הסכם להשכרת אולם אירועים בוטל לאחר שהשוכרת לא שילמה דמי שכירות במשך חודשים וצברה חוב במאות אלפי שקלים. השוכרת סירבה לשלם שכירות בשל נסיבות הכרוכות במגפת הקורונה.
בית המשפט קבע ,כי ניתן לבטל את הסכם השכירות ולפנות את השוכר גם אם התרחשו נסיבות בלתי צפיות כמו מגיפת הקורונה. החוק מקנה למפר חוזה הגנה מפני תביעת אכיפה או פיצויים, בהתקיים שלושה תנאים: א. המפר לא צפה את הנסיבות שהתרחשו ולא יכול היה לדעת עליהן; ב. מדובר בנסיבות בעלות השפעה על החוזה עד כדי כך שקיום החוזה בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם; וגם ג. מדובר בנסיבות שהמפר לא יכול היה למנוע קיומן. כאן, הנכס שימש כאולם אירועים והושכר לתקופה ארוכה של כ-15 שנה. גם אם האירוע החריג של משבר הקורונה והנסיבות החריגות והנדירות שנגרמו בעטיו לא היה צפוי, ההגבלות שהוטלו היו בהיקף משתנה ומנעו את קיום האירועים הסדירים רק באופן זמני בלבד. בהתחשב בתקופת השכירות הארוכה לא ניתן לומר שמדובר במניעה קבועה שסיכלה את החוזה. השוכרת עשתה דין לעצמה ולא שילמה דמי שכירות במשך תקופה ממושכת ובמקביל המשיכה להחזיק במושכר ולהפיק ממנו רווחים מסוימים (כשבמועד הביטול חובותיה היו בסך של 400 אלף ₪ ובהמשך הגיעו בסופו של דבר לכ-1.7 מיליון ₪). לא ניתן לחייב את המשכירה "להסכים" למצב החדש או לשלול ממנה את זכותה לבטל את הסכם השכירות והיא רשאית לבטל את ההסכם גם אם התרחשו נסיבות בלתי צפויות ולכן, אין מנוס מפינוי המושכר נוכח ביטול החוזה.