ריקון חברה סמוך להגשת בקשה לפירוק חברה מרצון עשויה להיחשב כהונאת נושים

ספק של חברה שפורקה מרצון דרש תשלום באופן אישי מבעלי המניות בגין חוב של החברה לאחר שקופת החברה רוקנה, פעילות החברה נסגרה ואז הוגשה בקשה לפירוק החברה מרצון, אשר בה לא נרשם כי קיים חוב.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי יש להרים מסך ולחייב את בעלי המניות באופן אישי בחובה של החברה. על פי החוק ניתן לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה במקרים חריגים בהם נעשה שימוש במסך ההתאגדות של החברה כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה. הוצאת כספים מחברה והותרתה ללא יכולת לעמוד בחובותיה מהווה חציית קו גבול וכך גם הגשת הצהרה כוזבת בדבר כושר הפירעון של החברה תוך הסתרת קיומו של חוב. כאן לא הייתה מחלוקת בדבר חובה של החברה לאחד מספקיה, אך החברה איפסה את הכרטסת בשנת 2014 באופן חד צדדי והגישה בקשה לפירוק מרצון בשנת 2015, אך בטרם עשתה כן יצאו מהחברה כספים בשווי מאות אלפי שקלים, תוך הותרתה ללא יכולת לפרוע את החוב. למרות זאת, במסגרת הבקשה לפירוק מרצון ניתנה הצהרה כוזבת לרשם החברות בדבר יכולת החברה לפרוע את מלוא חובותיה. פעולות אלה שבוצעו ביודעין ובאמצעות נושאי המשרה בחברה הותירו את הנושה מול חברה ריקה בנסיבות העולות כדי תרמית והונאת נושה של החברה המצדיקות הרמת מסך.