מפיץ המשווק מוצרים למרות ידיעתו על הסכם הפצה בלעדי עם גורם אחר עלול לשלם פיצויים

מפיץ בלעדי המשווק מזגני TCL בישראל דרש לקבל פיצוי של 10 מיליון ש"ח ממפיץ מתחרה משום שגרם להפרת חוזה ההפצה הבלעדי שנחתם עם היצרן.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי אין קשר סיבתי בין פעולותיו של המפיץ לבין הפרת חוזה ההפצה הבלעדי. עוולת גרם הפרת חוזה נוצרת כאשר מתקיימים התנאים הבאים: א. קיומו של חוזה מחייב כדין; ב. החוזה הופר; ג. הצד השלישי גרם להפרה (קיים קשר סיבתי בין פעולותיו של הצד השלישי לבין ההפרה); ד. הצד השלישי ידע הן אודות קיומו של חוזה מחייב והן כי כתוצאה מפעולתו עשויה להיגרם הפרה של החוזה; ה. היעדר צידוק; וגם ו. לצורך פסיקתו של פיצוי, נדרשת הוכחה כי נגרם נזק ממוני. כאן, בין המפיץ ליצרן נחתם חוזה הפצה כדין ובו ניתנה למפיץ בלעדיות בכל הנוגע לשיווק ומכירה של מזגנים מתוצרתו של היצרן. המפיץ המתחרה גילה בדיעבד כי קיימת מניעה לשיווק והפצה של מוצרים שונים של היצרן בישראל, אך המשיך לשווק את המוצרים. עם זאת, באותו שלב היחסים בין היצרן לבין המפיץ הבלעדי כבר עלו על שרטון בשל אובדן אמון והיצרן היה נחוש לסיים את ההתקשרות עם המפיץ המקורי ולספק מזגנים מתוצרתו באמצעות מפיץ נוסף, כזה או אחר. משכך, החלטתו של המפיץ המתחרה להמשיך לשווק ולהפיץ את המוצרים חרף ידיעתו אודות תניית הבלעדיות לא גרמה להפרת החוזה בין היצרן למפיץ הבלעדי, משום שהפרה זו, הייתה מתרחשת, איתו או בלעדיו. לכן, המפיץ המתחרה אינו אחראי לנזקים שנגרמו בשל ההפרה.