בעל מניות שבוחר לא לפקח על ניהול חברה על ידי בעל מניות אחר לא יכול לטעון לקיפוח

חברה רכשה מבנה מסחרי המצוי בטירת הכרמל על מנת לשפצו ולהשכיר את חלקיו לבעלי עסקים שונים. החברה הגיע למצוקה כלכלית והתברר כי כספים מהחברה נמשכו לחברה אחרת בבעלות אחד מבעלי המניות וכן לבני משפחתו ואותו בעל מניות אף איים על בעל מניות אחר ותלונה בנושא הוגשה למשטרה.
בית המשפט קבע, כי לא מתקיים קיפוח אך בשל אי האמון בין הצדדים יש לבצע היפרדות. תכליתה של הוראה האוסרת על קיפוח בעלי מניות נועדה למנוע מצבים שונים של חלוקת משאבי החברה בצורה בלתי הוגנת בין בעלי המניות, כאשר המבחן לכך הינו האם נפגעו "הציפיות הלגיטימיות" של בעלי המניות הטוענים לקיפוח – שאלה הנבחנת באופן אובייקטיבי בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. בין היתר יבחנו ציפיות בעלי המניות בהתחשב באופי החברה, בהסכמים שבין בעלי המניות, בצרכי החברה, במצבה הכלכלי, בתנאי השוק בו פועלת החברה, בהיסטוריה של החברה ועוד. בחברה הפועלת כ"מעין שותפות" יחולו עקרונות מסוימים השאובים מדיני השותפויות ולכן די במשבר אמון בין בעלי המניות בחברה שהיא "מעין שותפות", כדי להביא לפירוקה ולעתים ניתן להפריד כוחות גם ללא קיפוח. איומים של בעל מניות אחד כלפי חברו אינם בבחינת "קיפוח" אך כן יכולים לגרום למשבר האמון שבין הצדדים. גם התרשלות בניהול אינה קיפוח, בעל מניות שבחר להיות פאסיבי ולא להשתתף בניהול אחראי באותה מידה ובכל מקרה זכות תביעה בגין התרשלות בניהול היא של החברה ולא של בעלי המניות. משיכת כספים על ידי מנהל בחברה גם היא מהווה עילת תביעה של החברה אך אינה קיפוח, בוודאי לא כשהיתה גישה לבעלי המניות בחברה לחשבון הבנק אך הם בחרו לא לעקוב אחר הדברים. כך, לא מתקיים קיפוח אך יש מקום להורות על היפרדות של הצדדים.