שהיה צריך להוביל לפסילה מלכתחילה. כאן, הזוכה פנתה לוועדה לאחר חודש והצהירה על הפגם המהותי בהצעה ולכן היה צורך לפסול את ההצעה הזוכה. מכיוון שכך, לא מדובר בהפרה של ההסכם אלא בביטול הזכיה המקורית ולכן המציע השני לא נדרש להעלות את הצעתו.