בעלי מניות בחברה ציבורית טענו כי בעלי השליטה בחברה ביצעו גיוסי הון במטרה להשתלט על החברה, ובתוך כך דיללו את אחזקותיהם בה, מה שגרם לכניסת החברה לרשימת השימור של הבורסה שמשמעותה פגיעה בסחירות המניות, ולבסוף לפירוק החברה.
בית המשפט קבע כי מדובר בחברת סטרטאפ בה בעלי השליטה השקיעו כספים רבים שדיללו אחרים אך אין הדבר מהווה קיפוח. לא כל הקצאת מניות שמביאה לדילול חלקם של בעלי המניות תיחשב להחלטה מקפחת אלא רק כאשר הדבר גורם לחלוקת משאבי החברה באופן בלתי הוגן בין בעלי המניות ופגיעה בציפיות הלגיטימיות של בעלי המניות. הציפיות הלגיטימיות של בעלי המניות נבחנות בהתאם לנסיבות כמו למשל צרכי החברה ומצבה הכלכלי, כאשר המבחן הוא אובייקטיבי ותוצאתי. הקצאת מניות חייבת להיעשות באופן שוויוני והוגן, שכן היא עלולה להביא לדילול בעלי מניות שלא משתתפים בה אך לא כל הקצאה תיחשב למקפחת. אם ההנחה היא שכתוצאה מההקצאה יעלה שווי החברה, וכך גם ערכן של מניות המיעוט וכאשר ההקצאה משרתת את תכלית החברה, ומאפשרת לחברה להמשיך לפעול, היא תחשב למוצדקת כל עוד נעשתה באופן שוויוני והוגן. כאן, החברה בחנה אפשרויות שונות להגדלת היקף החזקת המניות בידי הציבור כאשר גיוס הון הייתה הטובה ביותר. השתתפות בעלי השליטה בהנפקה לא נועדה להגבלת חלקם של בעלי המניות האחרים ולהשתלטות על החברה, אלא לעודד את הציבור הרחב להשתתף בהנפקה ולהשקיע בחברה, ולכן לא מדובר בקיפוח גם אם במבחן התוצאה החברה לבסוף נסגרה.
פורסם ב אפיק משפטי 310 03.06.2020