עובד זר הועסק בחברה אשר לא הפרישה לו את מלוא זכויותיו הסוציאליות ודרש, לאחר שהחברה הכריזה על פירוק, לחייב באופן אישי את אחד מבעלי המניות בחברה, אשר שילם את שכר העובד והיה אחראי על הכספים והשכר בחברה, לשלם לו את הסכומים המגיעים לו מהחברה מכיסו הפרטי.
בית הדין קבע, כי אין מקום לחייב את בעל המניות באופן אישי לשלם את חוב החברה לעובד. עקרון הרמת המסך המאפשר חיוב של בעל מניות בחובותיה של החברה, נועד למקרים חריגים שבהם עקרון הישות המשפטית של החברה נוצל לרעה על ידי בעל המניות על מנת להתחמק מהתחייבות שנטל על עצמו בעל מניות תוך התנהגות בלתי ראויה. הרמת מסך, אם כן, שמורה למקרים בהם בעל המניות עושה בחברה שימוש מודע על מנת להונות או לקפח את נושי החברה. בנוסף, יש לבחון אם בעל מניות הינו בעל אחזקות בחברה במידה כזו אשר תאפשר לו שליטה או פיקוח אפקטיבי על פעילות החברה, אם הוא מילא את חובותיו כלפי החברה, ואם החברה יכולה לפרוע את חובותיה. גם כאשר מדובר ביחסי עובד מעביד, אין די בכך שהחברה העסיקה עובדים בצורה בלתי חוקית כדי להצדיק הרמת מסך כשלעצמה ויש להוכיח כי יש הצדקה להרמת המסך בכך שבעל המניות עצמו פעל בחוסר תום לב או מתוך כוונה מודעת כדי להתחמק מעמידה בתנאי ההעסקה הקבועים בחוק לעובד או פעל תוך נקיטת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולת החברה לפרוע את חובותיה. כאן, בעל המניות הנתבע היה בעל מניות המיעוט בחברה, ולא היה הגורם הדומיננטי הפעיל בחברה באופן אשר הקנה לו פיקוח אפקטיבי על פעילות החברה. בדומה, בעל המניות הנתבע לא פעל בחוסר תום לב או מתוך כוונה להשתמש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה לצורך שלילת זכויותיו של העובד ועל כן לא ניתן לחייב אותו באופן אישי על חובה של החברה כלפי העובד.
פורסם ב אפיק משפטי 329 24.02.2021