במהלך ישיבת הנהלה של עמותה נתבקש מנכ"ל העמותה לצאת ובהיעדרו החלו דיונים לעניין סיום עבודתו בשל חשדות לאי סדרים. בסופה של הישיבה הוחלט על פיטוריו לאלתר.
בית הדין קבע כי המנכ"ל זכאי לפיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין. ככל שההתנהלות המיוחסת לעובד חמורה יותר, בין אם מדובר בעבירת משמעת או מעשה חמור אחר, יש להקפיד יותר על קיום שימוע ולאפשר לעובד להגן על שמו הטוב ולהתגונן מפני הטענות המיוחסות לו. בתוך כך, מעסיק מחוייב להעלות על הכתב את הטענות כנגד העובד ולהציגן בפניו קודם לישיבת השימוע. כאן היו לעמותה טענות כבדות משקל ביחס להתנהלות המנכ"ל במסגרת עבודתו המייחסות לו כשלים ניהוליים רבים ואי סדרים כספיים, שאף הביאו לכך שרשם העמותות שקל להמליץ על פירוק העמותה. העמותה הסתמכה על שיחה בעל פה שנוהלה עם המנכ"ל, שתוכנה לא תועד בפרוטוקול או בתכתובת כלשהי, שממנה התרשמה לכאורה כי המנכ"ל הסכים לסיום העסקתו וויתר על זכות השימוע. עם זאת, המנכ"ל לא הסכים לפיטוריו ולאחר השיחה המקדימה אף ביקש לזמן ישיבת ועד הנהלה כדי להציג את עבודתו בפני הועד המנהל. ישיבת ההנהלה הפכה לפתע לישיבה העוסקת בשאלת פיטורי המנכ"ל כשהדיון נעשה שלא בנוכחותו, לאחר שנתבקש לצאת מהחדר, ומבלי שידועים למנכ"ל טיב החשדות והטענות המיוחסות לו ואלה הוסתרו ממנו גם לאחר סיום העסקתו. משכך, לא ניתנה למנכ"ל הזדמנות ניאותה להשמיע את טיעוניו טרם פיטוריו באופן המחייב את העמותה בתשלום פיצוי למנכ"ל בגין אי עריכת שימוע כדין.