שימוש בפרופיל פייסבוק פיקטיבי יוצר אחריות למי שהפעיל את הפרופיל

דמות פיקטיבית בשם "ליזי הראל" פרסמה בפייסבוק פרסום כוזב אודות סקר שנערך אצל עובדי איקאה והראה שרשת מחשבים כלשהי נותנת שירות גרוע. לאחר ש"איקאה" מסרה כי אין ברישומיה עובדת בשם זה; כי מעולם לא נערך בחברה סקר כמתואר בפרסום; וכי אין לאיקאה כל קשר לפרסום, ביצעה הרשת חקירה שהראתה שהפרסום נעשה מכתובת IP מסוימת ועל ידי אדם מסוים. חקירת משטרה נסגרה בשל חוסר ראיות.
בית המשפט קבע, כי הפרסום מהווה הוצאת לשון הרע על ידי מי שעמד מאחורי הפרופיל הפיקטיבי. חוק איסור לשון הרע מגן הן על אנשים והן על חברות. כאן ראיות נסיבתיות (לרבות גישה של אותו אדם לכתובת ה-IP, שימוש בפרופיל הפייסבוק בעבר כדי לקדם את העסק של אותו אדם ושיתוף על ידו של פוסטים של אותו פרופיל) מראות שאותו אדם הוא ששולט בפרופיל הפיקטיבי. הפרסום נועד לשכנע אחרים בשירות הגרוע אותו מספקת רשת המחשבים, ובכך להניא אותם מלעשות עסקים עם הרשת ועל כן מהווה לשון הרע. עם זאת, למרות שהאמצעי שנבחר בכדי לשכנע אנשים שלא לעשות עסקים עם הרשת הוא מחקר פיקטיבי ונעשה תחת שם פיקטיבי, במטרה להסוות את הזהות האמיתית של העומד מאחוריו, ולמרות שהפרסום מכיל פוטנציאל גבוה של גרימת נזק, בשים לב לתוכנו ולפרסומו ברשת חברתית בעלת תפוצה גבוהה במיוחד, נפסק סכום פיצוי זניח יחסית של 20,000 ₪.