בעל מניות בחברה דרש לקבל החזר של סכומים אשר הוצאו שלא כדין מהחברה על ידי בעל המניות השני.
בית המשפט דחה את התביעה מכיוון שזכות התביעה שייכת לחברה ולא לבעל המניות. ככלל, יש לבצע הבחנה בין הישות המשפטית של החברה ובין בעלי המניות בה; בין מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין החברה, ובין בעלי המניות לבין עצמם. תקנון החברה הוא זה אשר קובע את המסגרת ליחסים אלה ומהווה למעשה חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. כך, כאשר הנזק שנגרם לבעל המניות הינו בלתי תלוי לנזק שנגרם לחברה, הוא רשאי לדרוש לקבל פיצוי לנזקיו מבעלי המניות האחרים. אולם, כאשר מדובר בנזק שנגרם לחברה עצמה, ובעלי המניות ניזוקים באופן שווה (ועקיף) כתוצאה מהנזק לחברה כאמור, הרי שעל בעל המניות להראות כי הנזק נגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית או אחרת של בעל מניות בתור שכזה. למשל, כתוצאה מהפרת חובת אמון כלפי בעל המניות באופן אישי או כתוצאה מקיפוחו כבעל מניות. כאן, לבעל המניות לא נגרם נזק באופן אישי במנותק מהחברה, אלא כנגזרת לנזקים שנגרמו לחברה. על כן, ככל שקיימת זכאות לפיצוי בגין נזקים במידה ומי מבעלי המניות בה הוציא כספים שלא כדין מהחברה, החברה היא זו אשר זכאית לפיצוי, ולא בעל המניות באופן אישי.
פורסם ב אפיק משפטי 324 16.12.2020