זיקת הנאה יכולה להתבטל בהעדר שימוש או אם חל שינוי במקרקעין או אף בתוכניות של בעליהם

בעלים של חלק פנימי של חלקה מפוצלת המצויה בחלקה ההררי של העיר חיפה עברו במשך שנים דרך החלקה השניה, במדרון חד, אל הכביש הראשי. לאחר שנים הקימה העיריה מדרגות ציבוריות מחוץ לחלקה, אשר יצרו מסלול חלופי לכביש הראשי ועל החלקה השניה גם נבנה בית בשנת 1963, כך שהמעבר ההיסטורי הפסיק להיות בשימוש גם בשל הדרכים החלופיות וגם מכיוון שהיה מסוכן, בשל המורד התלול ועקב שחיקה והיעלמות של חלק מן המדרגות הישנות שנמצאו עליו. למרות זאת, בשנת 2012 דרשו בעלי החלקה הפנימית זכות מעבר קבועה בחלקה השניה.
בית המשפט העליון קבע שיש לדחות את התביעה ולא מתקיימת זיקת הנאה. זיקת הנאה הינה זכות קניינית, המתירה לאדם לעשות שימוש במקרקעין אשר נמצאים בבעלותו של אחר, גם אם הבעלים באותם מקרקעין מתחלפים. להבדיל מזיקת הנאה הסכמית הדורשת הסכם בכתב, כדי שתיווצר זיקת הנאה מכוח החוק נדרשת תקופת שימוש ללא התנגדות הבעלים במשך שלושים שנים רצופות. המדובר בזכות זמנית ולכן היא ניתן לביטול או לשינוי במקרה של היעדר שימוש בזיקת ההנאה, שינוי שחל בנסיבות השימוש בזיקת ההנאה, וכן שינוי שחל במקרקעין הכפופים לה. גם שינוי אובייקטיבי במצבם של המקרקעין, ואף שינוי ברצונותיו הסובייקטיביים של בעל המקרקעין, כמו הרצון לבנות ולפתח את החלקה, עשויים להצדיק ביטולה של זיקת ההנאה שהתגבשה מכוח שנים. כאן לא היה שימוש ברצף במשך 30 שנה אך גם אילו היה, ממילא היה מקום להורות על ביטולה של זיקת ההנאה בשל השינוי משמעותי בנסיבות השימוש בזיקת ההנאה.