חברה משפחתית המנוהלת רק על ידי אחד מבעלי מניותיה אינה חייבת להיחשב כמתנהלת כ'שותפות'

בעל מניות בחברה משפחתית ביקש, בין היתר, לפרק את החברה וה'שותפות' בשל טענה לקיפוח כלפיו.
בית המשפט קבע, כי לא התקיים קיפוח ואין כל הצדקה לפירוק החברה. קיפוח בעל מניות מתקיים כאשר קיימת פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים. בחברה שהיא 'מעין שותפות' (כאשר אחת האינדיקציות לכך היא שכל בעלי המניות הם גם דירקטורים) קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח ופירוק ה'שותפות'. כאן, למרות שמדובר בחברה משפחתית לא מדובר בחברה שהתנהלה "במעין שותפות" תוך ציפייה לניהול משותף של עסקי החברה. מדובר בחברה מוצלחת, בעלת היקפי פעילות משמעותיים, המחלקת לבעלי מניותיה דיבידנדים בשיעור משמעותי מרווחיה השנתיים ושאינה מצויה במבוי סתום ניהולי. החברה נוהלה באופן ריכוזי על ידי אחד האחים ששימש כמנכ"ל וכדירקטור יחיד בפועל בעוד שהאח ה"מקופח", שלא היה שבע רצון מהחלטות שהתקבלו, היה בדרג של מנהל ביצוע בלבד כשלשאר בעלי המניות לא היה כל תפקיד ניהולי בחברה. במקרה זה ברור שלא התקיים קיפוח ואין הצדקה לכפיית עמדת המיעוט על עמדת הרוב, שכן הן החברה והן בעלי מניותיה יפסידו ממהלך של פירוק.